שובו של הקאמבק

"כעבור 20 שנה חוזרים לחומוס", הכריז רפי גינת והחזיר את צופיו לימי התחקיר ההוא, שהרעיד מדינה שלמה וגרם לה קלקול קיבה קולקטיבי. "החומוס והקוליפורמים", מפרשיות הצרכניות המפורסמות בישראל חד הערוצית דאז הכתה אמש שנית, ופניו המודאגות של גינת הבהירו שלא מדובר עבורו בעוד עניין בריאותי, אלא בפרשה בעלת מימדים אפיים וחשיבות לאומית שאמורה לעורר הד ציבורי רחב.

"סודות החומוס 2008" נחשפו אתמול, והמורל של בעלי חומוסיות רשם ירידה חדה. שוב הוא חוזר, ונדמה שמעולם לא הלך. לא גינת, חיידק הקולי.

התחקירים של גינת כוונו תמיד לאזרח הקטן, זה שהממסד בעט בו ואין לו בפני מי להלין על אטימותה של המערכת. שחזור תחקיר החומוס מעיד כי אולי בכוונת כלבוטק לנטוש את הנוכלים הקטנים ולחזור לשורשיה, ובראשם לעיסוק בנושאי צרכנות ובמטרדים המציקים לציבור.

פתיח חדש, אולפן חדש ומשחק מקדים שכלל את "קומבינת הצ'קים האמריקניים" ופולו אפ לפרשת "הגנבים המדבירים" עטפו את רגעי השיא. דה חומוס שואו. מצלמות נסתרות תיעדו את רכישת המאכל הלאומי בחומוסיות מובילות, החומוס הונח בזהירות, כאיבר המיועד להשתלה, בצידנית מקוררת, נשלח לבדיקה במעבדה, והרי התוצאות לפניכם.

"כו-לם לא עמדו בדרישות התקן", הבהיר גינת, שגינוני ההפחדה שלו נותרו כשהיו, והנה - בום, בום, טראח, נחתו חותמות אדומות, "פסול למאכל", ובזו אחר זו ניגפו חומוסיות מפורסמות. החומוס של שלושה בתי עסק זכה בנוסף לכינוי המחמיא "מסוכן לבריאות", ותווי בדיקת המעבדה - לא ההפקה, המעבדה - לא הותירו מקום לספק: הצטיידו בנייר טואלט כשאתם מגיעים לארוחת הצהריים, הדרך לנוחיות תהיה קצרה, הקולי כבר שם.

בתום הצגת התחקיר - שכלל גם תגובות חנופה מבתי העסק לתוכנית והבטחה לשיפור מיידי - ולמרות הברכה של גינת הסמכותי, "נגבו ותיהנו", לא נרשמה הקלה. גינת הוא אוטוריטה בענייני ניגובים, ותגובת הצופים החרדים, המכירים בכך ששוב התברר כי בריאותם בסכנה, אמורה לנוע בין זעם על הליקויים התברואתיים שהתגלו לבין זעזוע מאוזלת ידם של הגופים האמונים על בריאות הציבור.

מגפת היסטריה המונית אולי לא תפרוץ מכאן, אבל חשדנות בריאה כן. אגב, גינת הבטיח לשחזר את התחקיר הנוכחי בעוד עשרים שנה. בהנחה שהרעלת חומוס תישאר אופציה סיוטית מועדפת, זו בהחלט אפשרות.

(כלבוטק, ערוץ 2, 21:00)