מעבר לעובדה שהצפייה בערוצי החדשות האמריקניים יכולה ללמד במקצת על הלך הרוח הנוכחי בארה"ב, כמו תמיד היא מלמדת הרבה יותר על הכיוון שהטלוויזיה העולמית תצעד אליו בשנים הקרובות. ב־40 השנים האחרונות מהדורות החדשות האמריקניות היו אלו שהכתיבו את הקצב לעולם המערבי. רק אתמול עסקנו במדור זה במהדורת החדשות המרכזית של ישראל, ומה שמתרחש ברשתות האמריקניות הוא בהחלט בית ספר מעניין למדי. פיגוע הדריסה בשארלוטסוויל, שהתרחש בשבת האחרונה במהלך הפגנה של ניאו־נאצים מקומיים, עלה בחייו של אדם אחד ועוד 19 נפצעו מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. עבור הצופה הממוצע, הוא חשף את הדרך שבה רשתות החדשות המקומיות מתמודדות עם הסיפור מאז שהתרחש. מדובר בתופעה שהיא לא פחות ממרתקת.
באופן צפוי למדי, הטוויטר והפייסבוק הם הגיבורים הראשיים בסיפור הזה. עם מספר רב של זוויות מהאירוע, שצולמו על ידי נוכחים במקום, ובעיקר עם העובדה שהרשתות החברתיות חושפות את גיבורי האירוע ומעניקות להם פנים ושמות, אי אפשר לברוח מהסיפור הזה גם אם ממש רוצים. כל ניאו־נאצי שהשתתף בהפגנה כבר זכה לשיימינג רציני ברשתות החברתיות, שפשוט מפרסמות את כל הפרטים עליו ואז מעבירות אותם למהדורות החדשות הגדולות. בתוך שניות העולם כולו יודע איך קוראים לכל אחד ואחת מהאנשים שהסתובבו בשבת האחרונה עם דגל שצלב קרס במרכזו והצדיעו במועל יד. רובם, אגב, בהתאם לתרבות האמריקנית, מתלוננים על כך ש"פוגעים להם בפרטיות". השדרנים וכתבי החדשות בשטח נעזרים בציבור כדי לספק חדשות ופונים לאותם פרצופים כדי לקבל את תגובתם. שלב חדש באבולוציה.
לאן הדבר הזה הולך? לא לטובת הכתבים בשטח. עם עודף אינפורמציה שכזה, לא רחוק היום שחברות החדשות הגדולות יעסיקו בעיקר רכזים וקשבים שילקטו ידיעות מרשת האינטרנט, יערכו אותן ויגישו אותן כחדשות. מה המשמעות של הכתבים בשטח, כאשר שלוש דקות לאחר כל אירוע הרשתות החברתיות כבר מלאות בתמונות, בקטעי וידיאו ובעדויות מכל הכיוונים? לאן הדברים ילכו בישראל? אצלנו טוויטר הוא בינתיים כישלון חרוץ המיועד לאנשי ברנז'ת התקשורת. הציבור הישראלי לא מוצא בה עניין. עם זאת, כפי שנכתב כאן אתמול, הכרסום במהדורות החדשות המרכזיות כבר כאן, וההשפעות שלו מורגשות בכל בוקר כאשר מגיעים נתוני הרייטינג.
• • •
גאולה אבן, מגישת מהדורת החדשות המרכזית של "כאן", הצהירה אמש בגילוי נאות שהיא חברה של יועץ התקשורת טל זילברשטיין, שנעצר אמש. וטוב עשתה. הרבה ביקורות נשמעו על אבן מאז כניסתה לתפקיד, רובן אגב לא היו מוצדקות, אבל אין ספק שיהיה לה קשה לתמרן בעתיד והגילוי הנאות לא יספיק.
אנחנו בחלק האחרון באמת של הקיץ הקשה הזה. הטלוויזיה שלנו עסוקה בבעיות שלה ומנסה לשרוד. אולי זו הסיבה שהדבר הכי מצחיק בעונה הקשה הזו בכלל בא מהרדיו. לא משנה כמה מצחיק יהיה ערן זרחוביץ' ב"ארץ נהדרת", נדמה שדמותו כעורך דין יורם שפטל בתוכנית הרדיו שהוא מנחה עם שרון טייכר היא הנוקאאוט הגדול של הפורמט הרדיופוני המיושן על פני הטלוויזיה. מאסטר פיס, שלא היה עובר כמובן בטלוויזיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו