"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ארכאולוגים חשפו עדות היסטורית בירושלים
בחפירות שהתנהלו במדרון המזרחי של עיר דוד נמצאו שרידים מפוחמים המעידים על החורבן הבבלי שסיים את תקופת בית ראשון
קנקנים שבורים ופיח, עדות לחורבן // צילום: אליהו ינאי, באדיבות ארכיון עיר דוד // קנקנים שבורים ופיח, עדות לחורבן // צילום: אליהו ינאי, באדיבות ארכיון עיר דוד

ארכאולוגים חשפו עדות היסטורית בירושלים

בחפירות שהתנהלו במדרון המזרחי של עיר דוד נמצאו שרידים מפוחמים המעידים על החורבן הבבלי שסיים את תקופת בית ראשון

יורי ילון
, עודכן

עדויות לחורבן ירושלים בתקופת בית ראשון בידי הבבלים נחשפו לאחרונה בעיר דוד בחפירות רשות העתיקות בגן לאומי סובב חומות ירושלים, במימון עמותת אל עיר דוד (אלע"ד).

בחפירות, המתרכזות במדרון המזרחי של עיר דוד, נחשפו מבני מגורים בני 2,500 שנה, כשהם מכוסים במפולות אבן. בין אבני המפולות מתגלים ממצאים רבים: שרידי עץ מפוחמים- עדות לחורבן, גרעיני ענבים, כלי חרס, קשקשי דגים ועצמות דגים וחפצי אומנות מיוחדים ונדירים. ממצאים אלה מלמדים על עושרה ואופייה של ירושלים תחת שלטון בירת ממלכת יהודה, ומהווים עדות מרתקת לסופה של העיר ולחורבנה בידי הבבלים.

בין הממצאים הבולטים בחפירה נמצאים עשרות קנקנים, ששימשו לאגירת תבואה ונוזלים, שעל חלקם הופיעו טביעות חותם. בין היתר, התגלתה טביעת 'רוזֵטָה', דגם של ורד בעל שישה עלים. אורטל כלף וד"ר ג'ו עוזיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, ציינו כי: "טביעות אלה אופייניות לסוף ימי בית המקדש הראשון והן שימשו את המערכת המנהלית, שהתפתחה בשלהי ממלכת יהודה. סימון החפץ אפשר שליטה ובקרה על איסוף היבולים, ועל שיווקם ואחסנתם. טביעות ה'רוזֵטָה' החליפו את הטביעות 'למלך', אשר שימשו את המערכת המנהלית הקודמת".

צלמית שנהב שנחשפה בחפירות // צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
צלמית שנהב שנחשפה בחפירות // צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

צלמית שנהב שנחשפה בחפירות // צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

עושרה של בירת ממלכת יהודה בא לידי ביטוי גם בחפצי הנוי המתגלים בחפירות. ממצא מיוחד ונדיר הוא פסלון (צלמית) זעיר משנהב בדמות אישה. הדמות עירומה ויש לה תספורת או פאה בסגנון מצרי. איכות הגילוף של הפסלון גבוהה והיא מעידה על הרמה האומנותית הגבוהה של החפץ והמיומנות המצוינת של האומנים בתקופה זו.

אורטל כלף וד"ר ג'ו עוזיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, הוסיפו כי: "ממצאי החפירה מראים באופן חד-משמעי כי העיר ירושלים התפשטה אל מחוץ לחומה לפני חורבנה. שורת מבנים, שנחפרים כעת, מופיעה מעבר לקו החומה, שהיוותה את הגבול המזרחי של העיר בתקופה זו. לאורך תקופת הברזל, עוברת ירושלים תהליך של גידול תמידי, אשר בא לידי ביטוי בבניית חומות, ובהתפשטות אל מחוץ לחומות. חפירות, שנעשו בעבר באזור הרובע היהודי, הראו איך גידול הישוב בסוף המאה ה-8 לפנה"ס גרם לסיפוח האזור המערבי של ירושלים אל תוך הישוב. ברשות העתיקות הבהירו כי: "בחפירה הנוכחית אפשר להציע כי לאחר ההתרחבות העיר מערבה, גם ממזרח נבנו מבנים מחוץ לקו החומה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...