ביקורת טלוויזיה: הכל נראה בדיוק אותו הדבר

רדיו מצולם

תוכניות האקטואליה, ערוצים 2, 10, 11

אין בכלל ספק כי קיימת הפרדה ברורה בין שלושת הערוצים הגדולים על המסך שלנו. לכל אחד מהם יש את הטאלנטים שלו, את האג'נדה והאינטרסים והקהל השבוי; ומעל לכל, כולם בסופו של דבר עסוקים במרדף סתמי אחר מספרי רייטינג מסוימים בהתאם למעמדם. ועל אף פי כן, כמה שעות של זיפזופים בין ערוצים 2, 10 וכאן 11 במהלך שידורי אחר הצהריים והערב, יכולות לגרום גם לצופה המנוסה להתבלבל. איכשהו, למרות ההבדלים, הכל בעצם נראה בדיוק אותו הדבר.

שי ושרון, מהדורה ראשונה, חמש עם רפי רשף, חמש מקורי, שש כלכלי, שש עם עודד בן עמי, לונדון וקירשנבאום, שיחת היום, שבע אקטואלי, והכל בבלוק של כמה שעות עם פורמט די ברור - שולחן באמצע האולפן, כשסביבו מתחלפים אנשים שמדברים וחופרים וצועקים, ומאוד מעוניינים שתקשיבו לדעתם המקורית לפני שתזפזפו לאנשים הצועקים שמתווכחים ממש על אותו הנושא בערוץ המקביל. הרי בשביל זה כבר יש לנו פייסבוק.

מבחינה כלכלית ברור כי מדובר בפורמט מנצח ובעיקר רווחי; אבל אם היתה איזו הצדקה להפקיע את כל לוח שידורי הטלוויזיה שלנו לטובת משהו שהוא לא יותר מרדיו מצולם, היא בוודאי מתבטלת כשמסתכלים על התוכן שמוגש לצופים. הצוללות, פילבר־אלוביץ'־נתניהו, מפלגת העבודה, הסאגה היומית של מירי רגב, מחירי טיסות הלואו־קוסט, תום יורק נגד ה־BDS או השיר שהדיח את גנגם סטייל משיא הצפיות ביוטיוב. מה כבר אפשר לחדש, כמה עוד אפשר לעניין כשלכולם יש כמעט את אותו הליינאפ?

ומה יקרה בעוד כמה חודשים כשערוץ 2 יתפצל, ורשת וקשת ייצאו לדרך חדשה עם המון שעות שידור למלא? תוכניות האולפן האלה לא מתיימרות להיות יותר מ"שומר מסך" בשידור ישיר, שאולי יגרום לכם להשאיר את הטלוויזיה דלוקה, אבל גם לא תפספסו כלום אם תשתיקו את הסאונד ותמשיכו בעיסוקיכם. 

את הטלוויזיה האמיתית גם ככה רובנו צורכים היום דרך האינטרנט או ה־VOD במועד שמתחשק לנו. ואם הטלוויזיה היא זו שהרגה את כוכבי הרדיו, אז כנראה האינטרנט הוא זה שהחזיר את הטלוויזיה לימי הרדיו.

גירל פאוור

GLOW, נטפליקס

הממתק של הקיץ הזה מתחבא לו בנטפליקס, בצורת סדרה חדשה על היאבקות נשים. היא משעשעת וזורמת, סרקסטית וביקורתית, אין בה עלילות משנה מיותרות, אבל יש לה וייב אייטיזי מענג עם שיער מנופח ובגדי גוף נוצצים. מצד אחד היא נותנת כבוד לעולם ההיאבקות, ועדיין נשארת מאוד נשית. לא מפתיע בכלל ששתי היוצרות של GLOW יצאו מהחממה של "כתום זה השחור החדש", ושג'נג'י קוהן (העשב של השכן) מעורבת באופן ישיר בהפקה.

GLOW, קיצור של Gorgeous Ladies of Wrestling, מתרחשת ב־1986 ועוקבת אחר קבוצת בנות המתקבלת לתוכנית טלוויזיה סטייל WWE. הסדרה מבוססת על הסיפור שמאחורי תוכנית טלוויזיה אמיתית כזו ששודרה באותם ימים באמריקה. "זה כמו פורנו שאפשר לראות עם הילדים", מכריז הבמאי המשופם של הפריק שואו הזה והדמות הגברית העמוקה היחידה בסדרה, תוך שהוא מטריד מינית חצי מהבנות ומתמודד עם תסביכים אישיים. אבל כשחבלי הזירה צבועים בוורוד, ושיחות המלתחות מתעסקות במחזור מסונכרן, די מדהים לראות את הדרך שעברו הנשים בטלוויזיה מאז ועד היום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו