"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"לפעול ליישום חוק המזון הבריא"

האיסור על מכירת מזונות עתירי שומן טרנס, נתרן וסוכר עבר כבר ב־2014 - אך טרם נכנס לתוקף • מומחים: "בשל תופעת השמנת היתר - כל עיכוב מסוכן"

,עודכן
בנט // צילום: דודי ועקנין

האם גם ב־1 בספטמבר הקרוב ימשיכו למכור בבתי הספר בורקסים, צ'יפס, נקניקיות וממתקים ללא פיקוח? בקואליציה לאורח חיים בריא מזהירים כי בשל עיכוב של שר החינוך בנט בהגשת תקנות בנושא לאישור הכנסת, יש חשש שחוק המזון הבריא במוסדות החינוך לא ייכנס לתוקף.

באוגוסט 2014 אושר חוק שמגדיר כי בקפיטריות יימכר מזון בריא, ואף הוגדרו סנקציות כספיות למי שלא יעמוד בו: קנס של 6,000 שקלים למי שיגיש מזון שאסור במכירה וקנס של 1,500 שקלים לספק מזון שלא יציג פירוט של הרכב המזון הנמכר. החוק נועד להפחית מכירה ואספקה של משקאות ממותקים, חטיפים ומוצרי מזון עתירי שומן טרנס, נתרן וסוכר. בהתאם לחוק, הגדרת המזון הבריא תיקבע על ידי שר החינוך, בהתבסס על המלצות ועדה מקצועית ובהתייעצות עם שר הבריאות. לאחר שהחוק נחקק, בשל פיזור הכנסת, תקנות הקובעות מהם המזונות הלא בריאים שאסורים למכירה ולמי יינתנו סמכויות האכיפה בנושא לא אושרו בזמן, וכך חלפה שנת הלימודים הנוכחית ללא פיקוח בנושא. יו"ר ועדת החינוך בכנסת, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), ביקש להאיץ את התהליך והתקנות אושרו בוועדת החינוך השנה, אבל בעקבות רביזיה שהגיש איגוד מנהלי הישיבות הקטנות התהליך נתקע.

מיום אישור התקנות נדרשים שלושה חודשי היערכות, ובקואליציה לאורח חיים בריא חוששים כי כל דחייה תוביל לעיכוב של שנת לימודים נוספת ביישום החוק. "זה ארבעה חודשים ממתינים גורמים רבים לקביעת דיון בוועדה לשם אישור סופי של התקנות, ועיכוב נוסף ימנע היערכות של בתי הספר ליישום החוק בשנת הלימודים הקרובה", אומר פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת ויו"ר פורום "מהיום" לאורח חיים בריא. בפנייה לבנט בנושא נכתב כי "יש ללחוץ לאישור תקנות הפיקוח על המזון במערכת החינוך. אין צורך להסביר לך, השר, כמה הנושא מהותי במערכת שבה מתפשטת תופעת השמנת היתר, כך שאחד מכל שלושה ילדים בכיתות היסוד בעודף משקל וצפוי לחלות בעתיד בסוכרת, ורבים יסבלו מתחלואות אחרות בשל תזונה לא נאותה".

מנתונים שהוצגו בשבוע שעבר על ידי משרד הבריאות עולה כי ב־12 השנים האחרונות נרשמה עלייה של 58% בהיקף ההשמנה בקרב בני נוער ועלייה של 33% במספר בני הנוער הסובלים מעודף משקל. כמו כן, 19.7% מבני הנוער (תלמידי ז'־י"ב) סבלו מעודף משקל ו־11.2% סבלו מהשמנה.

הקואליציה לאורח חיים בריא כוללת 28 גופים, ובהם עמותת הדיאטנים עתי"ד, רשת ערים בריאות, איגוד רופאי בריאות הציבור, האגודה לסוכרת נעורים, ההסתדרות הרפואית, וכן ועדי הורים. האחרונים אף הודיעו שינהלו את הדרישה ליישום החוק גם כמתקפה אישית בדף הפייסבוק של שר החינוך.

ממשרד החינוך נמסר כי "התקנות הוגשו לוועדת החינוך לפני שלושה חודשים, ובדיוני הוועדה הוגשה רביזיה שעניינה אי החלת התקנות על הישיבות הקטנות. בשלב זה בוחן המשרד יחד עם איגוד הישיבות הקטנות את הדרך להחיל את התקנות גם על מוסדות אלו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר