קינג דיוויד

גם בחלומותיי הפרועים ביותר לא העליתי על דעתי לרגע שהחזרה של דיוויד לינץ' לעולם של "טווין פיקס", 26 שנה לאחר שהסדרה ירדה מהאוויר, תהיה כה מדהימה, מופרעת ומרגשת. באופן לא הגיוני, לינץ', שנעדר מחיינו מאז הסרט "אינלנד אמפייר" - שעלה וירד מהמסכים במהירות ב־2006 - שב אלינו בכושר שיא. והתוצאה שיצאה תחת ידיו, נכון לעתה, היא חגיגה אדירה ומרהיבה של מוזרות אבסורדית ואקספרימנטלית שמותחת את גבולות המדיום הטלוויזיוני עד הקצה, תוך כדי שהיא מגדירה אותם מחדש. בדיוק כפי ש"טווין פיקס" עשתה, כאשר עלתה לאוויר ב־1990.

ארבע השעות הראשונות של העונה החדשה והשלישית במספר (שתמנה 18 פרקים בסך הכל, כולם בבימויו של לינץ') מכילות את כל מה שאתם יכולים לבקש מהיוצר של "ראש מחק", "כביש אבוד" ו"מלהולנד דרייב" (הסרט הטוב ביותר של המאה ה־21, על פי סקר המבקרים של המגזין "Sight and Sound"). אימה, הומור, אלימות, טירוף - כולם משתלבים יחד באופן מושלם כדי להקים לתחייה את היקום הסתום והאייקוני שהביא לנו את סוכן ה־FBI המיוחד דייל קופר (קייל מקלכלן), את לורה פאלמר (שריל לי), את "האישה עם בול העץ" (קתרין קולסון) ואת "האיש עם היד האחת" (אל סטרובל).

יש כאן לא מעט דמויות חדשות, ופה ושם אפילו ניתן לזהות עקבות של עלילת מתח קונבנציונלית, אך מעריציו הוותיקים של לינץ' כבר אמורים לדעת שכל ניסיון לחלץ תשובות קוהרנטיות לשאלות שצצות בזמן הצפייה ביצירותיו נדון לכישלון. במקום זאת, מומלץ פשוט להתרווח בכורסה ולתת לדימויים ולקולות המסויטים לשטוף את חושיכם. לא ייאמן שרשת הכבלים SHOWTIME אשכרה מימנה את הטירוף הזה.

במרכז ה"סיפור" עומד ניסיונו של קופר להיחלץ מה"Black Lodge", אותו עולם ביניים אפל וביזארי שבתוכו הוא מצא את עצמו לכוד עם סיומה של הסדרה. בינתיים, הכפיל שלו, שמאויש ברוחו של בוב, הרוצח של לורה פאלמר, מסתובב ברחבי צפון דקוטה וזומם מזימות רצחניות ולא ברורות. ויש גרסה נוספת של קופר, שנשואה לדמות שמגולמת בידי נעמי ווטס, אבל עוד לא הבנתי איך הוא בדיוק קשור לכל העסק.

במקביל, מנהל בית ספר בשם ביל הייסטינגס (מתיו לילארד) נעצר באשמת הרצח האכזרי והמזוויע של עמיתתו לעבודה. אך למרות שטביעות אצבעותיו נמצאות בכל מקום בזירה, הוא טוען שכלל לא היה שם. אה, ויש גם איזשהו עניין עם קופסת זכוכית מסתורית, המוצבת תחת אבטחה בגורד שחקים בניו יורק, שמשמשת פורטל לממד אחר. או משהו כזה.

כפי שאולי כבר הספקתם להבין, הפרקים החדשים של "טווין פיקס" אינם דומים לשום דבר אחר שמוצג כעת בטלוויזיה או בקולנוע. הם אינם משחקים לפי החוקים, לא אכפת להם מה תחשבו עליהם, ואין שום דרך לנחש לאן פניהם מועדות או אילו הפתעות עוד ממתינות אצלם בשרוול. על כל סצנה "סטנדרטית", שנועדה לספק מעט אינפורמציה קונקרטית ולקדם את הסיפור, תקבלו מיד שלוש סצנות סוריאליסטיות שנעות בין בעתה, מיסטיקה, סלפסטיק ונוסטלגיה מלנכולית. ובכל זאת, למרות שאין שום סיבה בעולם שזה יעבוד, כל האלמנטים הנ"ל מפליאים להזין ולהשלים זה את זה, ומניבים חוויה אודיו־ויזואלית מהפנטת ומחשמלת שתפוצץ לכם את המוח לאלף חתיכות. לאן כל זה הולך? באמת שאין לי מושג. אבל אני נהנה מכל רגע.

"טווין פיקס: החזרה", במאי: דיוויד לינץ'. ארה"ב 2017