דיכאון אחרי לידה: אתן לא לבד

בשיתוף ברק רום

תיאור של מקרה: אישה בת 35, אם ל 3 ילדים, שילדה את בנה השלישי לפני 3 חודשים, פונה לרופא ומדווחת לו שסובלת מאז הלידה מעייפות משמעותית, מירידה כללית בחשק לעשות דברים, כולל ירידה בחשק לטפל בבן שלה. היא כמעט ולא נהנית משום דבר לאורך היום כולל מיחסים אינטימיים עם בעלה, והשינה מאוד קשה לה. היא מתארת לרופא שכבר פעמיים בעבר סבלה מסימפטומים דומים.

פעם ראשונה בהיותה בת 18 ופעם שנייה בשליש השני של ההיריון האחרון. בשתי הפעמים הללו הסימפטומים חלפו בעצמם תוך מספר שבועות. היום היא לא סובלת ממחשבות אובדניות או ממחשבות לא מציאותיות אבל חשה סבל רב עקב הסימפטומים.

האם היא סובלת מדיכאון אחרי הלידה? אם כן, מה אפשר לעשות כדי לעזור לה? במאמר זה נתאר את תופעות הדיכאון שלאחר הלידה, איך לאבחן אותה, ומה הטיפול שמתאים לתופעה.

מה זה דיכאון אחרי הלידה?

לידה היא אחד מהאירועים המרכזיים בחיים שלנו, במיוחד עבור האם היולדת וגם עבור האבות. לידה מסמלת חיים, המשכיות, יישום האהבה, בנייה של משפחה ומכילה הרבה רגשות ותפיסות. ההיריון והלידה הם תקופות של שינויים פיזיולוגים ופסיכולוגים רבים עבור הנשים. אחרי הלידה הגוף של האישה עובר תהליך של חזרה למצב שלפני ההיריון והנפש של האישה עוברת התאמה והסתגלות למצב החדש.

השינויים הרגשיים אחרי הלידה יכולים לכלול גם תסמינים של חרדה, מצב רוח ירוד, חוסר שינה, ואף נטייה לבכי ותחושת דיכאון. לפי מחקריים רבים עד 70% של האימהות עוברות תקופה של מצב רוח ירוד בשבוע הראשון אחרי הלידה. תקופה זו מוכרת בשפה האנגלית בשם Baby Blues Post Partum. לרוב תופעות אלו חולפות במהרה והם קרוב לוודאי קשורות לתהפוכות ההורמונליות שהאישה עוברת מיד אחרי הלידה.

השכיחות של הדיכאון הקליני אחרי הלידה יחסית גבוה. המחקרים מראים שבין 6.5% עד 13% של הנשים שיולדות מדווחות על תסמינים של דיכאון קליני אחרי הלידה. שכיחות זו גבוהה יותר אצל נשים שסבלו בעבר מגלים של דיכאון קליני או שאובחנו כסובלות ממאניה דפרסיה ויכולה להגיע עד כ 40-60% של הנשים שלא מקבלות טיפול. הסימפטומים של הדיכאון הקליני כוללים קשיי שינה (שהם מעבר לקשיי השינה הקשורים לטיפול בתינוק) או עודף שינה, חוסר תיאבון או אכילת יתר, חרדה, אי שקט נפשי וגופני, תחושה של “הכול גדול עלי”, דאגנות מופרזת לתינוק או קושי משמעותי לטפל בו, ולעיתים גם מחשבות אובדניות או חששות לפגוע בתינוק. למעשה הסימפטומים הקליניים של הדיכאון אחרי לידה לא שונים מאלו של הדיכאון שמופיע ללא קשר ללידה. הסימפטומים של דיכאון אחרי הלידה יכולים לפוג בעצמם או להתמשך חודשים רבים. מחקרים הראו שעד 20% מהנשים שדיווחו על תופעות של דיכאון אחרי הלידה אובחנו בסופו של דבר כסובלות מדיכאון קליני והיו זקוקות לטיפול תרופתי. כפי שנכתב קודם אחוזים אלו גבוהים בהרבה אצל נשים שאובחנו בעבר עם דיכאון קליני.

הסיבות לדיכאון אחרי הלידה לא ידועות אך גורמים שתורמים להתפתחותו כוללים: היסטוריה של דיכאונות קודמים, היעדר טיפול נוגד דיכאון בזמן ההיריון (כאשר יש עבר של גלי דיכאון או של מאניה דפרסיה בהריונות קודמים או בכלל), התלבטויות קודמות לגבי ההיריון והאימהות, היעדר תמיכה נפשית של בן/בת הזוג והמשפחה, קשיים בזוגיות, טראומות קודמות של הזנחה או אלימות, וגורמים סביבתיים וכלכליים נוספים.

אומנם חשיבה אובדנית פעילה, תכנון של מעשה אובדני, או מחשבות תוקפניות כלפי התינוק ואף הוצאתם לפועל של מחשבות אלו, הם יחסית נדירים, אך יש צורך לזהותם מוקדם עד כמה שאפשר ולפנות באופן דחוף לגורם מטפל. סכנות אלו שכיחות יותר כאשר האבחנה היא של מצב פסיכוטי אחרי הלידה (התפרצות של סכיזופרניה, הופעה של גל מאני פסיכוטי, או מצב של פסיכוזה דיכאונית). השכיחות של פסיכוזה אחרי הלידה מוערכת ב  1-2 מקרים ל- 1000 לידות. הצורך באשפוז פסיכיאטרי לנוכח מצב פסיכוטי אחרי הלידה מאוד גבוה.

איך אפשר לעמוד על הסימנים הראשוניים של דיכאון אחרי הלידה?

בדיקות רפואיות מקיפות בזמן ההיריון הם דבר מאוד מקובל היום. לרוב ניתן פחות דגש על בדיקת המצב הנפשי של האישה. רופא המשפחה או הגינקולוג שבודק את האישה יכול דרך מספר שאלות מכוונות לוודא גם את המצב הנפשי של האישה. שאלות בסיסיות על מצב הרוח של האישה ההרה, על מערכת התמיכה שקיימת עבורה, על ההיסטוריה של קשיים נפשיים היום או בעבר, והאם קיימת היסטוריה המשפחתית של מחלות פסיכיאטריות, יכולות לתת תמונה התחלתית טובה על הסיכויים להתפתחות דיכאון בזמן ההיריון ואחרי הלידה. במקרים מתאימים, במיוחד אם כבר יש סימנים ראשוניים של מצב רוח ירוד או של חרדה וקיימת היסטוריה של אבחנות פסיכיאטריות בעבר, יש להפנות את הפונה להערכה של פסיכיאטר.

כדי לסייע לבדיקה הקלינית של האישה אחרי הלידה פותחו סולמות הערכה קלינית בסיסיות על תופעות שיכולות להצביע על התפתחות של דיכאון אחרי הלידה. סולם מאוד מקובל נקרא “The Edinburgh Postnatal Depression Scale” שהוא שאלון למילוי עצמי על ידי היולדת. השאלון מורכב מ-10 שאלות שלכל אחד ציון מ 1-4 לפי דרגת החומרה. ציון מעל עשר או תשובה חיובית לשאלה על מחשבות אובדניות מצביע על הצורך להערכה מקצועית של גורם בריאות נפש. השאלון מבקש שהתשובה תתייחס לשבוע שקדם לבדיקה. ואלו השאלות:

1. אני יכולה לצחוק ולראות את הצד המצחיק של הדברים
2. אני מצפה ליהנות מהפעילויות שאני עושה
3. אני מגזימה בהאשמה העצמית כאשר הדברים לא קוראים כפי שציפיתי
4. אני מתוחה ועצבנית ללא סיבה
5. אני מרגישה חרדה או בפניקה ללא סיבה ברורה
6. אני מתקשה להתמודד עם הדברים בחיי
7. אני כל כך לא שמחה שאני מתקשה להירדם
8. אני חשה עצובה ובמצוקה נפשית
9. אני כל כך לא שמחה שאני בוכה הרבה
10. המחשבה לפגוע בעצמי עוברת לי בראש

אם יש כבר סימנים לדיכאון אחרי הלידה, איך אפשר לטפל?

הטיפול של דיכאון אחרי הלידה מותנה בחומרתו. מקרים קלים יותר יכולים להיעזר משמעותית בתמיכה סביבתית על ידי בן הזוג, המשפחה, או חברים של היולדת. הספרות המקצועית מראה שטיפול תומך של אחיות טיפת חלב, שנותנות הדרכה ותמיכה ליולדת, או קבוצות תמיכה בהדרכת אנשי מקצוע יכולים לסייע רבות בשלבים הראשוניים אחרי הלידה. במצבים של דיכאון משמעותי יותר אפשר לשקול הפנייה לטיפולים רגשיים של פסיכותרפיה תמיכתית או טיפול קוגניטיבי התנהגותי בסגנון של CBT. מחקרים שבדקו האם טיפול רגשי ליולדות משפר את מצב הדיכאון, הראו בצורה מובהקת את יעילות הטיפול הזה בהשוואה לטיפול רגיל במעקב מרפאתי.

כאשר הדיכאון מגיע לרמה של דיכאון קליני או שיש היסטוריה של גלי דיכאון בעבר, יש להפנות את האישה לטיפול פסיכיאטרי. האפשרויות לטיפול תרופתי במצב של דיכאון אחרי הלידה הן רבות מאוד כיום. למעשה אפשר להשתמש בטיפול של דיכאון אחרי הלידה באותם התרופות שנמצאות בשימוש בטיפול של דיכאון קליני רגיל.  בטיפול של דיכאון אחרי הלידה צריך להתחשב בהשפעות התרופות על השינה מאחר והתינוק דורש התייחסות בלילות לכן עדיף להשתמש בתרופות עם השפעה מועטה על השינה. מאחר וקשיי שינה הם לעיתים בעיה קשה עבור היולדת, צריך לאזן בין הצרכים של התינוק והצרכים של האימא.

סוגיית ההנקה הינה חשובה בטיפול של הדיכאון. בעבר הרופאים היו ממליצים לא לשלב בין הנקה וטיפול תרופתי לדיכאון עקב החשד שהתרופה תשפיע על התינוק. בשנים האחרונות נעשה ברור שקבוצת התרופות SSRI (חוסמי הקליטה החוזרת של סרוטונין) בטוחות יותר להנקה. תרופות אלו במיוחד sertraline, escitalopram,  fluoxetine , (פריזמה, פלוטין, אסטו, ציפרלקס, אסציטלופרם, סרנדה, סרטרילין, לוסטרל) עוברות לחלב האם בריכוז נמוך ( עד 10% מהריכוז שקיים בדם של האם). כמובן שעל האם לשים לב האם התינוק מושפע מהתרופות (לדוגמה ישנוניות יתרה מהרגיל וקשיים ביניקה או אכילה), ולדווח לרופא.

מחקרי מעקב אחרי תינוקות אשר האם הניקה בעוד היא נוטלת תרופות נוגדות דיכאון, לא מראים השפעה שלילית על התפתחות ילדים אלו.

איך ממשיכים בטיפול של דיכאון אחרי הלידה?

משך הטיפול התרופתי יהיה תלוי בגורמים כמו: גלים קודמים של דיכאון, חומרת הגל הנוכחי או הקודמים, משך הגל הנוכחי, האם היו סימנים לפסיכוזה או מאניה בגל הנוכחי או בגלים קודמים והפגיעה התפקודית של הגל הדיכאוני. צריך לקחת בחשבון גם שאישה שכבר סבלה מגל של דיכאון קליני אחרי הלידה נמצאת בסיכון מוגבר להתפתחות של גל דיכאוני בהיריון עתידי.

האם יש טיפולים לא תרופתיים עבור דיכאון אחרי הלידה?

בשנים האחרונות נכנס לשימוש הטיפול בגרייה מגנטית למוח כטיפול לדיכאון קליני. טיפול זה אושר לשימוש במצבים של דיכאון שלא הגיבו לטיפול התרופתי הרגיל ואפשר להשתמש בו כטיפול יחיד או כטיפול מלווה תרופות. נשים שמעוניינות להניק את התינוק ושהדיכאון מצריך טיפול נוסף, יכולות לשקול את הטיפול בגרייה מגנטית כטיפול חלופי לפחות לתקופה של ההנקה. סיכויי ההצלחה של הטיפול בגרייה מגנטית יחסית גבוהים ומגיעים להטבה משמעותית ב 50-60% מהמקרים.

מאמר זה נכתב על ידי פרופ’ לאון גרינהאוס מומחה לפסיכיאטריה, מנהל לשעבר של המרכז הירושלמי לבריאות הנפש ומייסד ומנהל של מיינד קליניק-המרכז לטיפולים מתקדמים. במסגרת מיינד קליניק פרופ’ גרינהאוס מטפל במצבי דיכאון גם בעזרת הגרייה המגנטית.

המאמר בחסות STG DIGITAL

.

בשיתוף ברק רום