חשבון נפש כלכלי: הכל על הליך פשיטת רגל

בשיתוף ברק רום

אולם מה יעשה אדם שמעוניין בחשבון נפש כלכלי אך חשבון הבנק לא מאפשר לו? כיצד הוא יוכל לעשות תיקון כספי אם בשל כושר השתכרות נמוך לא נראה שהוא יצליח לפרוע את חובותיו לעולם? במקרים אלה, ייתכן והפתרון מצוי בהליכי פשיטת רגל. בפרט נוכח השינויים הדרמטיים שחלו בהם בשנים האחרונות.

מהם הליכי פשיטת רגל?

הליכי פשיטת רגל הם “חבל הצלה כלכלי” עבור חייבים שאינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם בעתיד הנראה לעין. העיקרון מאחוריהם הוא פשוט לכאורה. החייב נכנס להליך שבמסגרתו כל הנכסים שלו מכונסים, ממומשים ומחולקים בין הנושים באופן יחסי (ועל פי סדרי קדימויות). זאת כמובן תוך הימנעות ממימוש יתר שיביא את החייב לכדי פת לחם.

עם תחילת הליכי פשיטת הרגל, מעוכבים כמעט כל ההליכים אשר ננקטו על ידי הנושים כנגד החייב בהוצאה לפועל. ה”דובדבן” טמון בסוף ההליך כאשר החייב מקבל צו הפטר המהווה “מחיקת חובות” כלפי כולי עלמא (עם חריגים מסוימים שמנויים בפקודת פשיטת הרגל כמו חוב מזונות).

יתרונות גם לחייב וגם לנושים

“חובות גדולים שלא ניתנים לפירעון יוצרים סיטואציה מתסכלת גם לחייב וגם לנושים”, מסביר עו”ד יריב ואקנין, בעל משרד המתמחה בדיני חדלות פירעון ופשיטת רגל, “מבחינת החייב, הוא נתון בסיר לחץ כלכלי ונפשי כאשר הנושים רודפים אותו תוך שימוש באמצעים החוקיים העומדים לרשותם מכוח חוק ההוצאה לפועל. באשר לנושים, התנהלות מול חייב שאיננו משלם עלולה להסב להם נזקים כלכליים וגורמת מן הסתם לעוגמת נפש ומועקה. בין לבין, החובות הולכים ומצטברים, אולם החייב, שנתון תחת סנקציות והגבלות, מתקשה לשוב לדרך כלכלית יציבה”.

עו”ד ואקנין מסביר כי הליכי פשיטת הרגל נועדו להגשים שתי מטרות. מצד אחד לאפשר לחייב לשוב למסלול כלכלי יצרני, ומצד שני לאפשר לנושים לגבות לכל הפחות חלק מהחוב המגיע להם. “בשנים האחרונות אנחנו גם רואים מגמה של הקלה מסוימת על חייבים”, אומר עו”ד ואקנין, “המדינה מבינה היטב שאין טעם בקיומם של סכסוכים כלכליים ללא פתרון אמיתי. הקלה על חייבים נוכחת גם בפסיקת בתי המשפט אך בעיקר מגיעה מצד המערכת. דוגמה בולטת לזה היא הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל”.

הרפורמה בהליכי פשיטת רגל

הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל היא מהלך רחב היקף שהוכרז על ידי כונס הנכסים הרשמי לפני כארבע שנים. מדובר ברפורמה אשר קיצרה משמעותית את הליכי פשיטת הרגל וקבעה אבני דרך ברורות על ציר הזמן של התהליך. זאת בניגוד למה שהיה נהוג עד להחלת הרפורמה, ואשר יצר מצב שבו תיקי פשיטת רגל נמשכו שנים רבות.

“הרפורמה הגבילה את משך ההליכים”, מסביר עו”ד ואקנין, “חייב אשר יפעל באופן חכם ובתום לב, ואשר ישתף פעולה עם המערכת, יוכל לזכות במסגרת הרפורמה לצו הפטר תוך תקופת זמן של 4-5 שנים בלבד. יתרה מזו, הרפורמה אפילו מאפשרת במקרים מסוימים להעניק לחייבים צו הפטר כעבור 18 חודשים בסך הכל”.

קיצור בלוחות זמנים ותמריצים לעידוד חייבים

“כמשרד עורכי דין המלווה חייבים רבים בהליכי פשיטת רגל אני יכול להעיד מניסיוני שמאז השקתה של הרפורמה ניתן לראות התקצרות הליכים. עם זאת, באותה נשימה חשוב להדגיש כי הרפורמה לא הפכה את מערכת פשיטת הרגל לחותמת גומי המעניקה צווי הפטר לכל דורש. כל תיק מחייב התייחסות ספציפית ובחינת מלוא הדקויות והנסיבות המאפיינות אותו. כמו כן, רצוי שחייבים לא יפעלו באופן עצמאי שכן התנהלות חסרת ניסיון וללא ידע מקצועי עלולה לגרום ליותר נזק מתועלת”.

עו”ד ואקנין מוסיף כי הבשורה שטמונה ברפורמה לא נוגעת רק ללוחות זמנים. “הרפורמה בפשיטת הרגל איננה סוגיה של לוחות זמנים בלבד”, הוא מסביר, “היא כוללת גם תמריצים לחייבים שהחשוב שבהם עוסק בהברחת נכסים. במקרים רבים, חייבים הנתונים תחת פשיטת רגל נוקטים בצעדים לא כשרים של הברחת נכסים בכדי להימנע ממימושם. עד הרפורמה, כאשר החייב היה חושף את עניין הברחת הנכסים, גם מתוך רצון לעשות תשובה, בית המשפט היה עלול לראות את התנהלותו כחסרת תום לב ולמנוע ממנו את צו ההפטר. הרפורמה שינתה את העניין הזה ונקבע שהשבת נכס שהוברח תוך מימושו לפירעון החוב לא ימנע מתן ההפטר”.

לסיכום,

בימים אלה של תשובה ומחילה, גם חייבים וגם נושים המצויים בסכסוך כלכלי יכולים לעשות חישוב מסלול מחדש. הליכי פשיטת רגל אשר מנוהלים בחוכמה ובצמוד לקבלת ייעוץ משפטי, עשויים להוציא את עגלת החובות מהבוץ. אולם יש לזכור כי פשיטת רגל איננה מתאימה לכל מקרה ומקרה. צריך לבחון לעומק את נסיבות ההתדרדרות הכלכלית שכן גם תחת הרפורמה החדשה הליכי פשיטת הרגל תלויים בתנאי כניסה. תנאים שנועדו למנוע את ניצולם לרעה ושימושם על ידי חייבים שאינם תמי לב ואשר מבקשים להתחמק מתשלום.

נכתב בשיתוף עורך דין יריב ואקנין - בעל משרד עו”ד המתמחה בפשיטות רגל וחדלות פירעון

בשיתוף ברק רום