מקרון, היהודים וישראל

עמנואל מקרון, יליד 1977 ובנקאי במקצועו, הוא אמנם אחד ממנהיגי העולם הצעירים ביותר כיום, אך כבר הספיק לכהן כשר הכלכלה והתעשייה בממשלתו של נשיא צרפת היוצא, פרנסואה הולנד. מקרון, מחוקק מטעם המפלגה הסוציאלית בין השנים 2006 עד 2009, ייסד בשנה שעברה את מפלגת המרכז "קדימה!" ובחודש אוגוסט 2016 הכריז כי הוא "אינו סוציאליסט".

כמו מועמדים רבים אחרים, סיפר מקרון במהלך הקמפיין שלו את משנתו באשר למדיניות החוץ של צרפת, בין היתר כלפי ישראל. ביום שישי האחרון נשאל על ידי עיתונאים באשר למדיניות שלו לגבי הסכסוך הישראלי-פלשתיני. מקרון ענה כי לשיטתו, "הכרה חד צדדית במדינה פלשתינית לא תועיל לאף אחד מהצדדים".

"אני תומך ברעיון פיתרון שתי המדינות", אמר מקרון, והוסיף: "מצד שני, להכיר במדינה פלשתינית באופן חד צדדי משמעו לבחור באחד המחנות ולנתק לחלוטין את הקשר עם ישראל". על התמיכה שלו בישראל ניתן ללמוד מדבריו, אותם נשא כמתמודד על הנשיאות במהלך ביקור בלבנון בינואר 2017, בו אמר: "אני מתנגד לחרם נגד ישראל, כבר אמרתי זאת ואין טעם לחזור על הדברים".

ומה באשר לקהילה היהודית בצרפת? הקהילה היהודית הגדולה באירופה המונה כחצי מיליון איש, שהתייצבה היום (ראשון) בעדו ונגד לה פן, יכולה לנשום לרווחה. אם מצד אחד לה פן תמכה בגלוי באיסור על קיום מצוות כגון שחיטה כשרה או מילת בנים, נראה כי נקודת המבט של מקרון על החילוניות בצרפת פרקטית יותר.

בראיון כבר אמר כי הוא יכול לקבל את העובדה שאדם דתי רואה במצוותיו דיבר עליון, אך הוא מצפה מכל אזרח צרפתי לכבד את החילוניות ואת חוקי הרפובליקה במרחב הציבורי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו