"עיר של אנשים, היסטוריה - ועתיד"

אהבתו הכנה של ניר ברקת לירושלים ניכרת היטב החל מלשכתו, המעוטרת בצילומים של בירת ישראל, ועד הלהט שבו הוא מתבטא בכל הקשור לעיר. בראיון אישי ומיוחד ל"ישראל היום", לרגל יובל לאיחוד ירושלים, חושף ברקת את עמדותיו, מבהיר כי הוא מצפה ששגרירות ארה"ב בישראל תעבור בהקדם לירושלים, מדגיש כי הקו הירוק ההיסטורי אינו קיים עבורו ומכוון בעתיד לתפקיד ביצועי משמעותי בממשלת ישראל - דרך הליכוד.

"ירושלים היא העיר הכי מיוחדת בעולם, ועבורי היא העוצמה של העם היהודי", מציין ברקת בפתח השיחה, "זה חיבור עמוק בין העבר שלנו - לעתיד המזהיר שלפנינו. הזכות שלנו היא להיות חלק מירושלים. להיות ירושלמי זה לחיות את שרשרת הדורות הזו, שיש לנו זכות עצומה להיות חלק ממנה. ירושלים עבורי היא אנשים, היסטוריה ועתיד. חיבורים שיש אותם בעוצמות שלא דומות לשום מקום אחר בעולם. עבורי ירושלים זו גאווה גדולה".

ברקת, שנולד ב־1959 וגדל בירושלים, נזכר בתקופה שקדמה לאיחוד העיר: "הייתי ילד בן 7 במלחמת ששת הימים. גרתי במחנה אלנבי בדרך חברון. האזור המפורז בינינו לבין ירדן היה 200 מטר מהבית שלי. ההורים שלי היו מזהירים אותי לא ללכת קרוב לשם. חיינו בעיר שהיתה על הגבול. אני זוכר את המלחמה, ההפגזות, את הבית רועד וגם את ההכנות עם חיילים מתרוצצים בין הבתים. עזרתי להם כילד למלא שקי חול. אחר כך אני זוכר את תחושת השמחה. ראיתי את הצנחנים כובשים את ירושלים. החלטתי כילד להיות צנחן וכך הייתי. אני זוכר את מה שהיה בתור ילד ובמהלך השנים אני רואה את העיר מתקדמת ומתפתחת. כמבוגר, שמבין כמה אנשים נלחמו על העיר ונתנו לנו אותה על מגש של כסף, יחד עם פרספקטיבה של השואה, התקומה ואיחוד העיר, אתה לא יכול שלא להתרגש ב־50 שנה לאיחודה. זה חג יובל עצום לירושלים".

"40 אלף מועסקים חדשים"

לאחר שהתעשר בזכות עסקי היי־טק, שהקים עם אחיו ושותפיו, לצד השקעות מוצלחות במיוחד, החליט לזנוח את עסקיו ולפעול למען ירושלים. "החלטתי לעזוב את עסקיי כי ראיתי את המגמות השליליות בירושלים של הגירה שלילית, קיטון במגזר הציוני בכמות התלמידים בבתי הספר. הכלכלה הלכה לאחור", מספר ברקת. "אמרתי לעצמי שלא כתוב בתורה שהיא צריכה להיות העיר הענייה ביותר בארץ. בלתי מתקבל על הדעת שעיר עם פוטנציאל כל כך גדול מתרחקת ממנו במקום לממש אותו. מאז אני עובד בשכר של שקל לשנה. קודם כל, חמש שנים באופוזיציה, וזו השנה התשיעית שלי כראש עיר. לשמחתי הרבה, הצלחנו לשנות מגמות בצורה דרמטית".

"בשש השנים האחרונות יש גידול עקבי במספר התלמידים בחינוך הציוני. צמחנו ב־26% בשש שנים בכמות התלמידים בכיתות א' בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי. העיר שלנו הופכת לאטרקטיבית גם למגזר הממלכתי והממלכתי־דתי, לצד החרדי והערבי. כיום כל המגזרים צומחים בירושלים. אנחנו בונים רובע עסקי בכניסה לעיר עם קיבולת של 40 אלף מועסקים חדשים. המגדלים הראשונים ישווקו כבר בסוף השנה הזו. בסך הכול, יהיו 24 מגדלים, מתוכם שישה מגדלים של 36 קומות. הפרויקט יסתיים בתוך שלוש עד שבע שנים. זו תוכנית מרחיקת לכת וכך יצרנו עתודות עצומות לצמיחה כלכלית. המטרה שלי היא לייעל את העיר.

"כמו כן, ההיי־טק שלנו צומח בקצב מואץ. בשנתיים האחרונות יש צמיחה של 28% בקרב המועסקים בהיי־טק, יותר מפי שלושה מקצב הצמיחה הארצי. זה שינוי מגמה דרמטי עוד לפני מובילאיי. יש שינוי מגמה בכלכלה, בחינוך ובאטרקטיביות של העיר. כולם מבינים שחל שינוי והעיר עוברת רנסנס תרבותי, שמקרין על כלל המגזרים.

"ההשקעה בתחום התרבות בעיר מניבה תוצאות של איכות חיים, ולא פחות חשוב - גידול ניכר בתיירות. לפני עשור היינו מגיעים לשני מיליון תיירים בשנה. אני הצבתי יעד של עשרה מיליון תיירים בשנה. אנחנו צומחים שנה אחרי שנה. השנה אנחנו מתקרבים לקצב של חמישה מיליון תיירים בשנה. בעבר היו 9,500 חדרי מלון בעיר, אנחנו כיום עם 12 אלף, ובעוד שלוש־ארבע שנים נהיה עם 17 אלף חדרי מלון. העיר מתקדמת יפה בתחום הכלכלי".

"המדינה קיפחה את ירושלים"

לצד ההתקדמות המרשימה של ירושלים, ברקת נמצא במאבק מתמיד מול אנשי האוצר על תקצוב בירת ישראל. "אחד האתגרים הגדולים שיש לי כראש עיר הוא תקרת הזכוכית בכל הקשור ליחס של ממשלות ישראל לדורותיהן לירושלים. יש עיוות היסטורי בהתייחסות של המדינה לירושלים בהשקעות, בתשתיות ובתקציבים השוטפים. יש פער אדיר בין חשיבותה האסטרטגית של ירושלים והצלחתה לבין היכולת של המדינה לממש תוכניות, המשדרגות ומשפרות את מעמדה, הצלחתה וקידומה.

"האבסורד הוא שאני צריך להילחם בשביל מעמדה של ירושלים. עשינו מהפכה, אבל יש פערים בתשתיות פיזיות, בכיתות לימוד ובתקציב. יש כשל מערכתי באוצר בתובנה של מה שצריך לעשות בירושלים. יש מקדמי אי־שוויון שהמדינה לא יודעת להתמודד איתם, שנובעים מפערים מהכנסות עצמיות של הערים מארנונה. המדינה לא מבינה שהיא צריכה לתקצב דיפרנציאלית. אני דורש הגדלת תקציבים מהמדינה, ובעיקר מהאוצר, כי ראש הממשלה מבין את העניין ובמעורבות שלו הוא סייע לנו. הפער בין ירושלים לבין ערים אחרות הוא עדיין עצום מבחינה תקציבית.

"חינוך זו השקעה ולא הוצאה, וכך גם תרבות, המייצרת תיירות. יש להם כשל של הבנה של שלטון מקומי. כדי להגיע לממוצע הארצי חסרים לנו יותר ממיליארד שקלים בשוטף העירוני. מדינת ישראל לא טיפחה את ירושלים אלא קיפחה את ירושלים עשרות שנים בתקציבים שוטפים. יש 700 מיליון שקלים פטורים מארנונה שעליהם המדינה החליטה, והשיפוי שאנחנו מקבלים הוא בגובה הפטורים מהארנונה. המדינה לא יכולה להישבע אמונים לירושלים, אבל כאשר זה מגיע לפרקטיקה של האצת תהליכים, צריך לריב עם האוצר. יש קיבעון מחשבתי של משרד האוצר, שלא מבין שלהשקיע בתרבות ובחינוך ובאיכות חיים זה לא הוצאה. אני דורש שינוי בתפיסה".

אתה חושב שהצמיחה וההתפתחות של ירושלים, שעליהן פירטת, מעידות שיש מקום שתמשיך בתפקידך כראש עיר לשנים נוספות ותזנח בשלב זה את השאיפות הפוליטיות הארציות שלך?

"טרם החלטתי. אחליט לקראת תחילת השנה הבאה. גם אם ארוץ לקדנציה שלישית, לא ארוץ לרביעית. אני לא חושב שיותר מכך זה נכון. התחלתי שינויים ובהחלט יש עוד מה לעשות בקדנציה נוספת, אבל מצד שני, אשמח להביא את הניסיון שאני צובר בירושלים לרמה הארצית בתוך הליכוד. אני אוהב תפקידי ביצוע. זה הצד החזק שלי ולשם אני מכוון גם ברמה הארצית. בבוא העת אחליט מתי אני עובר מהמקומי לארצי, אבל זה יקרה. החלטתי שאני לא חוזר לעסקים. פעילי הליכוד רואים שאני שחקן בנבחרת שלהם והם שמחים על כך. כולם מבינים שאני מוסיף ערך לליכוד".

"צריך להעביר את השגרירות"

אחד הנושאים העיקריים בשנים האחרונות היה הבנייה בירושלים, על כלל שכונותיה. האם היתה פגיעה בהיקפי הבנייה בירושלים במהלך שמונה שנות כהונת נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובאמה?

"עברנו תקופה קשה מאוד. ראש הממשלה תימרן בחוכמה בתקופה הזו. בשיווקים של המדינה היה לא פשוט בכלל, בלשון המעטה. זה הקשה עלינו מאוד, אבל לא היתה עצירה במגזר הפרטי. היום נפתח חלון הזדמנויות חדש. נראה את טראמפ מגיע לירושלים, ואני תקווה שהצ'אקרות ייפתחו ונוכל להמשיך להניע את תהליכי הבנייה בכל רחבי העיר".

אתה חושב שהגיע הזמן להפסיק לדבר במונחים של הקו הירוק ולהתייחס לבנייה בירושלים כמכלול אחד?

"הקו הירוק היחיד שיש לנו בירושלים הוא קו הרכבת הירוק, שהוא עכשיו בבנייה. אני מצפה שתהיה בנייה בשכונות כמו גילה ופסגת זאב בירושלים, כמו בכל שכונה אחרת בעיר, בהתאם לצרכים. אני רואה את העיר כמקשה אחת".

אתה מצפה שנשיא ארה"ב טראמפ יכריז במהלך ביקורו בישראל על העברת שגרירות ארה"ב לירושלים?

"בוודאי. אני מקווה שאכן כך יהיה. זה הדבר הנכון לעשות. שואלים אותי בסביבת הקונגרס האמריקני מה יקרה אחרי שיעבירו את השגרירות. החששות הם שזה ייצר גל אלימות ויעכב את תהליך השלום. רק לפני שנה וחצי היה פה גל אלימות ללא שום סיבה בעולם. צריך להמשיך עם מה שנקבע בקונגרס, וזה הכרה בירושלים כבירת ישראל ואז השגרירות צריכה לעבור באופן אוטומטי לירושלים. ישראל הוכיחה שהיא יודעת לעשות הסכמי שלום עם אויבים מרים, אבל כל עוד הפלשתינים לא מכירים בנו אין שום סיכוי להגיע איתם להסדר. בשביל להעביר מסר חד וברור לפלשתינים ולמדינות ערב, עושים צעד של הכרה בירושלים כבירת ישראל. צעד כזה יקדם את השלום. ההצעה להעביר את השגרירות לקונסוליה ברחוב אגרון זו החלטה שניתן לקבל ולממש באותו יום. צריך להעביר את השגרירות. זו תהיה אמירה של האמריקנים, שתייצר מוטיבציה אצל הפלשתינים להכיר בישראל. זה תנאי ראשון והכרחי כדי לשבת לשולחן".

לאן אתה שואף להגיע בתוך עשר שנים?

"אני רואה את עצמי בשירות הציבורי. כיף לי להגשים את היכולות שלי בשירות הציבורי. היום ירושלים זו משימת חיים שלי. בעתיד אני מכוון להגיע דרך הליכוד לתפקידים הביצועיים ביותר שבהם אוכל להשפיע".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו