רק רוצים לישון

"רק רוצים לרקוד". לא ברור לאיזה קהל היא פונה. "רק רוצים לרקוד" היא לא מוצר לטלוויזיה מסחרית בפריים טיים. בטח לא במדינה מערבית, שיש לה מה להציע לעולם הטלוויזיה הנוכחי. יותר מכל היא מעידה על מצבה של הטלוויזיה המסחרית בימינו. 25 אחוז רייטינג פלוס־מינוס, אומרים תודה ומתגעגעים לימים שהשקות של ריאליטי היו מדגדגות 30 אחוז. כולם כבר מבינים שזה לא יקרה, לא יחזור, לא בימינו.

העניין הוא ש"קשת", שמכתיבה פה את הקצב, קובעת סדר יום ובעיקר זאת שתמשיך להוביל, מתנתקת ברצון, או שלא ברצון, מהמקום שהוביל אותה עמוק אל תוך העממיות אבל בצורה שמכבדת את הצופה שלה. כזכור, לצידה של מסעודה משדרות היה אפשר למצוא פעם גם את משה רבינוביץ' מיבנאל. הבעיה היא שבתוכנית הריקודים הנוכחית, איבדו גם את זאת וגם את זה. נדמה שהתוכנית הזו מראש לא דומיינה בראשו של איש לגבי קהל היעד שאליו היא פונה: מי האנשים שאמורים לשבת ולנסות לא לנקר מול המוצר הזה?

אחת הביקורות שחוזרות ונשנות על אסי עזר ורותם סלע עוסקות בעובדה שהם חדרו לנו לכל מקום. הם בכל תוכנית, בכל קמפיין וכו'. הם לא הראשונים שעשו זאת, וסביר להניח שגם לא האחרונים. אבל אם "קשת" ידעה לשדר בעבר אותנטיות בקרב הטאלנטים שלה, גם כשאלו כבר נסעו בג'יפ גדול וגרו בדירות מפוארות, משהו מזה אבד. אסי עזר לא יהיה לעולם החבר הכי טוב שלנו. רותם סלע לא באמת פוגשת אתיופים או אנשים עם מצוקות ביום־יום שלה. ושוב, זה תמיד היה ככה, אבל הפעם זה גם עובר מול המסך, הם הכוכבים, אנחנו האנשים על הספה, שלא באמת מאמינים למה שיש להם למכור לנו. צוות השופטים עצמו? נו, מה נגיד ומה נאמר, בחודש יוני הצוות הזה עובד, ברור שאיש לא היה מעלה תוכנית כזו בחורף.

לא צריך למהר ולהספיד את האנשים מהזכיינית החזקה בישראל. הרי ידוע שהמתחרות "רשת" וערוץ 10 צריכות גם את הרייטינג של התאגיד כדי להגיע ל־25 האחוזים שהחבורה של אבי ניר מביאה בקלות. עם זאת, "רק רוצים לרקוד" היא תוכנית קלאסית לסכם איתה עידן בטלוויזיה המסחרית, עידן שהסתיים בכל מקום עם עומק טלוויזיוני וקיים עדיין כמובן רק בישראל. זמנית, כי בסופו של דבר נדביק את העולם, וגם המוצר הזה יהיה חלק מההיסטוריה.

בית הקלפים

VEEP, פרק סיום העונה ב־yes וב־HOT

הדיבור הוא כמובן ש"VEEP" היא הקומדיה האינטליגנטית ביותר בטלוויזיה שלכם, בטח כשעתה העונה שישית נגמרה והסדרה הזו עדיין נותנת פול גז. ההצלחה של הסדרה הזו נובעת מאיזה כלל, שהיה נדמה שכולם שכחו אותו. היא פשוט אינטליגנטית. ההומור בה אינטליגנטי, היא לא מזלזלת לרגע בצופה שלה, היא מעודכנת ברמה של סדרת אנימציה לגבי המתרחש בעולמנו הצר והיא מצליחה ליצור הזדהות מלאה עם הדמויות שלה. באופן פרדוקסלי, "בית הקלפים" הפכה להיות יותר מגוחכת מ"VEEP", שהפכה להיות יותר שנונה ומתוחכמת מסידרת הדרמה. אולי זה מה שמתרחש בעולם האמיתי, אולי זו המציאות שהפכה יותר סאטירית ממה שהכותבים של "VEEP" מסוגלים לייצר. כך או כך, ספק אם עד שתתחיל העונה השביעית של הסדרה הזו, נצליח למצוא משהו שכתוב מצחיק יותר בטלוויזיה הסמוכה לביתנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו