סכנה: בורות אש בעמק החולה

בכניסה לאגמון החולה קק"ל עומדים כבר שנים טרקטורים ישנים, שמספרים סיפור שמעטים מכירים. הטרקטורים נפלו לבורות אש, שנפערו באדמת הכבול של עמק החולה בין שנות ה־60 לשנות ה־90 של המאה הקודמת - התקופה שבין ייבוש ימת החולה לפרויקט שיקום האגמון. כעת, בעקבות מחלוקת קשה בין חקלאי הגליל העליון למשרד האוצר על מחירי המים, ההיסטוריה הזו מאיימת לחזור.

"מה שמנע את הבעירות התת־קרקעיות שגרמו לקריסת הקרקע היה השקיית השדות בכל ימות השנה - גם בימים שבהם לא היו גידולים חקלאיים", מסביר זמיר כרמי, מנהל החקלאות של קיבוץ שמיר וחבר בוועדת הגד"ש (גידולי שדה) של הגליל העליון. לדבריו, "ההשקיה הרציפה הזאת התאפשרה בעקבות הפרויקט לשיקום החולה, אבל עכשיו, לראשונה מאז החלת הפרויקט, בתחילת נובמבר יעמדו אדמות הכבול של העמק ויחכו לגשם בלי שום גידול עליהן. באוגוסט הפסקנו להשקות את השדות הראשונים, בשבועות הקרובים נפסיק להשקות את היתר וכבר עכשיו רוב העמק צבוע בחום".

כשהקרקע קרסה

הפרויקט לייבוש החולה החל בימיה הראשונים של המדינה, במטרה לשחרר לחקלאי הגליל העליון קרקעות לחקלאות. ייבוש הימה חשף את אדמת הכבול, המשמשת במקומות שונים בעולם חומר דלק. בקיץ החם נוצרו באדמה שריפות תת־קרקעיות שגרמו לעיתים לקריסת השכבה העליונה של הקרקע, בדומה לבולענים באזור ים המלח. "בשנת 1996 נסעתי בשדות ונפלתי עם הרכב לבור שנפער בקרקע", מספר איתן ישראלי, חבר קיבוץ עמיר העובד בארגון עובדי המים, "הבורות האלה יכלו להגיע לקוטר של 4-5 מטרים ולעומק של מי התהום, שנעו בין חצי מטר למטרים ספורים".

עגורים בעמק החולה // צילום: דרור ארצי / ג'יני

עזרא יסעור, מוותיקי קיבוץ מלכיה, מוסיף כי "אף אחד לא נהרג, אבל הכרתי מישהו שקיבל כוויות ברגליים אחרי שנפל לבור כזה עם הרכב שלו וחמש דקות אחרי שיצא משם הרכב כולו עלה באש. אבל זה היה בגלל שהוא השאיר אותו מונע". ואילו כרמי מוסיף כי "בכל שדה היו שניים־שלושה בורות, אז היו מדלגים עליהם ולא מגדלים שם, כי הצמחייה היתה נדלקת והשריפה היתה מתפשטת".

ברבות השנים גילו מומחי המים כי ייבוש הימה הפך גם למקור הזיהום העיקרי של הכנרת, שכן אדמת הכבול ותרכובות החנקן המצויות בה נסחפו לכנרת וזירזו בין היתר את גידול האצות ובעלי החיים הניזונים מהם. הפגיעה הקשה בכנרת הובילה לפרויקט לשיקום החולה. תעלות מים נחפרו מסביב לשדות ואגמון החולה הוצף והפך לעוגן תיירותי מרכזי בצפון ולאחד מאתרי הצפרות החשובים בעולם. 

במקביל נחתמה "אמנת הכבול" בין המדינה לבין חקלאי העמק והמועצה האזורית גליל עליון. החקלאים התחחיבו להשקות את כל אדמות עמק החולה גם בימים שלא היו עליהן גידולים, ובתמורה נתנה להם המדינה מים במחירים מופחתים ביחס לשאר חקלאי ישראל. אלא שבשנה האחרונה חוקקה הכנסת את תיקון 27 לחוק המים, שלפיו כל חקלאי ישראל, לרבות חקלאי עמק החולה והגליל העליון, ישלמו מחיר זהה על המים.

הטרקטורים שנשרפו // צילום: אייל מרגולין / ג'יני

"הם הכניסו גם את שדות הכבול לתיקון 27 והעלו את מחירי המים, אז מבחינתנו המדינה הפרה את אמנת הכבול ונכון לעכשיו היא לא קיימת. לכן אנחנו מפסיקים להשקות את השדות", מבהיר ראש המועצה האזורית גליל עליון גיורא זלץ, "הפתרון שמשרד האוצר מציע לנו כרגע פותר רק חלק מהבעיה והוא לא מקובל עלינו, כי הכבול מבחינתנו הוא חלק מהאירוע - אבל לא כולו. משבר המים בגליל העליון הוא מיוחד, כי אנחנו האזור היחיד בארץ שאין לו חלופה של מים מותפלים ושל מים מושבים, מי קולחין. זו הסיבה שאנחנו משתמשים רק במים של מקורות הירדן, ואנחנו כבר בשנת הבצורת הרביעית בצפון".

"סכנה לכל עם ישראל"

הפסקת השקיית 30 אלף הדונמים של שדות הכבול מטרידה גם את תושבי הגליל העליון, החוששים כי הרוחות החזקות של עונות המעבר ייצרו ענני אבק שיזהמו את האוויר, כמו שקרה בעבר.

אבל לא רק את תושבי הגליל העליון השינויים הללו מטרידים. "אם הכבול יתייבש, זאת תהיה סכנה לכל עם ישראל, לא רק לחקלאות של עמק החולה", מסביר פרופ' משה גופן, מומחה מים ממכון המחקר מיג"ל (מרכז ידע גליל) והמכללה האקדמית תל חי, שכתב חוות דעת לחקלאי עמק החולה. "אם אדמת הכבול תתייבש יהיו יותר שריפות תת־קרקעיות, ואם זה יקרה אסור יהיה לתת לציבור הרחב להסתובב ולראות את העגורים בחורף, כי זה יהווה סכנה בטיחותית". 

מטיילים באגמון החולה קק"ל, אתמול // צילום: אייל מרגולין / ג'יני

גם באגמון החולה קק"ל מודאגים מהשפעות הפסקת ההשקיה. "אם לא יהיו שדות חקלאיים לציפורים שמגיעות לכאן, לא יהיה להן מה לאכול ופחות ציפורים יעצרו אצלנו", מסבירה ענבר רובין, מנהלת התוכן וההדרכה של אגמון החולה קק"ל. לדבריה, "אגמון החולה הוא אחד ממקומות המקלט האחרונים לעופות הדורסים ויושב על אחד מצירי הנדידה החשובים ביותר בעולם. עכשיו לא יגדל כאן שום דבר. הכבול יעוף, יזהם את האוויר ויסתום את תעלות הניקוז, ובמקום העמק הירוק והיפהפה המקום הזה יהפוך למדבר".

ממשרד האוצר נמסר כי "כבר לפני חודשים הגיעו משרדי האוצר והחקלאות להבנות עם נציגות החקלאים לפתרון עבור מעבדי אדמות הכבול. עקרונות המתווה המוסכם ינטרלו את עליית המחיר האמורה באמצעות פיצוי מהמדינה. למרות הצעתנו הנדיבה, צר לנו מאוד שחקלאי הגליל מתמהמהים במציאת פתרון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו