מה זו קלאסיקה?

טווין פיקס, פרק 11, 22:00, yes

בסיבוב הראשון של "טווין פיקס", אי אז במילניום הקודם, היה מדובר ביצירת מופת. כזו שכולם ידעו על מה מדובר. לורה פאלמר היתה שם שכל חובב טלוויזיה הכיר. מאות סדרות בשנים שלאחר מכן ציטטו, השוו, כיבדו ולקחו קטעים מהסדרה של דיוויד לינץ'. מ"משפחת סימפסון" ועד "פארגו" בעונתה האחרונה. דיוויד לינץ' היה במובנים מסוימים סמל של דור שלם. עד כמה העולם השתנה, אפשר לראות דווקא ב־11 הפרקים של העונה החדשה של "טווין פיקס". 

"טווין פיקס" היא לא צפיית חובה. אלו שעוד מדברים עליה פה ושם טוענים שהשתעממו, ואחרים טוענים שמדובר בסדרה גאונית. אבל הדיבור בא והולך מהרשתות החברתיות, מתקשה להתייצב. פעם, בעולם של ערוץ אחד בטלוויזיה הישראלית, אולי לא היתה ברירה אלא לצפות בכל סדרה ששודרה בו. ואולי, פעם היה קל יותר לייצר קונצנזוס סביב כל יצירה אמנותית. סדרת טלוויזיה, אלבום מוסיקה, סרט קולנוע. מעניין לחשוב מה היה קורה עם "טווין פיקס" בימינו אלו, בגרסה המקורית. האם לורה פאלמר היתה הופכת לשם שגור כל כך? סביר להניח שלא. ולא, אל תגידו לי חאליסי. מיליונים לא יודעים על מה מדובר בכלל, ומאיזו סדרה היא.

יצירות מופת יכולות להיכנס לחיינו ולצאת מהן באותה המהירות, כסממן לתקופה שאנחנו חיים בה. "טווין פיקס" היא עוד קורבן של האופנות המשתנות. זה יקרה גם ל"משחקי הכס", כמובן. שום דבר לא יישאר כקלאסיקה. בלי להכניס יותר מדי ספוילרים לביקורת, דווקא הפרק ששודר אמש סגר הרבה שאלות פתוחות. הדבר נעשה בסטייל, בהבנה שבעל פה בין היוצרים לבין קהל התוכנית, שאנחנו יודעים שאתם סומכים עלינו ואנחנו מודים לכם. כאילו אמר לעצמו דיוויד לינץ', בואו נזרוק עצם לצופים, לפני שנאבד אותם. זאת אומרת, את אלו שנשארו, כמובן, ולא התייאשו לא רק מלינץ', אלא מהעובדה שסדרות שכאלו לא מתכתבות עם התקופה שאנו חיים בה, שבה סטטוס בפייסבוק של מאה מילה נחשב לעמוק ומעמיק. 

 

יצירה קולנועית

אליפות העולם בשחייה, ערוצי הספורט ו"כאן"

"הגענו למשחה הגמר ל־100 מטר בסגנון חופשי בבריכה. זהו המשחה הקצר ביותר, המהיר ביותר וגם היוקרתי ביותר ובסופו - מדליית זהב שמרק ספיץ רוצה בה יותר מכל. זהו רגע האמת של מרק ספיץ". במילים אלה בחר השדרן ניסים קיוויתי לתאר את המשחה ההיסטורי בגמר המשחקים האולימפיים במינכן 1972. זה היה שידור ששינה לנצח את השחייה העולמית. לא בגלל קיוויתי, אלא כי לראשונה קיבלו צופי הספורט קלוז־אפים על כל אחד ואחד מהשחיינים, לפני ואחרי המשחה, דבר שלא היה נהוג עד אז. קיוויתי התאים את עצמו לחדשנות ויצר סטנדרט חדש לכל שדרן ספורט שיבוא אחריו. באליפות העולם שנערכת בימים אלו בבודפשט, הונגריה, אנחנו מקבלים כמובן את העתיד. מעל ומתחת לפני המים, מצלמות שמתמקדות בשחיינים בכל מסלול ומסלול שמעבירות לנו את התחושות כאילו הכל מתרחש באמבטיה שלנו. מדהים לגלות עד כמה צילום הספורט הוא זה שקובע מחדש את הסטנדרטים בכל הקשור לצילום בעולם, ותמיד מקדים בחדשנות שלו את שאר התחומים. גם אם אינכם חובבי שחייה, תנו מבט, תגלו עולם ומלואו של סיפור אנושי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו