בין עמאן להר הבית

מבין עשרת שערי הכניסה להר הבית, רק שער המוגרבים, מיועד ללא מוסלמים. הכניסה דרכו מותרת בשעות מוגדרות, לאזורים מוגבלים ולאחר בדיקה קפדנית. אסור להתפלל או לדבר בקול רם, ויש להישמע לשוטרים או לוואקף. כיפת הסלע ומסגד אל־אקצא מחוץ לתחום. לעומת זאת, תשעת השערים האחרים מיועדים למוסלמים בלבד ופתוחים 24 שעות, ללא הגבלה ותחת בידוק מינימלי - למנוע כניסת לא מוסלמים. בכל יום עוברים דרך שערים אלה כ־1,500 מבקרים וביום שישי המספרים מזנקים לעשרות אלפים, הרשאים להסתובב בכל שטח ההר - מצב המבהיר מי בעל הבית.

ב־2014 הציעו במחוז ירושלים של המשטרה להציב מגנומטרים בשערי הכניסה להר הבית. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דחה את הרעיון בשל חשש למהומות. בגל הטרור שהתחיל בספטמבר 2015 ההצעה שבה ועלתה על השולחן, לאחר שבדיוני הדרג המדיני והביטחוני עלה חשש לתג מחיר (פיגוע) יהודי בהר, דרך השערים המיועדים למוסלמים בלבד. נתניהו שב ודחה את הרעיון. הוא הסביר כי אין להסביר בגלוי, בתקשורת, שמדובר בצעד נגד יהודים, וכי הדבר יעורר התנגדות בצד הפלשתיני. 

ביום שישי, לפני שבועיים, מייד לאחר רצח השוטרים בהר הבית, היה ברור לדרג המדיני והביטחוני שמדובר באירוע חסר תקדים. ההר פונה ושעריו נסגרו. ראש הממשלה גיבה את מהלך המשטרה, ולאחר הערכת המצב אישר לפתוח את שערי ההר, כדי למנוע מהומות, אך אישר גם כניסתם של יהודים ותיירים. הוא דרש לשנות את המצב, וכדי למנוע גל פיגועים הוצבו המגנומטרים.

איש לא להתנגד לכך, והמשטרה, לאחר בעיה טכנית (כמות המגנומטרים הספיקה לשלושה שערים מתוך התשעה), החלה להציב את המגנומטרים במוצ"ש הצמוד לרצח. נתניהו יצא במקביל לביקור מדיני בצרפת ובהונגריה, לא לפני שהוא הזכיר את ההחלטה להציב מגנומטרים, ולמחרת פורש הדבר כהצהרת ריבונות ולא רק כצעד אבטחה שגרתי.

פת"ח וחמאס היו הראשונים להתנגד למהלך וקראו שלא להיכנס להר הבית, אלא לקיים תפילות מחוץ לשעריו. ביום רביעי, בשבוע שעבר, השב"כ השמיע לראשונה את ההערכה כי "הצבת המגנומטרים מובילה את יהודה ושומרון למצב דליק". נתניהו, בתדרוך לעיתונאים, לא נתן ביטוי לדברים, אלא שב והדגיש כי אין סיבה להסיר את המגנומטרים. בהתייעצויות פנימיות הוא דווקא התבטא בצורה שונה - ושקל את הסרתם.

הוא שב לישראל למחרת, היישר לקריה, לכינוס הקבינט, כשברקע חמאס מאיים ביום זעם. בדיון שב השב"כ ודרש את הסרת המגנומטרים והצבא דיווח על הגדודים שנשארו שבת לאור תחזית אגף המודיעין. המשטרה העדיפה להותיר את המגנומטרים במקומם, ורב־ניצב רוני אלשיך אמר: "מה יקרה מחר, כשהמגנומטרים יוסרו, ייכנס נשק וייהרגו עוד שוטרים?" אלשיך הוסיף שמדובר בשידור חולשה וכניעה. השרים יובל שטייניץ ויואב גלנט צידדו בהסרה, ונתניהו החליט להביא את הנושא להצבעה. הרוב שוכנע מדברי המפכ"ל ומהגיבוי שלו זכה מהשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן. המגנומטרים נותרו במקומם.

דרישות, ועוד דרישות

למחרת, תפילות יום השישי בירושלים וביו"ש עברו בשקט יחסי. נראה היה שכוחות הביטחון הכילו את המצב, אלא שבאותו הערב בוצע הרצח האכזרי של בני משפחת סלומון בחלמיש (נווה צוף), כשעמוד הפייסבוק של המחבל הוכיח כי המניע הוא המצב שנוצר בהר הבית. 

יומיים אחר כך והקבינט התכנס שוב. הפעם הוחלט שהמגנומטרים יוסרו, אך כדי לצמצם את תחושת ההתקפלות הישראלית הוחלט על הצבת מצלמות חכמות בהר הבית, שיצליחו לאתר לפי חום גוף מי נושא נשק, וגם מצלמות פנים שמזהות חשודים. כמו כן, הוחלט על גיבוי של כוחות הביטחון, שיבצעו בידוק ידני בכניסה להר. המשטרה הבהירה שתידרש לה חצי שנה לגייס את הטכנולוגיות המבוקשות, שעלותן עשויה להגיע לסכום עתק של 100 מיליון שקלים. הקבינט אישר, ולשרים היה נראה כי מדובר באישור שמאפשר לנתניהו לחזור בו מהתעקשותו על המגנומטרים.

בינתיים הגיע הדיווח על המחבל שדקר מאבטח בשגרירות ישראל בירדן, ושהאחרון הגיב בירי והרג שני ירדנים. השלטון בעמאן דרש לעצור ולחקור את המאבטח, שהסתגר בשגרירות. ישראל הצהירה על חסינותו, וראש הממשלה שלח לירדן את ראש השב"כ, יובל ארגמן, כדי להחזיר את המאבטח לישראל. ארגמן הציע לערוך את החקירה בשגרירות, בנוכחותו, כדי לפתור את המשבר, ונתניהו העביר דרכו מסר מרגיע - המגנומטרים יוסרו. הירדנים דרשו גם את הסרת המצלמות בהר הבית.

במקביל, ראש אגף המודיעין בצה"ל, האלוף הרצי הלוי, הזהיר כי יש להרגיע את השטח. לדבריו, אם הדבר לא ייעשה במהירות, קיימת סכנה שתפרוץ אינתיפאדה חדשה - התנזים יחזור לפעולה, והדבר יפריע למאבק הצבא מול חיזבאללה. עוד הובהר שהמצב ייצור איחוד חריג בעולם המוסלמי, שיחזק ציר לא רצוי בין איראן וטורקיה. 

הדברים הובילו את הקבינט לאשר את הסרת המגנומטרים והמצלמות. ההחלטה עברה למרות התנגדות השרים נפתלי בנט, איילת שקד וזאב אלקין. מהלך זה הועבר כמסר לירדנים, ובערב תואמה לנתניהו שיחה עם עבדאללה מלך ירדן. הודעה על כך פורסמה, ולאחר חקירה התאפשרה החזרת המאבטח לישראל. כעת ציפו בישראל שהירדנים יורו לוואקף, שפקחיו מקבלים משכורתם מירדן, להשיב את הסדר בהר על כנו. אלא שבמקום חזרה לשגרה נמשך סירוב המתפללים המוסלמים להיכנס להר. הסיבה: תסיסת הרחוב הירדני סביב הרג שני האזרחים בידי מאבטח ישראלי והתנהלות המופתי בירושלים (מקבל משכורתו מהרשות הפלשתינית) - במטרה, שאותה ביקש אבו מאזן, להציג את ישראל כמי שמונעת חופש דת בהר הבית. ישראל מצידה לא רצתה לבקש מיו"ר הרש"פ ומהמופתי לקרוא לתפילה בהר הבית, בשל החלטה עקרונית, שלא לאפשר לפלשתינים להיות שחקן בהר. 

לבסוף שינה המופתי את דעתו והבהיר שהמצב חזר לקדמותו ו"התפילות בשישי (היום) ייערכו באל־אקצא", זאת אחרי שכל אמצעי הבידוק הוסרו עוד אתמול. אך בעוד ישראל פועלת לשמור את הסטטוס קוו שנקבע ב־1967, הפלשתינים מבקשים לשנותו באמצעות המופתי, ועדיין קיימת התנגדות מצידם לאמצעי המיגון המתקדמים. גם זה לדבריו מתסיס את השטח.

כעת הגיעה שעת המבחן בשטח, כשהכל מתנקז כרגע לתפילות יום השישי בהר, היום, תחת קריאות במגזר ליום זעם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו