חוזה לך ברח

הבילוי ב"אסקייפ רומס" (חדרי בריחה) הפך בתקופה האחרונה לאופנה רווחת. התופעה התפשטה אל מחוץ לגבולות המרכז, והיום אפשר למצוא היום חדרי בריחה גם ביישובים קטנים בפריפריה. במושב מסוים, כך סיפרו לי, הסבו אפילו לול ישן לחדר בריחה. אולי המתחרים שם יוכלו לדגור על ביצים עד שיצליחו לפתור את החידות. 

איך הפך הבילוי הזה לכל כך פופולרי? אני מניח שאחת הסיבות לכך היא הריכוז הגבוה של יוצאי פולין, אלה שמקווים שמייד כאשר ינסו לברוח, לא משנה מאיפה, מישהו ירוץ אחריהם ויתחנן שיחזרו. ואולי זו התחושה (המוטעית) שמי שמצליח לפתור את החידה, הפעיל איזו יכולת קוגניטיבית. אחר כך אותו אחד ירוץ לספר לחבר'ה איזה מוח מהמם יש לו.

אבל יכול להיות שההסבר לפופולריות של חדרי הבריחה הוא אחר. אולי זה משהו שיכול להתחבר לאהבה יוצאת הדופן שלנו לנסיעות לחו"ל, הרבה יותר מהמקובל במדינות המערב. החיים במדינה קטנה וצפופה מעודדים אותנו לחפש מפלט בחו"ל בתדירות גבוהה, ואולי זה גם ההסבר לכך שהבילוי בחדרי בריחה נהפך לנפוץ כל כך. הנה הזדמנות לברוח - לא משנה מאיפה - במחיר נמוך. אולי.

המשתתפים בטרנד, המוני הישראלים שמפרנסים את חדרי הבריחה שצצים בארץ הרבה יותר מפטריות אחרי הגשם, הם אמנם אנשים מבוגרים, אבל ב"yes" זיהו נכון שמדובר בבילוי ילדותי (אינפנטילי, בלעז). 

הדבר הוביל, כמתבקש, לתחרות של שתי קבוצות של ילדים, די חביבים, אגב. תשכחו מהסטיגמות על ישראלים צורחים ומעצבנים בסגנון טיסת השוקולד - אם הילדים־נערים שהשתתפו בסיבוב הראשון של אליפות ישראל בחדרי בריחה הם מדגם מייצג של הישראלים הצעירים - אפשר לישון בשקט.

כל אחת מהקבוצות נכנסה לחדר זהה, עם פריטים שקשורים לאולם קולנוע, והיתה צריכה לפענח כמה חידות שפתירתן איפשרה להם לצאת מהחדר. חברי שתי הקבוצות הבינו די מהר מה רוצים מהם - או שאולי העריכה הפכה את העניין למהיר - והצליחו לברוח, אם כי תוך שימוש ברמזים.

רגע מפתיע היה כאשר המתחרים, שנולדו שנים אחרי שהטלפונים עם החוגה - ההם עם סמל הצבי - נעלמו מחיינו, לא התקשו להפעיל אותם. אם לא די בכך, הם גם הבינו מה עושה מכשיר וידאו, זה עם הקלטות של פעם, ואפילו איך מפעילים אותו. רק היה חסר לשים להם בחדר פרימוס ורדיו גדול של פעם. אין ספק - הנערים אינטליגנטים.

ההבנה המהירה בנוגע לפתרון החידות עמדה בסתירה קלה לטרנד של הבילוי בחדרי בריחה: החידות אמורות להיות לפחות קשות במקצת, כדי להאריך את זמן הבילוי. אבל אולי העריכה היתה צריכה להתחשב באורך הזמן שניתן לכל תחרות.

אבל אם כבר מדברים, הבעיה היא שמחכות לנו עוד תוכניות כאלה - שכן יש עוד 14 קבוצות שאמורות להתחרות, כך שצריך להמציא מספיק חידות שלא ישעממו את מי שמכורים לבילוי הזה, שאולי יתרבו בעקבות השידורים. ואחרי כל הביקורות האפשריות על הבילוי, בסופו של דבר, כאשר משדרים ריאליטי מהזן של "הישרדות", אליפות חדרי הבריחה והחידות שבהן צריך להפעיל מעט את הראש יכולות להיות שינוי מרענן. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו