ישראל הרשמית נמנעת, ובצדק, מהתייחסות ישירה למידע המודיעיני הרגיש שמסר הנשיא טראמפ לשר החוץ הרוסי בפגישתם בבית הלבן. כל התייחסות עלולה לייצר משבר מיותר ערב ביקורו של טראמפ בארץ, ולא פחות חמור מכך - להגדיל את הנזק המודיעיני שייתכן שכבר נגרם בפרשה.
אפשר להניח שישראל הביעה את מחאתה השקטה בפני וושינגטון על כך שמידע רגיש ואינטימי, שסביר ששותפי הסוד שלו מעטים, מועבר באופן מגושם לגורם שהאינטרסים שלו לא תמיד תואמים את אלה של ישראל וארה"ב. טראמפ אמנם טוען כי ביקש לדרבן את הרוסים להגביר את מאמציהם הצבאיים נגד דאעש, אבל הנזק הפוטנציאלי - בדליפת המידע, בסיכון מקורות ושיטות - לא מצדיק מהלך כזה, בוודאי כאשר נזכרים במשחק הכפול והמשולש של רוסיה באזור.
טראמפ אינו הנשיא הראשון ש"מלבין" מידע רגיש בלי להתייעץ על כך מראש, ולפיכך מערכת הביטחון הישראלית מוצאת את עצמה כעת מופתעת. אולם המבחן האמיתי אינו קשור לאי הנעימות שנגרמה, ואין ספק שנגרמה, אלא למודיעין עצמו: האם נגרם נזק, והאם כתוצאה מכך נפגמה היכולת לאסוף מודיעין על דאעש בעתיד.
ישראל היא גורם מרכזי באיסוף המודיעיני על דאעש (לצד ירדן). בעבר פורסם כי מידע שהעביר המוסד סייע בסיכול פיגועים באירופה, וסביר שגם המודיעין הנוכחי הועבר מסיבה דומה - לסייע לארה"ב בהיערכות לסיכול טרור. תיאורטית גם הרוסים - שכבר איבדו מטוס כתוצאה מפיגוע של דאעש בסיני - הם בעלי עניין לקבל מידע כזה, אבל על רקע החשדנות כלפיהם הדרך הנכונה לנהוג היתה לחלוק איתם את החשש, אבל לא את המידע הגולמי עצמו.
סביר שבישראל יבקשו עתה לדעת מה בדיוק אמר טראמפ ללברוב כדי לבצע הערכה מדויקת יותר של הסיכונים והנזק, ומן הסתם תלווה מעתה כל העברת מידע דומה בעתיד גם ב"הערת אזהרה" מפורשת להותירו תחת חיסיון. אבל בה בשעה אפשר גם להעריך שהפרשה הזאת מאחורינו, ושבניגוד לפרסומים - ישראל לא תחדל לרגע משיתוף הפעולה המודיעיני־מבצעי האינטימי עם האמריקנים; עדות לכך ניתנת בשעות אלה בוושינגטון, שם נמצא ראש אמ"ן, האלוף הרצי הלוי, בביקור עבודה (שתוכנן מראש) שעוסק, מן הסתם, גם בנושאים שעוררו את המהומה האחרונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו