החיים על פי מירנדה

מירנדה ג'ולי היא מזמן כבר לא רק אמנית צעירה, אלא ממש אייקון תרבות אמריקני. ברשימת פעליה ניתן למצוא סרט בבימויה, שני אלבומי מוזיקה, יצירות וידאו-ארט ואתרי אינטרנט משעשעים. אך לג'ולי גם קובץ סיפורים, שמוסיף למילה סלבריטאית ארומה איכותית ומצליח אף הוא לסקרן.

כבר בעטיפתו של הספר, "אף אחד לא שייך לכאן יותר ממך", נרשמת הצהרת כוונות. היא צבועה בצהוב עז, ויחד עם הכיתוב השחור המינימליסטי מהווה בחירה מפתיעה. עם זאת, הבחירה העיצובית אינה טומנת בחובה מסר כלשהו הרומז על רוח הספר. ג'ולי בחרה שלא להציג דימוי או תמונה על העטיפה כיוון שעבורה זו הצהרה כאמנית חזותית, שלפיה היעדר הדימוי מביא להבלטתו. העטיפה משדרת ניקיון על פני השטח, ובו בזמן מעוררת סקרנות לגבי האופציה האחרת, המסתתרת מאחורי האסתטיות המרשימה למראה.

מהי אותה אופציה אחרת? כנראה החיים ללא חיים; הדרך שבה צועדות הגיבורות בסיפוריה של ג'ולי.

בסיפור "האחות" זקן בודד חובב ילדות בונה דרך תמהיל של פנטזיות דמות של נערה צעירה שאינה קיימת; ב"האיש על המדרגות" איש מדומיין בעל קול שקט מעמת את הגיבורה עם חוסר תשוקתה לחיות; ב"נבחרת שחייה" צעירה אבודה מעבירה שיעורי שחייה בתוך קערות של מי ברז לחבורת זקנים ומתוודה: "הייתי מסוג המאמנים שעומדים לצד הבריכה במקום להיכנס פנימה, אבל הייתי כל הזמן עסוקה". גיבוריה של ג'ולי נזהרים מלהיכנס למים הסוערים וכפויי הטובה של החיים המודרניים; הם מעדיפים להיות עסוקים בעולם אבסורדי ומנותק. עולם זה מתקשר פעמים רבות עם פרוורסיה, גילוי עריות ויחסים מיניים מושתקים. ג'ולי חושפת את השקר המכוער הקיים בחיים הבורגניים ומציבה מולו עולם אפל שהמציאות בו נטולת חוקים והמיניות בו מודחקת.

גיבורה אחרת יכולה להשתחרר מאהבה הרסנית לחברתה רק לאחר התנסות בעבודה כנערת פיפ-שואו, שבה לראשונה היא שוברת החוקים. בסיפור נוסף רק חזרתו המוזרה של כתם לידה שנוא ללחי הגיבורה, לאחר שהוסר בניתוח, מאפשרת את שיקום היחסים בין זוג נשוי ומיואש. דווקא האופציה הבלתי שגורה, הכעורה והקיצונית, מאפשרת חופש ומרחב נשימה.

הדמויות של ג'ולי בורחות מאהבה וסולדות מקשר אנושי כמעט באותה מידה שהן כמהות לו. הליקויים הרגשיים שלהן והניתוק שבו הן מתנהלות מאפשרים להן להגיע קרוב למה שהן מדמיינות כתמצית האושר, עד שהן כמעט לא זקוקות לו. בסיפור "המישהי הזאת" מדמיינת בחורה צעירה את היום המרגש שבו היא מקבלת מעמד אבירות על כך שהחזיקה מעמד בחיים רצופי אכזבות, את היום שבו מגלים לה שהכל היה מבחן. אהוביה לשעבר באים להתנצל והגיבורה בוחרת לברוח לביתה: "המישהי הזאת מבינה שלהישאר בבית זה כמו לשים פס על כל מי שהכירה. אבל התשוקה להישאר בבית חזקה מאוד... היא חיבלה בסיכוי היחיד שלה להיות אהובה על כולם... כובד האסון הזה מעיק על חזה. והכובד הזה מעודד, כמעט אנושי במשקלו. עיניה מתחילות להיעצם, המישהי הזאת ישנה".

ג'ולי כותבת בדחיסות ובהומור אכזרי, ומביעה המון במילים מעטות. סיפוריה מצליחים לעורר מחשבה ולסדוק ולו במעט את השריון הנוקשה שאנו לובשים כל יום, מגן שמכיל תפיסות סדורות של אהבה, רגש, חברות וחיים, ושל הדרך הנכונה לחיותם.

אף אחד לא שייך לכאן יותר ממך / מירנדה ג'ולי

מאנגלית: עידית שורר; אחוזת בית, 192 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו