האוצרות העתיקים של קיסריה נחשפים

תגלית חשובה ונדירה נחשפה בחזית המקדש של מזבח אבן גדול בקיסריה, אשר ניצב בתוך היכל פתוח לשמיים, בדומה ל'מזבח השלום' (ה"ארה פאקיס") של אוגוסטוס ברומא. לצד המזבח, נחשפו יסודות של מזבחות נוספים, קטנים במידותיהם. עשרות נקבים עמוקים אשר התגלו בחפירה מסביב למזבח המרכזי, נועדו, לדעת החופרים, להחזיק לפידים או ניסים (סמלי הלגיון הרומי אשר נשאו החיילים על גבי מוטות).

ממצא זה מתווסף לאלו שכבר נמצאו במהלך החפירות ועבודות שימור הקמרונות שמעידים כי היו חיים יהודים בקסריה לפני למעלה מ-2,000 שנה, ביניהם לוחית קטנה עשויה מאם הפנינה, שעליה חרותים מנורת שבעת קנים, שבר פסלון של ראש גבר עטור זקן מהתקופה הרומית שגולף בשיש ופסל איל שהתגלה בסמוך לקמרונות שבחזית במת המקדש.

במסיבת עיתונאים שקיימו קרן אדמונד דה רוטשילד, החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים היום (רביעי), הוכרז פרויקט התחדשות חסר תקדים, שישדרג את המוצר התיירותי הישראלי ויעצים את העבר המפואר ואת העתיד של קיסריה ושל המרחב כולו. בין התגליות הארכיאולוגיות שנחשפו רק לאחרונה ומונגשות לקהל - המזבח של המקדש שבנה המלך הורדוס לפני כ-2000 שנה לכבוד קיסר אוגוסטוס ורומא, ואשר הוזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו ובית הכנסת של קיסריה.

ארבעת הגופים שחברו יצאו בשיתוף פעולה חסר תקדים בהיקפו, לחשיפתם, שימורם והנגשתם של מבני הציבור החשובים של קיסריה העתיקה שבגן הלאומי קיסריה, ופיתוח והנגשה של חופי היישוב. זאת, בהשקעה כוללת של יותר מ- 100 מיליון ש"ח, שהקצו לפרוייקט קרן אדמונד דה רוטשילד והחברה לפיתוח קיסריה. מאז הקמתה לפני כ-2030 שנה, ולאורך התקופות השונות, הייתה קיסריה עיר נמל תוססת.

חשיבותה ועושרה האדריכלי, הפכו אותה לאחת הערים החשובות ברחבי האימפריות הרומית והביזנטית. החפירות הארכיאולוגיות המתנהלות באתר בשנים האחרונות מטעם רשות העתיקות, הממשיכות את חפירות שנות ה-90, חשפו שרידים ארכיאולוגיים רבים, החל מימי הורדוס ועד לתקופה הצלבנית. לצד החפירות הארכיאולוגיות הנרחבות, מתנהלות בגן הלאומי קיסריה פעולות רחבות היקף של שימור, שיחזור ופיתוח הנמל, ולמעשה, מדובר באחד הפרויקטים השימוריים הגדולים והחשובים שנעשו עד היום בארץ.