ניפגש אחרי הבחירות

גשם ברכה. מה ניתן להסיק מהמשחק שראינו אתמול בקרית אליעזר? מצד אחד השיטה של גוטמן עוד פעם עבדה. שלוש וחצי התקפות ושני שערים.

מצד שני, אם מישהו היה אומר לגוטמן ששני שערים במשחק החוץ בחיפה לא יספיקו לניצחון, הוא היה אומר לכם שאתם משוגעים. לסיכום - מכבי חיפה יכולה להיות רגועה מפער שבע הנקודות שנשמר עוד מחזור ולאחר שהיא עוברת עוד יריבה לצמרת בלי הפסד. אבל זה יהיה להסתכל על חצי הכוס המלאה.

הצטרפו לניוזלטר החדש של מדור הספורט!

כל מה שחשוב לדעת בספורט הישראלי והעולמי, אצלך במייל

בהרשמה, אני מאשר/ת את תנאי השימוש

נפרדו כידידים. חצי הכוס הריקה מראה שאלישע לוי היה אתמול בהתקף פאניקה. בקרן הירוקה האחרונה במשחק, לוי השתולל על שחקניו וביקש מהם לא לעלות אלא להסתדר בהגנה שמא הפועל תעקוץ בפעם השלישית. גוטמן פגע בול בכל חילוף שלו, אבל גם לוי עצמו הרים את ארבייטמן מהספסל ולא פיספס. עם זאת, כשמסתכלים על ההעדפה של בוקולי על פני גולסה, מגלים שבעונה כל כך חלשה ודלוחה, קל לנו להמליך את אלישע לוי למורינו הבא. בשטח, אמנם יש לו קבוצה מצויינת, אבל גם הוא פחדן. האליפות עדיין לא של מכבי חיפה, שלא ניצחה שום יריבה לצמרת בבית שלה ולא עשתה זאת גם חוץ.

כמו דבורה שהיא עוקצת. נו, אז מה תגידו על הקבוצה של גוטמן. פעמיים בטדי, פעמיים בדרבי ופעמיים בקרית אליעזר. רק שמול האלופה שבדרך זה הספיק רק לתיקו. המחצית הראשונה של הפועל עשתה לנו חשק לחזור בתשובה, הרחקנו את הילדים מהמסך. במחצית השנייה קולמה לבש חולצה אדומה וסידר למהראן לאלה את הראשון. אחר כך העלה גוטמן את בן לוז מהאוב (הגיע בבארטר תמורת רמי דואני מכפר סבא-) והוא דחק דרדל'ה מול האין הגנה ושוער הירוקים. עוד יום של אניימה, שהיה טוב יותר מימים שבהם הוא בריא, השאיר את הפועל בתמונת האליפות. כמובן שמדובר באשליה, אבל כשמסתכלים על מכבי ת"א ובית"ר, זו כנראה האופוזיציה.

המסביב. קרית אליעזר הוא באמת איצטדיון נוראי. אוהדי הקבוצה האורחת לא מבינים אם היה גול אלא אם כן השחקנים עושים תנועות שמחה. אלי חכמון השופט היה קטסטרופה. זה נחמד שבאיגוד השופטים מנסים להביא מישהו אחר למשחקי העונה, אבל למה דווקא חכמון-

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו