50 שנה ברמה

ביוני הקרוב ימלאו יובל שנים לקרב ההבקעה ולכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים. מאז הפך הגולן לחלק חשוב בחיינו, עם ה"עיניים של המדינה בראשו", ואל חמה לרגליו. חזרנו בעקבות הלוחמים לאתרים שהפכו לחלק ממפת התיירות שלנו.

בבוקר יום שישי, 9 ביוני, הורה שר הביטחון משה דיין לאלוף פיקוד הצפון דוד אלעזר להתחיל בכיבוש הרמה. לאחר מתקפה של חיל האוויר, החלה בשעות הצהריים ההבקעה. חטיבה 8 פרצה ראשונה מגבעת האם והיתה אמורה לכבוש את זעורה ואת עין פית. הגדוד המוביל של החטיבה טעה בניווט, הגיע לקלע וכבש אותה תוך כדי אבידות כבדות. שאר החטיבה כבשה כמתוכנן את מתחם זעורה. במקביל תקפה חטיבת גולני את מערך המוצבים הצמוד לגבול. גדוד 12 תקף את מוצב תל פאחר ונקלע לקרב קשה, אך עד הערב הצליח לכבוש את המוצב, וגדוד 51 כבש את תל עזזיאת.

חטיבה 3 כבשה את דרדרה ואת תל הלאל במרכז הרמה, גדוד מחטיבה 80 כבש את הכפר דרבשיה מדרום לגונן, וטנקים מחטיבה 37 עלו מגונן לכיוון רוויה. במהלך הלילה הרחיב צה"ל את הטריז דרומה, עד לאזור גשר בנות יעקב, ובבוקר יום שבת, 10 ביוני, פרצו כוחות השריון והחי"ר מזרחה. במקביל התקדמה אוגדה 36 בדרום הרמה וכוחות מחטיבה 80 הונחתו ממסוקים ותפסו את צומת בוטמיה. ב־12 ביוני, יומיים לאחר סיום הקרבות, הונחת כוח מחטיבת גולני על ידי מסוקים באחת מפסגות החרמון וכבש אותה ללא קרב. לצה"ל היו 141 הרוגים ו־436 פצועים בחזית הסורית בששת הימים.

כוחות צה"ל בעלייה לרמה במלחמת ששת הימים // צילום: פריץ כהן/לע"מ 

"לשכב על הגדר"

הקרב על תל פאחר שבצפון הגולן, שנערך ב־9 ביוני 1967, היה אחד המפורסמים בקרבות לכיבוש רמת הגולן והתפרסם בשל מיתוסים שהוליד, שהתבססו על אירועים אמיתיים. הלוחמים ששכבו על גדרות התיל כדי שחבריהם יעברו על גבם והולידו את הביטוי "לשכב על הגדר"; קרב פנים אל פנים בין שני קצינים; הגירסה השגויה שטעות בניווט גרמה לשינוי בדרך ההגעה ליעד; ודבקות הלוחמים במטרה וגבורתם, לאחר שכל קציני הגדוד הבכירים נפגעו.

בקרב נהרגה כל צמרת הפיקוד, ואת הניצחון הביאו לבסוף מפקדים זוטרים ולוחמים, חיילי גולני, שהיום המקום נקרא על שמם - "מצפה גולני". במקום מערכת קולית המספרת למבקרים את סיפור הקרב, ואפשר לראות את מערכת החפיר הסורית, הכוללת תעלות ובונקרים, שחלקם פתוחים. בחפירות הצלה, שנערכו כאן בשנת 2005, התגלו ממצאים המעידים שהתל היה מיושב בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל. כמו כן, נמצאו חרסים מהתקופה ההלניסטית. במקום יש אנדרטה ורחבה לטקסים לזכר הלוחמים שנהרגו בקרבות על כיבוש הגולן, שאת הקמתה יזמו מפקדת החטיבה והמשפחות השכולות. אפשר לצאת לטיול רגלי במוצב הסורי הנטוש, כשהמסלול קל ועביר, ורובו גם מותאם לנכים. 

איך מגיעים: נוסעים בכביש 90 צפונה, ובצומת המצודות פונים ימינה לכביש 99. חולפים על פני שמורות השניר, הדן והבניאס. מעט אחרי הסיבוב שאחרי שמורת הבניאס יש פנייה ימינה המובילה לאתר.

הבונקר הסורי (למעלה) והאנדרטה לזכר לוחממי ששת הימים בתל פאחר // צילום: רינה נגילה

היישוב הראשון ברמה

קיבוץ מרום גולן הוא היישוב הראשון שהוקם ברמת הגולן לאחר מלחמת ששת הימים. מעל להר מתנשא הר בנטל לגובה של 1,200 מ' מעל פני הים. על פיסגת הבנטל תצפית מרהיבה ורחבה על הנוף הפסטורלי סביב, כשלעיתים מופר השקט מרעש הקרבות של המורדים מעבר לגבול הסורי. מצפון נשקף החרמון, מדרום הר אביטל הסמוך, במזרח בקעת קוניטרה והעיר קוניטרה הסורית, וממזרח וממערב משתרעים מטעי הפרי של חקלאי מרום גולן והגבול הסורי. כשהראות טובה, אפשר לראות את הרי לבנון מצפון־מערב, והלאה את הרי הגליל וגוש הרי מירון. 

בראש הר בנטל בונקר סורי משוחזר ממלחמת ששת הימים, תצפית מוגנת של צבא סוריה עם מרגמה ישנה והסבר קולי על האתר וההיסטוריה של האזור באמצעות האזנה למדריך קולי המופעל על ידי כפתור וטלסקופים לצפייה מרחוק. על ההר עמוד שילוט המסמן את המרחק בין המיקום על הר בנטל לבין דמשק, ירושלים, הכנסת ועוד, ותוכלו ללגום כוס קפה בבית הקפה "קופי ענן", הממוקם לפעמים באמת מעל העננים.

איך מגיעים: נוסעים בכביש 91 (מצומת מחניים לכיוון קיבוץ עין זיוון) ובצומת אביטל (אחרי קיבוץ אורטל) פונים שמאלה. לאחר 3 ק"מ פונים ימינה, עד לכיכר שבה פונים שמאלה, וממשיכים עד לפנייה ימינה אל כביש תלול ומפותל המטפס לראש ההר. פרטים באתר תיירות מרום גולן - www.meromgolantourism.co.il

הבונקר הסורי בהר בנטל // צילום: אנצ'ו גוש/ג'יני

בעקבות אלי כהן 

אליהו בן שאול כהן (אלי כהן), יליד 1924, היה מרגל ישראלי שפעל בסוריה בתחילת שנות ה־60. המידע שהעביר כהן לישראל לפני המלחמה תרם רבות לישראל במהלך הלחימה, שהביאה לכיבוש רמת הגולן. לאחר שנתפס - הוצא להורג בדמשק.

ביוזמת מדריך הטיולים גיל ברנר, נסלל שביל אלי כהן המשתרע בין חמת גדר עד לכניסה לקוניטרה, מקומות שבהם ביקר כהן במהלך איסוף המידע על רמת הגולן. בסמוך לחמת גדר, במבנה שעדיין עומד על תילו, נבדקו אישורי הכניסה לתחום שהיה אזור צבאי סגור ובמקום לוחיות הסבר בעברית ובערבית. במחסום נ"ט, הניצב בכביש 98 בסיום העלייה לרמת הגולן, הוצב פסל ראש המביט לצדדים ומדמה את אלי כהן צופה לכל עבר בביקורו בגולן. בצומת אל על, לציון ביקורו של כהן במחנה הצבאי הסמוך ליישוב אליעד, נחקק על סלע פסק דינו של כהן. במקום עמדת הסברה אלקטרונית, שבה הקלטה של רעייתו נדיה כהן המדברת על בעלה.

אלי כהן. שביל מיוחד הוקם לזכרו // צילום: מתוך ויקיפדיה

בכניסה לקוניטרה הישנה, הנמצאת בשטח ישראל סמוך לגבול ולא רחוק מקיבוץ עין זיוון, נמצאת מיפקדת הצבא הסורי שאליה הגיע אלי כהן בטרם נכבש השטח. ברחבה בסמוך לכניסה הוצב סלע בזלת גדול, שעליו פסל מנעול עם חור הצצה, המסמל את מבטו הבוחן של כהן לסודות הצבא הסורי. בתוך המבנה מוצב לוח זיכרון. ולמרגלות הר אביטל, בסמוך לקיבוץ מרום גולן, הוצב ב־28 במאי 2015 פסל גדול של נדיה כהן, אלמנתו של המרגל, ושלושת ילדיה. בבסיס הפסל, הצופה אל דמשק הנמצאת במרחק 75 ק"מ, חקוקות המילים "מחכים לאלי - ושבו בנים לגבולם".

נוף החרמון מהר בנטל // צילום: רינה נגילה

שלג אחרון

בפיסגת החרמון עוד אפשר לראות פיסות של שלג. במזג האוויר האביבי אפשר לבלות בסיורים מודרכים עם סיפורי מורשת, טבע ונופים מרהיבים. הסיורים יתקיימו בימי החג בשעות 11:00 ו־13:00, ללא תשלום, בשיתוף עם החברה להגנת הטבע ובהתאם למזג האוויר. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו