בצה"ל משרתים אלפי חיילים בודדים שהגיעו ארצה ממדינות שונות. מרביתם הותירו מאחור משפחה וחברים, ויתרו על קריירה ועל החיים הטובים בארץ הולדתם ושמו לעצמם מטרה אחת: להגיע לישראל ולתרום את חלקם לביטחון המדינה.
גם רב"ט י' הוא חייל בודד, אבל שונה מאוד מחבריו: רב"ט י' עלה מאיראן, מדינת אויב המאיימת להשמיד את מדינתנו, ושתומכת בארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה. רב"ט י' הותיר באיראן בני משפחה, ובניגוד לחיילים בודדים אחרים, מאז שעלה הוא לא זכה - וייתכן שלעולם לא יזכה - לראות אותם שוב.
"עד גיל מבוגר בכלל לא חשבתי על עלייה לישראל", סיפר החייל שנולד וגדל באיראן ומשרת זה שנה ועשרה חודשים בתפקיד רגיש ביחידה מסווגת בצה"ל, "רק אחרי שסיימתי לימודי תיכון ועבדתי קצת, פתאום החלטתי שמה שאני רוצה לעשות זה לעלות לישראל, לבנות שם את חיי וגם לשרת בצבא".
י' יצא עם אחותו מהמדינה ל"טיול", ומשם הדרך לישראל היתה סלולה. "ידעתי שזה טיול בכיוון אחד. בני המשפחה הקרובים ידעו על כוונתי ומאוד התנגדו, אבל אני הייתי נחוש, למרות שידעתי שזו פרידה קשה ומי יודע מתי אשוב לראות את המשפחה", אמר.
עם הגעתו לישראל למד י' עברית באולפן, עבד למחייתו ואז, כשהיה בן 22, התגייס ליחידה סודית בצה"ל.
"אני ממש מאושר בצבא. מתייחסים אלי ממש טוב ואני מרגיש שאני עושה את מה שבלב שלי, והעיקר - תורם לביטחון המדינה", אמר י', "ככל שהשנים עוברות, תחושת הפרידה מהמשפחה שלי שנשארה באיראן הולכת ונעשית קשה יותר ויותר. מיד אחרי שעליתי לישראל, אבא שלי עוד המשיך להתנגד לצעד שעשיתי, ולי היו ייסורי מצפון על כך שהשארתי אותם מאחור באיראן. חשבתי שאולי עשיתי טעות. בינתיים זה השתנה. בשיחות עם אבא שלי אני מרגיש שהוא השלים עם המציאות, ולמרות שהוא מתגעגע אלי מאוד, הוא שמח בשמחתי ובהצלחתי, גאה בי ומברך אותי. אני יודע שהם חיים בסדר באיראן, והיהודים שם לא סובלים או נפגעים. דבר אחד בטוח, שאני לעולם לא אשוב לאיראן. לכן נשאר לי רק לחלום שביום מן הימים אזכה שוב לראות את אבא שלי ואת בני המשפחה האחרים שנותרו באיראן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
