ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לבחון את הצעת החוק שיוזמים גורמים בקואליציה הקרויה זכות העמידה, שמטרתה להגביל את זכות העמידה בפני בג"ץ, כך שלא כל אחד יוכל להגיש עתירה, אלא אם כן הדבר נוגע לו ישירות.
בכך מבקש החוק לצמצם עתירות של ארגוני שמאל ופלשתינים בדבר בעלות על קרקעות שבהן התיישבו יהודים ברחבי יהודה ושומרון. למרות ההערכות כי לחוק - אם יובא להצבעה - יושג רוב, ההערכה היא כי לבסוף הוא לא יקודם בשל חוסר יעילותו. זאת לאחר שנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור הבהירה כי השופטים יעניקו לחוק פרשנות מורחבת - שתעקר את החוק מתוכנו.
במהלך ישיבת ראשי מפלגות הקואליציה העלה יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, לדיון את החוק (שאותו הגיש ח"כ מיקי זוהר) וביקש שהממשלה תתמוך בו. השרים נפתלי בנט ואיילת שקד אמרו כי אם החוק יובא להצבעה על ידי הליכוד - בכוונתם לתמוך בו, אך ציינו כי לאחר ההבהרה של השופטת נאור - לא בטוח שיש טעם בהעברתו. ההערכה היא כי אם יוחלט בסופו של דבר להעבירו, יהיה לאישורו רוב בקואליציה, על סמך ההנחה כי יו"ר כולנו השר משה כחלון יתמוך גם הוא בחוק.
בדברי ההסבר לחוק נאמר כי "בשנים האחרונות אנו עדים להתרבות עתירות שעניינן הריסת יישובים בשטחי יהודה ושומרון, המוגשות נגד יישובים פורחים העומדים על תילם עשרות שנים, ומהוות בית וקהילה לעשרות ומאות משפחות. בעוד זכותו של האדם לדרוש את קניינו הינה זכות חוקתית, הרי שברבות מן העתירות, המסתיימות לעיתים אף בצו המורה על הריסת היישוב או בתים בו, אין העותרים מוכיחים כל זכות או זיקה למקרקעין עליהם ניצבים הבתים שאת הריסתם הם מבקשים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
