"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

45 אלף איש תובעים את אגד

בעלי מוגבלויות תובעים 67.5 מיליון שקל: "החברה לא מפעילה מערכת כריזה" • בכ-30% מהמקרים שנבדקו נמצאו ליקויים

,עודכן
כשליש מהאוטובוסים שנבדקו לא נגישים לבעלי מוגבלויות // צילום: יהושע יוסף // כשליש מהאוטובוסים שנבדקו לא נגישים לבעלי מוגבלויות // צילום: יהושע יוסף

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, באמצעות עו"ד ד"ר יועד הלברסברג, הגישה בקשה לאישור תביעה ייצוגית על סך 67.5 מיליון שקלים נגד חברת אגד. הנציבות הגישה את הבקשה יחד עם שני אנשים בעלי מוגבלות שהתלוננו על היעדר הכריזה, בשמם של 45 אלף אנשים בעלי מוגבלות.

בבקשה נטען כי חברת אגד מפרה את חוק ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות באופן שיטתי, בכך שאינה מפעילה מערכת כריזה בכלל האוטובוסים העירוניים שפועלים מטעמה.

בנוסף לתלונות שהתקבלו, ומתוקף סמכותה של הנציבות, ערכו מפקחיה סדרה של בקרות מדגמיות באוטובוסים העירוניים, שהתפרסה על פני תקופות שונות וחודשים רבים. בבקרות שנערכו נמצא כי אגד הפרה בצורה נרחבת ומתמשכת את חובותיה לבצע כריזה, ומתוך 570 בדיקות, זוהו 156 מקרים נפרדים של הפרות.

לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנות שהותקנו מכוחו, הפעלת קו אוטובוס עירוני מחייבת בהתאמות נגישות ובין היתר, התקנה והפעלה של מערכות כריזה פנימית וחיצונית. "החובה החוקית נועדה לאפשר לאנשים עם מוגבלות לעשות שימוש עצמאי ושוויוני בשירותי התחבורה הציבורית. מערכת הכריזה מאפשרת לרבים מהם להמתין בתחנה בנחת לאוטובוס ולמצוא את דרכם למעוז חפצם, באופן עצמאי. העדר הנגישות פוגע בזכותם לכבוד ובחופש תנועתם", אמר אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

"אין תקלה נקודתית שיכולה להסביר כמות כה משמעותית של ליקויי נגישות, לאורך תקופה כה ארוכה. אגד היא שחקן מרכזי ומשמעותי בתחום התחבורה הציבורית בארץ, כך שלהפרות אלה השלכות על אלפים מאזרחי ישראל. זו אמנם הפעם הראשונה שפעלנו באופן של תובענה ייצוגית, אך נמשיך לפעול כך ככל שיעלה הצורך", סיכם הנציב טורם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר