מבלי משים, חלף שבוע מאז יצאו שלושה מחבלים ממתחם הר הבית וירו לעבר השוטרים שעמדו בשער השבטים - אחת הכניסות להר. כמיל שנאן, ששירת רק כחודשיים ביחידת המקומות הקדושים, נרצח. האיל סתאווי, שוטר ותיק ומוערך ביחידה, שמע את היריות בשער והיה הראשון להסתער קדימה. בקרב היריות בינו לבין המחבלים, בתוך מתחם הר הבית, נרצח גם הוא.
בשבוע שחלף מאז הפיגוע מתמודדים שוטרי היחידה עם ההשלכות והמשמעויות. רפ"ק דניאל מזרחי, מפקד נקודת הר הבית ביחידת המקומות הקדושים, מספר כי חלק גדול מהשוטרים שהיו במשמרת בעת הפיגוע עדיין לא חזרו ליחידה ומתקשים להתאושש ממותם של חבריהם. "זה אירוע קשה מאוד, אירוע שבו איבדנו שני לוחמים, שני חברים, שני אחים", אומר מזרחי, "זה אירוע שההתרחשות שלו זו לא חציית קו אדום, אלא ניפוץ הקו האדום. אירוע כזה יכול לפרק יחידה ויכול לאחד אותה. יש כאלה שחזרו ויש כאלה שעוד לא יכולים לחזור, וזה בסדר. אני מאמין שכולם יחזרו בתחילת השבוע".
השוטרים מספרים על הקושי להתמודד עם האירוע. התרחישים הגרועים ביותר דיברו תמיד על ירי מתוך הר הבית, של מוסלמים קיצונים או יהודים קיצונים, אך מעטים חשבו שתרחיש כמו מה שקרה יכול להתממש. זאת, אף על פי שעד לפיגוע לא התקיים בידוק לנכנסים בשערי הר הבית, למעט בשער המוגרבים, המשמש לעליית יהודים. הסיבה: הערכה שמוסלמים לא יחללו כך את המקום המקודש. ביום שישי שעבר התברר שהתפיסה הזאת היתה שגויה.
מתפללים בעיר העתיקה. סיר לחץ
האיל סתאווי ז"ל היה חבר קרוב של ראיד עלי גאנם. שניהם מכפר מראר, שניהם התגייסו לשרת ביחידת המקומות הקדושים, גרו יחד תקופה ארוכה והיו בלתי נפרדים. במהלך השיחה ראיד נשבר, מתקשה לדבר, אבל אוסף את עצמו. "זה אובדן גדול לא רק לי כחבר, זה אובדן גדול ליחידה", הוא אומר, "האיל היה מעבר לחבר, הוא היה אח. הוא היה גיבור".
לאחר ההלוויה של השוטרים ישב גאנם בביתו במראר. "הוא היה מפורק", מספר המפקד שלו, רפ"ק מזרחי, שישב לאחר ההלוויה עם גאנם ושוטרים נוספים מהיחידה. בשבת בלילה החליט גאנם לשוב ליחידה. "יכולתי לשבת בבית ולהישבר ולא לחזור לעבודה, אבל החלטתי כן לחזור וכן להמשיך את הדרך שהאיל התחיל בה. אם אני אשב בבית, אנחנו פשוט נראה חולשה והם ינצחו אותנו. אמרתי שלא אתן את ההזדמנות הזאת לאנשים האלה. אני אחזור ואמשיך את הדרך שהאיל התחיל בה, עם הנחישות שלו ואומץ הלב, למרות שבכל פינה ובכל סמטה אני רואה אותו לידי".
"אלה החיים"
"כשהגעתי ביום ראשון רעדו לי הרגליים, קפאתי", הוא מוסיף, "לא יכולתי להיכנס. לקחתי אוויר, נזכרתי למה באתי ונכנסתי". מאז חזר הספיק לחזור פעם אחת הביתה. למשפחה, הוא מספר, לא קל עם הידיעה שהוא נמצא כאן, משמש יעד למחבלים. "אלה החיים", הוא אומר, "אם אבא שלי או אבא של מישהו אחר יאמר לבן שלו לא לחזור, אנחנו מפסידים. הם מחכים לזה, לראות אותנו שבורים, ואנחנו לא ניתן להם".
לוחמי מג"ב בעיר העתיקה
בחודש מאי ידעה היחידה עוד טראומה: שוטר נפצע בפיגוע דקירה, כמה מטרים משער השלשלת. השוטר, שחיסל את המחבל, תושב ירדן, עדיין לא חזר לשרת ביחידה ומתמודד עם קשיים גדולים כתוצאה מהפציעה. במהומות שאירעו באותה תקופה בהר הבית ספג שוטר מהיחידה כיסא בראשו וגלגולתו נשברה. גם הוא עדיין לא חזר ליחידה.
גם אתמול ערכו עשרות מוסלמים את תפילת הצהריים במבואות המובילים להר הבית, נענים לקריאת הוואקף ומסרבים לעבור בעמדות הבידוק. לעומתם, כמה מאות כן נכנסו להר הבית דרך עמדות הבידוק. התפילות אתמול הסתיימו ללא אירועים חריגים, על אף קריאת מנהיגים מוסלמים לקיים יום זעם. לכולם ברור כי המבחן האמיתי לקריאת המנהיגים יהיה היום, יום שישי. בינתיים, המגנומטרים שהוצבו בשלושה מתוך שמונת שערי הכניסה להר הבית - נשארים. "זה לא אקט של ענישה", אומר רפ"ק מזרחי, "אלה אמצעים שנועדו לסייע לנו לאתר את אמצעי הלחימה ולעצור טרוריסטים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו