גועל נפש מתמשך. זאת התחושה הכללית שליוותה אתמול את המשחק של בית"ר ירושלים מול סכנין, בעיקר בזכות צורת המשחק של שתי הקבוצות.
האלופה העשירה והמפונקת המחישה אתמול כי היא רחוקה שנות אור מהפייטריות הבלתי מתפשרת של אוהדיה שמתחילים לאבד תקווה שמשהו טוב עוד ייצא מהעונה הזו. המשחק אתמול הוכיח כי לשחקנים של בית"ר לא באמת אכפת מהקבוצה שלהם ותעיד על כך העליבות הקיצונית וחסרת הפשר שהפכה לחלק בלתי נפרד ממשחקי הקבוצה.
המשחק המפוזר של בית"ר מול יריבה הנחותה ממנה בהרבה, חידד מעל כל ספק את התובנה שזו לא תהיה העונה של הקבוצה של ראובן עטר. יתרה מכך, שחקני בית"ר נראו אתמול ממש סובלים בחלקים גדולים של המשחק והיה נראה שקיוו שהסיוט הזה כבר ייגמר. בית"ר השלימה אתמול שישה משחקים ללא נצחון בטדי מפתיחת העונה. היא כבשה במשחקים האלה בסך הכל ארבעה שערים ב-540 דקות!
איפה עטר? גם מאמן בית"ר ירושלים ראובן עטר לא היה מחובר אתמול למציאות. אם במשחק סופר חשוב כזה, אחרי סיבוב שלם בלי ניצחון בטדי, הא מכניס את טוטו תמוז רבע שעה לסיום ומוציא במקומו את עמית בן שושן במקום להטיס לספסל את זנדברג ששיווע לחילוף של רחמים, כנראה שעטר עוד לא הפנים את חומרת המצב.
ככה זה לא יכול להמשיך. בית"ר התרחקה אתמול ב-11 נקודות מהמקום הראשון, והמשמעות של זה היא שלמעשה מכירת החיסול כבר התחילה. יש כאלה הטוענים שצרך לפטר את עטר ומיד, אבל להנהלה אין רוח במפרשים כדי לבצע מהלך נוסף שכזה העונה.
שמעון כסאח. מהדקה הראשונה התברר שסכנין עשתה את הדרך הארוכה לטדי כדי לקצור רגליים ולחזור הביתה עם תיקו. יש גבול למספר הפעמים ששחקניו של לחמן נכנסו לרגליים והפריעו למשחק. איפה היה לירן ליאני שיפסיק את האיגרוף התאילנדי הזה? הצופים במגרש ובבית רצו לראות כדורגל. בושידו הם יכולים לראות בכל מיני ערוצי ספורט בתשלום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
