כשהאנגלים נלחמו בטורקים על ראש העין

חלק מהכדורים, תרמילים ורסיסי פגזים שנמצאו באתר // צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות.

זאת לא ממש ארכיאולוגיה, אבל חשיפת פיסות היסטוריה עדיין מרתקות: עדויות לקרבות עזים בין הצבאות הבריטי והעות'מאני בדמות עשרות תרמילי כדורים, רסיסי פגזים ופריטים צבאיים ממלחמת העולם הראשונה, נחשפו לאחרונה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בהשתתפות בני נוער ליד ראש העין.

חניכי מכינת "מלח הארץ" מגלים עמדה צבאיות של הצבא העות'מאני שמוקמה צמוד לטרסה חקלאית // צילום: גילי שטרן, רשות העתיקות

החפירה נערכה במסגרת סלילת כביש גישה בין ראש העין לפארק תעשיה אפק. חניכי המכינה הקדם צבאית "מלח הארץ", נציגי רשות העתיקות ונציגי רשות הטבע והגנים, הציגו אתמול בגן הלאומי מגדל צדק את הממצאים לנספחת הצבאית בשגרירות בריטניה בישראל, קולונל רוני ווסטרמן, וליו"ר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל, ערן תירוש.

"קרב יחסית צעיר"

תרמיל הכדורים הראשון התגלה על ידי חניך המכינה שהשתתף בפרויקט,יצחק קלנטרוב. "יצחק ניגש אלי בסקרנות עם ממצא בידו", סיפר יוסי אלישע, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "הופתעתי לגלות שמדובר בתרמיל רובה, ועוד יותר הופתעתי, כאשר הסתבר שמדובר בתרמיל ממלחמת העולם הראשונה. כארכיאולוגים אנחנו מצפים לחשוף באתרי עתיקות ממצאים קדומים בני מאות ואלפי שנים, בעוד שכאן התגלה בפנינו סיפור יחסית 'צעיר' בן 100 שנה, אבל כולנו נשאבנו אל סיפור הקרב המרתק".

חניכי מכינת "מלח הארץ" ונציגי רשות העתיקות מציגים את הממצאים שחשפו בפני הנספחת הצבאית בשגרירות בריטניה בישראל, קולונל רוני ווסטרמן // צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

חניכי המכינה והפועלים אספו עוד תרמילים, רסיסי פגזים ופריטים צבאיים שונים. בנוסף, התגלו שתי עמדות צבאיות, ששימשו את הצבא העות'מאני. אחת מוקמה בתוך מגדל שדה קדום, והשנייה צמוד לטרסה חקלאית. אלישע ציין כי ממצאים מהווים עדות לאחד הקרבות המרכזיים, שהתרחשו בארץ ישראל בין הכוחות הבריטיים לכוחות התורכיים בעת מלחמת העולם הראשונה.

"חלק מהקרב על מגידו"

כבר עם תחילת החפירה התגלה באחת העמדות שבר של סמל, שהיה שייך לכובע בריטי, ובצמוד אליו כדורים ותרמילי רובים עות'מאניים. "ההתרגשות הייתה גדולה כי זו עדות מוחשית ללחימה בין הכוחות במקום", הדגיש אסף פרץ, חוקר התקופה ברשות העתיקות, "התרגשותנו גברה אפילו יותר כאשר הארכיאולוג שחר קריספין זיהה את שם היחידה אליה השתייך החייל בעל הכובע, יחידת נורפולק הבריטית. הלחימה באתר הזה הייתה חלק מקרב מגידו, שהתרחש ב-19 לספטמבר 1918. שני גדודים של יחידת נורפולק הבריטית תקפו את הרכס, שבו נמצא האתר שנחפר, זאת כדי לסייע לגדוד אחר שתקף את הביצורים העות'מאניים. מציאת סמל הכובע הבריטי בתוך העמדה העות'מאנית, ממחיש בצורה חיה את הסיפור ההיסטורי".