"אנחנו נלחמים במערכת במקום על החיים שלנו"

תמונה הראשונה שנגלית לעיניי בקומה החמישית בבניין אם וילד בהדסה עין כרם היא של עדי יקיר, בת 4 ושבועיים, יושבת במשרד הקטנטן של הרופאה שלה ד"ר מירה חריט. מאחורי השולחן, על הכיסא של מירה, עדי מציירת ציורים על דף ממו ומעטרת בחותמת של הרופאה, רגע לפני טיפול כימותרפי.

אחרי כמה דקות הילדה, שעד לפני כמה שבועות ישבה בכיסא גלגלים בהשפעת הטיפולים ולא היתה יכולה להזיז אפילו יד, מטפסת על עמוד האינפוזיה, אוחזת בו, ואמא שלה רבקי מגלגלת אותה לתוך המחלקה ההמטו־אונקולוגית לעוד טיפול.

למרות הטלטלה שעוברת על המחלקה מנסים כולם לשמור על השגרה והשלווה, ולמנוע ממאבק האיתנים שמתנהל בה - להיכנס לחדר הטיפולים. מאבק שמעורבים בו רופאים מסורים עד כלות, כסף מתיירות מרפא, אגו, יוקרה וילדים שחולים במחלה הקשה ביותר שאפשר לתאר. וגם מנהלים ש"טיפסו על עץ גבוה", וכל המאמצים לתת להם סולם לרדת ממנו לא מצליחים. ומשרד הבריאות, "המבוגר האחראי", שראשיו משקיפים מנגד על המהומה.

אין דרך לכתוב בקצרה על המשבר הנוכחי: במהלך חודש ינואר איימו פרופ' מיקי ויינטראוב, מנהל המחלקה, וחמשת הרופאים המומחים לעזוב את המחלקה בשל חילוקי דעות "מהותיים", ובתחילת מארס הגישו את מכתבי ההתפטרות - כך שב־4 ביוני תישאר המחלקה ללא רופאים. גם שלושה מתמחים הצטרפו להתפטרות. כחודשיים קודם לכן נודע לרופאים באקראי על הכוונה להרחיב ביצוע של השתלות מח עצם בילדים במחלקת מבוגרים ועל מינוי של רופאת המחלקה, מומחית להשתלות מח עצם בילדים, ד"ר פולינה סטפנקי, למנהלת במחלקה.

מכאן מתחילה מלחמת גרסאות. פרופ' ויינטראוב טוען כי בכוונת פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה, להגדיל "באופן מיידי וקיצוני" את מספר ההשתלות בתיירי המרפא עד פי 2.5 מהמצב כיום.

הרופאים טוענים שמבחינה מקצועית אינם יכולים להמשיך ולתת את הטיפול הטוב בגלל עומס שיוטל על המחלקה. לטענתם, מתן אור ירוק להשתלות ילדים במחלקת מבוגרים מסוכן. פרופ' רוטשטיין מציג נתונים ולפיהם זה שני עשורים מתבצעות השתלות מח עצם בילדים במחלקת המבוגרים. לטענתו, דווקא המינוי של מומחית בהמטו־אונקולוגיה ילדים והכשרת מתמחה נוספת הם צעד שיגביר את בטיחות הטיפול.

רוטשטיין הודיע השבוע כי הוא "מוכן לאשר בחתימה" כי לא יגדיל את תיירות המרפא, אך באותה נשימה ציין שיקלוט כל ישראלי פלשתיני או תייר שיגיע - "לא נחסום דרכם ולא נשלח ילדים אל מותם", לדבריו. בשיחות סגורות היה חריף יותר ואמר "אני לא יכול כרופא להחליט שאני משתיל שני ילדים בתנאים אופטימליים ולדחות ארבעה בתנאים לא אופטימליים. זו סלקציה שאני לא אגיד מה היא מזכירה. גורלו של ילד שקוראים לו צילי או גילי טוב מגורלו של אחמד".

האם זו היתה פגיעה אנושה באגו של הרופאים ש"אחת משלהם" מונתה לתפקיד הבכיר, ושהמהלך בוצע בלי שנשמעה דעתם? או שמא, כפי שהרופאים טוענים, מדובר במהלך שיוסיף עוד על העומס הבלתי נסבל במחלקה ויפגע אנושות בבטיחות ההשתלות ובטיפול שניתן לילדים כיום?

גורם בכיר בהדסה שמכיר את הנפשות המעורבות סיפר כי "את הפרופסורה של מיקי ושל שושי רבל־וילק הם קיבלו בזכות מחקרים שפולינה כתבה. היא רופאה מבריקה שהגיעה לישראל בגיל 22 ועכשיו עקפה אותם וקיבלה מינוי למנהלת מחלקה. הם לא יכלו לשאת את זה. היא המהגרת עקפה את דור המייפלאואר, דור המייסדים". מאידך, פרופ' ויינטראוב עצמו הציע את המינוי של ד"ר פולינה סטפנסקי למנהלת מחלקת השתלות מח עצם בילדים אך בתחומי מחלקתו.

בינתיים, כל צד מתבצר בעמדתו: כבר מראשית המחלוקת טענו הרופאים שאיבדו אמון ברוטשטיין, הציגו את מעבר המחלקה לשערי צדק כפתרון יחיד ופסלו ניסיונות גישור שהוצעו להם. גם שר הבריאות, יעקב ליצמן, מצידו לא עשה ניסיון למצוא מגשר מוסכם והתעקש על זהות המגשר קובי אמסלם.

"הוא איש תמים עד אימה", מספר רופא שמכיר את פרופ' ויינטראוב. "אני במקומו הייתי נכנס לשלוש פגישות גישור ודופק את זה. הוא לא פוליטיקאי. הוא באמת לא רוצה את זה".

וגם פרופ' רוטשטיין לא תרם להרגעת הרוחות והשבת האמון כשאמר לרופאים שהוא "יודע על השתלות מח עצם בילדים יותר מכולם ביחד", טען שהדלת החוצה פתוחה ושבתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף, והשיא היה במכתב "מגילת אסתר", שבו השווה את רופאיו להמן, ושתי וויזתא.

 

לחיות בסיוט

השבוע, ככל ששעון החול להתפטרות הרופאים הולך ואוזל - גדל גם הלחץ של כל הצדדים. ההורים החריפו את המאבק ופירסמו מודעה חריפה שבה נראית הפעוטה מיראל ביתוני בת השנתיים שוכבת במיטת בית החולים תחת הכיתוב "במקום להילחם בסרטן היא צריכה להילחם בליצמן". במודעה נכתב עוד כי "ילדינו נדונו למוות. בית החולים הדסה בהנהלת פרופ' רוטשטיין מעדיף לקבל כספים של תיירי מרפא מחו"ל על פני חיי ילדינו, וכל זאת בגיבוי שר הבריאות ליצמן". בינתיים, לאור הפרסומים, תיירי מרפא לא צובאים על דלתות המחלקה וגם המטופלים הישראלים חושבים על עזיבה.

בחדר מספר שלוש שוכבת במיטת בית החולים נאיה עותמן, בת שנתיים ועשרה חודשים, מכורבלת בשמיכת פליז ורודה, וישנה עם מוצץ תכלת־ורוד בפה. נאיה, חולה בלוקמיה, נמצאת כבר אחרי טיפולים שלא עזרו לה ומוגדרת בסיכון גבוה. המשמעות היא שהילדה הקטנטונת תצטרך לקבל כימותרפיה במינונים גבוהים יותר ואשפוז ממושך יותר.

אמה מרוואה מספרת כי "מיקי ומירה שניהם קיבלו אותנו בשבת בבית החולים. הם ידעו שיש חולה חדשה והגיעו. אז עוד לא היה העניין של ההתפטרות. ידענו שאנחנו בידיים של מירה, כמו שכל האחים והאחיות קוראים לה 'הגאון'. היא המלאך השומר של הילדה שלי. 

"ביום חמישי שעבר מירה גילתה שנאיה תצטרך טיפולים של היי ריסק. היא תהיה מאושפזת הרבה ותעבור דברים קשים. אני מודה שאני לא אשאר פה עם ילדה במצב כל כך מורכב ועם רופאים שאנחנו לא יודעים מי הם או במצב של רוטציית רופאים, שבכל חודש יבוא רופא אחר".

ומה הרופאה שלכם אומרת על המצב?

"מירה לא מצליחה להסתכל לנו בעיניים. היא אומרת שאין לה מה לעשות ואני מאמינה בה, במיקי ובמלחמה שלהם למען רפואה ציבורית". 

ילד אחר במצבה של נאיה, פוראת בן ה־5, מטופל בסיכון גבוה, כבר עבר עם משפחתו לטיפול בבית חולים אחר במרכז הארץ. אבל מרוואה חוששת מהנסיעות הארוכות. לדבריה, אחרי הטיפולים נאיה מקיאה, ונסיעה של שעה וחצי יכולה להיות סיוט.

"אתמול נאיה ראתה אותי בלילה בוכה. היא שאלה אם חזרתי לבכות כמו בהתחלה. מה אני אגיד לה? איך אני אסביר לה שאין לנו מקום? אני לא ישנה בלילות. זה לא שפעת או גבס. זו סכנת חיים. אני מרגישה שעוזבים אותנו, אבל קשה לי להאשים את הרופאים כי אני יודעת שהם צודקים".

גם פרופ' רוטשטיין מספר שאינו ישן בלילה בגלל המצב. התרחיש האפשרי מבחינתו הוא משבר שיימשך כמה חודשים עד שצוות מחלקה יוחלף ויקלטו רופאים חדשים. לדבריו, ייתכן שיבקש מבית הדין לעבודה להוציא צווי מניעה לחלק מהרופאים המתפטרים לתקופות של שלושה ושישה חודשים עד להשלמת קליטת רופאים חדשים.

 

בריונות והפקרות

במחלקה ההמטו־אונקולוגית - בזמן שאני משוחחת עם רבקי, אמה של עדי, עדי כבר נמצאת אחרי שלב אחד בטיפול הכימי ולפני שלב נוסף. היא צריכה עכשיו לשכב שעה כשמיטת הטיפולים מוטה כך שהראש כלפי מטה. אתגר להורים שצריכים לדאוג שתישאר מנומנמת ושלא תרצה לרדת מהמיטה.

אורי יקיר, אביה של עדי וממובילי המאבק, אומר כי "אעשה כל דבר שאפשר כאשר מישהו נלחם בבת שלי. כמו כל אבא שפוי. גם הילדים יהיו במאבק הזה".

נועה אזולאי (18), תלמידת תיכון מירושלים, אובחנה לפני כארבע שנים עם גידול סרטני בעצם בשם "סרקומה ע"ש יואינג" ומקבלת טיפולים כימותרפיים בהדסה. "ד"ר יאיר פלד הוא האונקולוג שלי. אדם מקסים. הם רוצים בטובתנו וזה לא מתאפשר. אני יודעת שהוא לא ישאיר אותנו לבד. אני גאה בהם שהם עומדים מאחורי האמת שלהם. אנחנו צריכים להילחם על החיים שלנו ולא במערכת, זה מצב ממש אבסורדי".

אחת הנקודות היצריות במאבק הוא הכסף שמכניסה תיירות המרפא של מושתלי מח עצם לבית החולים. הנתונים שמציגים שני הצדדים דומים, אך הפרשנות שלהם שונה. בשנים 2016-2015 בוצעו השתלות ב־40 ילדים חולי לוקמיה במחלקה ההמטו־אונקלוגית לילדים. 12 ישראלים (15 ב־2015), 21 פלשתינים (18 ב־2015) ו־7 תיירי מרפא בכל אחת מהשנים. כמעט 20 אחוזים מהפעילות במחלקה.

עלות השתלה היא כחצי מיליון שקלים. פרופ' רוטשטיין טוען שהתמחור עבור השתלות בקרב ישראלים הוא הפסדי, והגבייה מתיירי מרפא בסך הכל "מאזנת" את המצב. אבל ההורים והרופאים טוענים שמדובר במקור הכנסה משמעותי בתוכנית ההבראה של הדסה.

"ילדה כמו עדי לא שווה לו כסף. רוטשטיין רוצה להכניס השתלות מחו"ל", אומר אורי יקיר, אביה של עדי. "הוא הקפיץ את מספר תיירי המרפא בצורה מטורפת. ברוסיה אפשר למצוא עוד אלפי ילדים שצריכים טיפול ולהביא אותם לישראל - השאלה היא על חשבון מה. זה יהיה על חשבון הילדים שלנו".

גם כאן משרד הבריאות לא מתנהג כמבוגר אחראי. המשרד עדיין לא קבע כללים בנושא תיירות המרפא, אך מרוח תזכיר חוק שפורסם והמלצות קודמות - נראה שהכוונה היא כי תיירות מרפא לא אמורה "לבוא על חשבון" מטופלים ישראלים ולפגוע בהם. ברוח התזכיר וההמלצות הקודמות, בתי החולים צפויים להתחייב לדווח למשרד הבריאות על היקף תיירות המרפא, כאשר בעבר ניסה משרד הבריאות לקבוע מגבלה של עד עשרה אחוזים של טיפולים בתיירי מרפא. נראה שכל אלו לא מתקיימים בהדסה, ואין רגולטור שיעשה סדר וימנע מצב שבו טיפול בתיירי מרפא בא על חשבון החולים הישראלים.

בינתיים, הגורמים שניסו לתווך בין הצדדים מודאגים ממאבק שיצא משליטה ושהילדים הפכו בו לכלי ניגוח. מדובר גם במאבק שעלול להיות בעל השלכות על כל מערכת הבריאות. האם מהיום כל רופא שיחשוב שהעומס במחלקה שלו פוגע בחולים צריך להתפטר? האם התפטרות קולקטיבית של רופאים היא דבר מותר? יש להניח שבשבועיים הקרובים עניינים אלו יגיעו לבית הדין לעבודה, שב־2011 ביטל התפטרות קולקטיבית של הרופאים המתמחים.

פרופ' אליעזר רחמילביץ, בכיר בהסתדרות הרפואית שמנסה לתווך בין הרופאים להדסה, לא חוסך ביקורת, ואומר: "לא מאוחר להחזיר את הגלגל אחורנית. שהרופאים ישעו את התפטרותם ונרוויח זמן לעוד חודש־חודשיים. ואפשר לחשוב שוב על אופציה של גישור. זה סיפור שצריך לזעזע את המדינה".

בדיון שהתקיים בחודש מארס בכנסת, הח"כים התחננו בפני הרופאים שיסכימו לגישור. ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות - אמר השבוע כי "לאשר העברת צוות לבית חולים אחר זה תקדים מסוכן. התאכזבתי מגישת הרופאים שסירבו להידברות, אלא בתנאי שיינתן להם לעבור לשערי צדק. זו לא הידברות".

השבוע החריפו הטונים בין הצדדים, כאשר רופאי המחלקה להשתלות מח עצם החליטו לענות לטענות הרופאים המתפטרים. "כאשר מנהל מחלקה מסית את הרופאים הכפופים לו לנטוש כאיש אחד את תפקידם, זהו מעשה בריונות אלים, העולה עד כדי הפקרת חולים. התנהגות זו היא כתם מביש עלינו כקהילה רפואית, ולכן קשה לנו לעמוד מנגד ולא להגיב", כתבו הרופאות ד"ר גליה גריסרו וד"ר בתיה אבני, שציינו גם הן שחלק גדול מהשתלות מח העצם בילדים מבוצע במחלקת המבוגרים. ד"ר איריס פריד, אונקולוגית ילדים שהתפטרה מהמחלקה: "רופא שמסכים לקבל לטיפולו ילד בידיעה שלא יוכל לטפל בו כראוי - עושה מעשה שאינו אתי. הסכמה להפנות את שארית הזמן שלי - מהחולים הישראלים שלי שנמצאים בסכנת חיים - לחולים מתיירות המרפא - היא מעשה לא ראוי. למה אין מי שמגן על החולים שלנו?"

גורם בוועד הרופאים גיבה את החלטות שני הצדדים, ואמר כי "זכותו של מנהל בית חולים לעשות החלטות ניהוליות לרבות פתיחה וסגירה של מחלקות. אנחנו משוכנעים ביושרה המקצועית של הרופאים במחלקה ההמטו־אונקולוגית, וההודעה מראש על עזיבתם נעשתה כדי לתת מספיק זמן להתארגנות כדי שהילדים לא ייפגעו. הרופאים משלמים וישלמו מחיר אישי כבד, וזכותם לעשות זאת. ילדי ירושלים לבטח יתברכו במעבר הרופאים לרפואה הקהילתית בירושלים".

כשאני שבה ושואלת את ד"ר מירה חריט, מומחית בהשתלות מח עצם ואחת הרופאות המתפטרות, אם כבר חטפו אותה בבית חולים אחר, היא אומרת כי "אולי רוצים אותנו, אבל משרד הבריאות הנחה בתי חולים אחרים לא לקבל אותנו. זה מה שאנחנו יודעים בוודאות. זה נמסר מבתי חולים אחרים".

•  •  •

מלשכת שר הבריאות נמסר: "הדבר היחיד שמעסיק את השר בנושא זה עתידם של הילדים, שלומם ובריאותם". בנושא הליך הגישור נמסר: "ההליך נעשה בהסכמת הצדדים, לרבות על אודות זהות המגשר. שר הבריאות הציג בפני ועדת הבריאות והרווחה של הכנסת את שמו של קובי אמסלם כמגשר - הצעה שקיבלה שבחים רבים מצד כולם. מצופה שהצעתו של השר תזכה להיענות על ידי כל הצדדים. לצערנו, בחר מיקי ויינטראוב לפסול על הסף את ההצעה, למרות שמנהל הדסה נתן לזה צ'אנס".

על הטענה שבתי החולים קיבלו הנחיה לא לקלוט את הרופאים המתפטרים: "הדברים אינם נכונים. אין מניעה מרופא לעזוב מקום עבודתו ולעבור למקום אחר. לעומת זאת התפטרות קולקטיבית זהו צעד שאינו מקובל".

בעניין הטענה ש"הרופאים טיפסו על עץ גבוה", מסרה ד"ר איריס פריד: "האם במדינת ישראל רופאים שמחויבים לחולים שלהם 'מטפסים על עץ גבוה'?"

בעניין מספר תיירי המרפא שמגיעים, נמסר מהרופאים המתפטרים: "אם רוטשטיין אינו רוצה להעלות את מספר ההשתלות, למה צריך להשתיל מחוץ למחלקת ילדים? ד"ר סטפנסקי כבר יצאה למספר נסיעות ברוסיה. בחזרתה דיווחה שסוכם על המשך הגעת החולים מתיירות מרפא (בהתאם לתוכנית המנכ"ל) וכי יש כבר 6 משפחות שיגיעו בזמן הקרוב". מפרופ' רוטשטיין נמסר כי הטענה שקרית. עוד נמסר ממנו כי מספר ההשתלות מחוץ למחלקת ילדים לא גדל משמעותית בשנים האחרונות, והיה 4 ילדים ב־2015, 8 ילדים ב־2016 ו־6 השתלות בחצי השנה הראשונה של 2017.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו