"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"נלחם למטרה נעלה"

חברו של סמ"ר דביר עמנואלוף שנהרג אתמול ברצועה, סיפר: "בשבת הוא עוד אמר לי: אני לא שמח להילחם, אבל אני שמח על שאני מסייע ועוזר"

,עודכן
סמ"ר דביר עמנואלוף ז"ל

כשנתיים וחצי לאחר שאביו נתנאל נפטר ממחלה קשה, ושבועיים לאחר פטירת סבו, נהרג אתמול דביר עמנואלוף במהלך פעולת כוחות צה"ל ברצועת עזה. אמו, דליה, חזרה בשעות אחר הצהריים מקניות, עמוסת סלים, וכשראתה את נציגי קצין העיר מחכים לה ליד הבית, הבינה מיד כי הנורא מכל קרה.

סמ"ר עמנואלוף, בן 22, לוחם בגולני, נהרג מרסיסי פצצת מרגמה שנורתה לעבר הכוח במהלך היתקלות עם אנשי חמאס חמושים באזור ג'בליה שבצפון הרצועה. הלווייתו נערכה אמש בהר הרצל.

בשעה שמחוץ לבית המשפחה התכנסו אתמול קרובים, חברים ושכנים, ישבו בפנים האם דליה, שלושת אחיותיו ואחיו הקטן של דביר, מעלעלים בתמונות, מתקשים לעכל את האובדן. נציגי קצין העיר הגיעו כבר בשעות הצהריים המוקדמות לגן שבו עובדת האם דליה, אך שם נאמר להם כי היא ביום חופש. הם ביקשו מהגננת המחליפה כי תתקשר אליה ותברר היכן היא נמצאת. "כשראינו את הקצינים, הבנו מיד שבפיהם בשורה לא טובה. ביקשנו מהם שייתנו לנו שביב מידע, אך הם סירבו", סיפרה אתמול רחל סלמה, סייעת בגן הסמוך שהחליטה לחכות לדליה ליד הבית, "היא לא ידעה שום דבר, בשעה שחצי יישוב כבר ידע על הטרגדיה".

"דביר היה מקסים, מדהים, משכמו ומעלה, עליז ושמח", מספרים החברים, "ביום שישי הוא התקשר לאמו שתמיד דאגה לו, ורמז כי בקרוב ייכנס לעזה. כשאמרה כי יתראו בשבוע הבא, ענה כי הוא לא בטוח. למרות ששכל את אביו, לא ויתר דביר על שירות קרבי, וגם אמו - למרות הדאגה הרבה - לא העמידה מכשולים בדרכו".

בעוד כחצי שנה אמור היה דביר להשתחרר מצה"ל, אולם בפעילות המבצעית הראשונה שבה לקח חלק - הוא נפל. "הוא היה שפיץ", אמר אחד מהחיילים שהכיר אותו, "הציעו לו לצאת לקצונה אבל הוא העדיף להישאר עם הצוות".

אביחי פרץ, חברו הטוב של עמנואלוף, סיפר אתמול כי דביר, ששירת כמפקד כיתה בגולני, אהב את המולדת ואת השירות הצבאי: "הוא מאוד רצה להילחם. כשדיברנו בשבת הוא אמר לי, 'אחי, אני לא שמח לצאת לשם אבל אני שמח על שאני מסייע ועוזר'. דביר רק רצה להגן על האנשים ומאוד הזדהה עם התושבים בדרום. הוא ידע שהוא נלחם בשביל מטרה נעלה, ומותו לא היה לשווא".

"דביר נכנס לעזה, אמא מודאגת"

כחלק מהנצחת האב שנפטר לפני כשנתיים וחצי, פתחה משפחתו דף באתר האינטרנט evelnet. בשבת ב-20:41, לאחר כניסת צה"ל לרצועה, כתבה אביה, האחות הצעירה, בפנייה אל האב: "דביר היום, ברגע זה, נכנס לעזה. אמא כל כך מודאגת. בבקשה תעזור לה להיות חזקה וגם לי ולכולנו. ותוציא את כל החיילים מעזה בשלום. אוהבת, אביה".

הרב בני לאו, ידיד קרוב של המשפחה, אמר אתמול: "המשפחה לא מעכלת. מדובר במשפחה מלוכדת וחמה במיוחד. זה אסון להם ולכל ישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר