אבן גבירול פינת יהודה הלוי

אם הידע של בני הנוער על גירוש ספרד הוא המבחן לנחיצות מסע שורשים למדינה, אין שום ספק - מסע כזה נחוץ מאוד. "או שלא למדנו כלום על גירוש ספרד ועל יהדות ספרד, או שאנחנו לא זוכרים", משיבים התיכוניסטים כשהם נשאלים על האירוע ההיסטורי. אחד מהם, צדיק בסדום, דווקא יודע, אבל לא בזכות מערכת החינוך. "אני לא זוכר שלמדתי על זה בבית הספר, ויש לי 100 בהיסטוריה", אומר אביחי, שסיים את כיתה י"ב לפני כחצי שנה, "לפני כמה ימים היתה כתבה על כך שחמישית מהספרדים הם יהודים וסופר שם על הנושא".

את העוול הזה, שיכחת תקופה מפוארת בהיסטוריה היהודית והטרגדיה שבאה בסופה, מנסים לתקן ביוזמה חדשה: מסע שורשים של תלמידים לספרד. לאה נצר, שהיוזמה היא פרויקט חייה, מבקשת להפוך סיורים אלה לחלק אינטגרלי מהלימודים בבתי הספר בישראל, דבר שמיד מעורר השוואה לסיורי השואה בפולין. "הזהירו אותי שאני הולכת להתמודד עם הצל הכבד של השואה ושל הסיורים לפולין, אבל אני לא רוצה שזה יהיה משהו מקביל", היא אומרת.

גאווה ספרדית ביהדות

סיור ראשון, פורץ דרך, שאמור להוות ראש חץ לסיורים לימודיים בספרד, נערך בשבוע שעבר ביוזמת החברה הגיאוגרפית ובשיתוף גורמים שונים כמו "מואבטה", מחלקת תיירות פרטית בספרד, ומחלקת הרבעים היהודיים בספרד. לסיור הוזמנו מנהלי מחלקות חינוך ומנהלי בתי ספר מכל הארץ. "זה סיור מרתק של מפגש בין תרבויות שלא קורה במקומות אחרים באירופה", מסבירה נצר, "מפגש עם האיסלאם, עם התרבות הנוצרית, בעקבות יצירות כמו הקבלה, ספר הזוהר, שירת הקודש ושירת החול של אבן גבירול ושמואל הנגיד".

בספרד חיים היום מעט יהודים: הקהילה היהודית מונה כ-40 אלף איש. זה לא מפריע לספרדים להתהדר בטרנד חדש של התגאות בשורשים היהודיים, וגם המציאות האנטי-ישראלית החדשה, שניתן לראות את ביטוייה בעיתונות המקומית, לא מקלקלת לספרדים את הסיפור. ואכן, סממנים יהודיים מעטרים את רחובות הערים בספרד: בעיירה ארבאס אפשר למצוא מגיני דוד כמעט בכל פינה, בעיר סגוביה נכנסים למוזיאון המוקדש כולו למנהגי היהדות ובעיר קורדובה נפגשים עם פסל הרמב"ם.

מנהלי מחלקות החינוך מתעקשים שכאן אין די בחזרה למקורות. ההשוואה המתבקשת למסע לפולין שבה ומרימה את ראשה, והמנהלים מדגישים שחובה לייצר משהו שונה מהותית. "המשבצת הזאת כבר תפוסה", הם אומרים, "אם ננסה לעשות את זה סיור היסטורי, זה פשוט לא יעבור". אלא שבמפגש עם מורים ומנהלים מקומיים, הם מודים שניסיון ליצור חילופי משלחות בין תיכונים ישראליים לספרדיים אינו פשוט: "מבחינה פוליטית וביטחונית זה מסובך".

ספרדים נגד אשכנזים-

למרות הניסיונות להפריד את המסע לספרד מזה לפולין, הבעיה הקשה ביותר שלא מפסיקה להתעורר היא היווצרות תחרות בין המסעות, וחמור יותר, הסכנה שהם יהפכו לסיור לאשכנזים וסיור לספרדים, בתקופה שבה השד העדתי דווקא מתעצם. "אם זה יהיה מסע של ספרדים נגד אשכנזים, זה עלול להפוך למלחמת עולם, ואז יש לי על זה הרבה סימני שאלה", אומרת אחת המנהלות, "חייבים למתג את זה אחרת, זה לא יכול להיות שוב סיור בעקבות היהדות".

השאלה מי אמור לצאת לסיורים אלה אינה פשוטה. "האם כל תלמיד צריך לבקר בספרד, כמו ההנחה שכל תלמיד צריך לבקר במחנות ההשמדה-", שואלים המנהלים. כיוון שמדובר גם בסוגיה כלכלית, יש חשש שהורים ייאלצו לבחור רק באחד משני הסיורים - ויעשו זאת לפי מוצאם. סיור לפולין, יש לזכור, עולה 6,000 שקלים, שמתוכם מסבסד משרד החינוך 500 שקלים.

מעבר לשאלות קשות אלו, התוכנית סובלת מחולשות נוספות: היא עמוסה מדי, והתלמידים נדרשים לסייר בשמונה יישובים בשמונה ימים. גם האווירה בעייתית: אם בפולין אנו חשים שהערך אינו לימודי אלא רגשי, הרי שלגבי בספרד נוצרה התחושה שהסיור חייב להתלוות בלימוד כתבי יהדות של תור הזהב.

למרות זאת, הסיור מסתיים בסימן חיובי. "יש פוטנציאל ללמוד על רב-תרבותיות ועל יכולת של עמים ותרבויות לחיות ביחד", אומרים המנהלים, "זה לא צריך להיות אי של התגוננות כמו המסע לפולין".

מה יהיה עתיד הסיור? במשרד החינוך מונתה ועדה לבחינת הנושא, שבין מוביליה גם גד אבוקסיס, מנהל אגף קשרי חוץ. במשרד לא ממהרים לתמוך בתוכנית מחשש מהביקורת הציבורית, וגורמים במשרד מסבירים שיש הסכמה שבשתיקה שהסיורים יופעלו בטרם יינתן אישור רשמי. החברה הגיאוגרפית, אל על וגורמים נוספים הרימו את הכפפה, מתוך הכרה בכך שהליכה בדרך הממוסדת עלולה להרוג את היוזמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו