"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גדלה בבית חרדי בארה"ב והפכה ללוחמת בצה"ל: "הגשמתי חלום"

סמ"ר אדה סנדמאן (24), חיילת בודדה בחיל האיסוף הקרבי, תקבל מחר בבית הנשיא אות חיילת מצטיינת

, עודכן
0
סמ"ר אדה סנדמאן (24) // סמ"ר אדה סנדמאן (24) ,
סמ"ר אדה סנדמאן (24) // סמ"ר אדה סנדמאן (24)

סמ"ר אדה סנדמאן (24), חיילת בודדה בחיל האיסוף הקרבי, תקבל מחר בבית הנשיא אות חיילת מצטיינת. אדה היא סמל לנחישות, מוטיבציה ואמונה בדרך, תכונות שהוליכו אותה בדרך ארוכה ולא פשוטה, מהבית החרדי שבו נולדה בניו יורק ועד להיותה לוחמת בגדוד האיסוף הקרבי ובקרוב גם קצינה בצה"ל.

"נולדתי בניו יורק וגדלתי בשיקגו, בת בכורה להורים חרדים עם עוד שתי אחיות ושני אחים קטנים ממני", מספרת אדה בהתרגשות ל"ישראל היום", רגע לפני טקס הענקת אותות מצטייני הנשיא שיתקיים מחר. "כשהייתי בת 15 עברו הוריי ללונדון, במסגרת עבודתו של אבי כפרופסור באוניברסיטת לונדון, ורק אז גיליתי לראשונה בחיי שלמדינת ישראל יש יום הולדת שנקרא חג העצמאות, ושביום הזה שרים את ההמנון שנקרא 'התקווה'. כששאלתי את אמא שלי מה זה, היא השיבה, 'אנחנו לא מאמינים ביום העצמאות. זה לא חג שלנו כי ארץ ישראל ניתנה לעם היהודי אלפי שנים קודם לכן'. אבל אני לא השתכנעתי".

לאחר מכן חזרה אדה בגפה לארה"ב, התגוררה אצל סבה וסבתה בקונטיקט ולאחר סיום לימודיה בתיכון יצאה לשנת שירות בקהילה היהודית באוסטרליה. עם שובה לניו יורק החלה לימודי הנדסה ומתמטיקה בקולג', אבל אחרי שנתיים החליטה להגשים חלום אחר - ולעלות לארץ.

"לא סיימתי את לימודיי כי החלטתי לעלות לישראל", היא מסבירה, "קודם לכן ביקרתי בארץ במסגרת פרויקט תגלית, ואותו ביקור שיכנע אותי שהגיע הזמן להגשים את החלום שלי. הייתי כבר בת 21, אבל שאפתי לשרת בקרבי. בגלל שבאותה תקופה הייתי במשקל עודף לא רצו לקבל אותי לקרבי, אז עשיתי דיאטה, הורדתי 10 ק"ג ממשקלי והתקבלתי. ביום הגיוס המפקד עוד ניסה לשכנע אותי לחתום על ויתור, בטענה שיהיה לי קשה ובשביל מה אני צריכה קרבי בגיל שלי, אבל הייתי נחושה להמשיך".

הוריה החרדים לא התלהבו כלל מגיוסה לצה"ל. "אבא שלי ניסה לשכנע אותי להמשיך בלימודים האקדמיים וללכת בדרך אחרת, ואמא פחדה מההחלטה שלי, אבל זה לא עזר להם", היא מספרת, "ברור לי שלבחורה עם רקע כמו שלי לא פשוט לשרת כלוחמת בצה"ל, אבל זה היה החלום שלי ואני שמחה על הדרך שהלכתי בה. היום אני הלוחמת היחידה בצה"ל שמגיעה מרקע חרדי, ובחופשות אני מאומצת כחיילת בודדה בקיבוץ עין החורש שבשרון".

מחר תסגור אדה מעגל, כשהוריה יגיעו לטקס המרגש בבית הנשיא. "העובדה שהם באים לישראל לכבד אותי מראה שגם אם הם לא השלימו עם המהלך שלי, הם כן מקבלים את החלטתי ושמחים בשמחתי", היא מסכמת בחיוך.

12 מתוך 120 החיילים שיזכו ביום העצמאות בתעודת הצטיינות מנשיא המדינה הם בני ובנות קיבוצים וחיילים בודדים המאומצים בקיבוצים. מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, אמר אתמול כי "החיילים הבודדים הם בדיוק כמו הילדים שלנו. אנחנו גאים בהם ובבני ובנות הקיבוצים על השירות המשמעותי בצה"ל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר