תאמינו או לא, "המומיה" - סרט המפלצות־הרפתקאות החדש (והמאוד רועש) בכיכובו של טום קרוז - לא מתקרב לקרסוליים של הגרסה הקודמת והטראשית במתכוון של "המומיה", זו שיצאה ב־1999 והתהדרה בכוכבים קצת פחות יוקרתיים (כמו ברנדן פרייזר, רייצ'ל וייס וג'ון האנה).
בניגוד למודל החדש והלא מוצלח, בלשון המעטה, הגרסה הקודמת, שבוימה בידי סטיבן סומרס (והניבה שני סרטי המשך מוצלחים פחות), סיפקה שעתיים של דיאלוגים שנונים, אפקטים מיושנים, הרפתקאות מסמרות שיער בניחוח "אינדיאנה ג'ונס", וכן, גם קצת גזענות. כך שאם לא צפיתם בה לאחרונה, אני בהחלט ממליץ שתעשו זאת. אתם עשויים להיות מופתעים מעד כמה הסרט הלכאורה סתמי הזה הזדקן בכבוד (ומעד כמה הוא גזעני).
המומיה החדשה, לעומת זאת, שהופקה בתקציב שנאמד בכ־125 מיליון דולר, ואמורה להניח את היסודות ליקום קולנועי חדש ושאפתני שיאחד בין מפלצות קלאסיות כמו דרקולה, פרנקנשטיין, האיש הבלתי נראה וד"ר ג'קיל/מיסטר הייד, היא בעיקר טעות קולוסאלית עבור קרוז.
הכוכב המזדקן - שמגלם שודד קברים אמריקני שנופל תחת קללה מצרית עתיקה - לגמרי לא מתאים לתפקיד. עושה רושם שהוא ממש צריך להתאמץ כדי לתת את הרושם שהוא נהנה מכל שנייה, ובפועל ההופעה שלו חלולה וחסרת נשמה ונסמכת לחלוטין על אותן מניירות מוכרות לעייפה שהוא מפגין בקביעות בסדרת "משימה בלתי אפשרית". לפחות הוא מקבל את ההזדמנות להתפשט ולהראות לכולם שהוא עדיין בכושר.
את הסרט הכושל הזה - שמתרחש בהווה, מתקדם בסיבובים במשך שעתיים מבלי להגיע לשום מקום, ומתקשה לייצר אפילו רגע אחד שנחרת בזיכרון - ביים אלכס קורצמן, תסריטאי מצליח שאוחז כאן לראשונה (וכנראה גם לאחרונה) במושכות של שובר קופות אדיר ממדים. למרות התקציב המופרך, ולמרות שגם ראסל קרואו משתתף ב"חגיגה" בתור ג'קיל/הייד, "המומיה" שלו עדיין נראה קטן וחלשלוש. ולמרות צוות התסריטאים המכובד שעמד לרשותו, הסיפור עדיין לא מצליח לצבור תאוצה ולהמריא. למעשה, כמעט כל הסרט נראה כמו גרנד פינאלה עתיר המולה שיצא משליטה וממאן להסתיים.
מצד אחד, הטון כאן מנסה לשחזר את האימה הריאליסטית של סרטים כמו "מלחמת עולם Z" ו"28 יום אחרי", אבל מצד שני, באותה נשימה, הוא גם מנסה להיות משעשע ולא רציני. למרבה הצער, הוא נכשל בשתי החזיתות. "המומיה" אינו מפחיד לרגע, ובטח שאינו מצחיק. בתוך כך, ניסיונותיו הכושלים ומעוררי הגיחוך להניח את היסודות לסרטים הבאים בסדרה - ניסיונות שעוברים להילוך גבוה בכל פעם שראסל קרואו נמצא על המסך - אינם מעוררי תיאבון בשום צורה. להפך.
עד היום, קרוז היה אחד הכוכבים האמינים בסביבה, ונוכחותו תמיד היוותה סוג של תו תקן לאיכות ולאמביציה. אבל ב"המומיה" הוא גרם לי להרגיש משהו שלא חשבתי שארגיש לעולם. הוא גרם לי להתגעגע לברנדן פרייזר.
"המומיה" ("The Mummy"), במאי: אלכס קורצמן. ארה"ב 2017
yishai.kiczales@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו