רגע מצמרר

לא למדנו שום עובדה מהותית חדשה מ"עובדה" על אסון לוחמי השייטת בדרום לבנון, שאירע לפני כ־20 שנה, אבל האמת, גם לא היו לי ציפיות בכיוון. הערך היותר חשוב היה המפגש עם קבוצת לוחמים, שכמאמר השיר שהוא אולי הכי פטריוטי שנכתב כאן, הם "כמו רקפות בין הסלעים", עם תחושותיהם כשהם יוצאים למשימה עמוק בשטח האויב, מה מרגישים כאשר נתקלים במארב, כאשר פתאום מבינים שבמקום להפתיע - הפתיעו אותם.

תוכנית סיום העונה של "עובדה" היתה אמורה, על פי שמה, לספק לצופים עובדות חדשות. היא לא עשתה את זה, אבל זה היה נסלח, בגלל המגע הבלתי אמצעי עם האנשים שמוכנים להקריב את עצמם. עם גיבורים. היא עדיין הצליחה לספק דרמה, וגם מתח, אף על פי שמהרגע הראשון לכולם ברור שאנחנו מחכים לאסון. מפגש עם האנשים שבזכותם אנחנו מנהלים את החיים שלנו. אנשים שמתנדבים לתפקידים הכי תובעניים, למשימות המסוכנות ביותר. שמוכנים במודע לסכן הכל, תוך כדי בדידות נוראה, כשהם בשטח עוין. וכאשר קורה הגרוע מכל, לנהל חילוץ מסוכן בקור רוח.

עובדה? גם הגילוי איך דלף לחיזבאללה המידע על הפעולה המתוכננת - יירוט השידור של מזל"ט שהכין מודיעין לפעולה - כבר פורסם בעבר, לאחר מסיבת עיתונאים של חסן נסראללה. מה שיותר מעניין זה שרק בגלל ההתרברבות של נסראללה הדבר נודע. אז לא נוסף מידע, אבל גם כאן, התחושה של הלוחמים בעומק שטח האויב, שהם היו חשופים כל הזמן בפני חיזבאללה, הציגה לצופים חוויה קשה.

הגילוי המשמעותי ביותר היה גם המצמרר ביותר: קולו של הלוחם וענונו המודיע לטייס מסוק החילוץ שהוא מוותר על החילוץ, כדי להישאר בודד בעומק לבנון ולחפש את גופות חבריו שנפלו. אני מניח שמי שהכין את הכתבה ניסה לדבר איתו. דמותו, ומה שעבר עליו ברגעים שבהם החליט לוותר על חילוצו מלבנון - נותרו העניין המסקרן ביותר. איש ענק.

במילות הסיום של אילנה דיין, היא הבטיחה שהצוות שלה ימשיך לעשות "שידור ציבורי מאוד". אם לוקחים אותה ברצינות - והרושם הוא שכך צריך לעשות - מתעוררת השאלה בשביל מה צריך את תאגיד השידור הציבורי. למישהו יש תשובה?

•   •   •

סיוטי לילה

ב"תוכנית חיסכון" מייעץ פרופ' עמוס רולידר איך להתמודד עם ילדים מעצבנים. הבה נניח שהעצות שלו שוות משהו. מניסיון של גידול ארבעה ילדים לא הייתי בונה על העצות הללו, אבל נניח. הבעיה היא, איך להגיד את זה בעדינות, שההופעה של פרופ' רולידר מטילה אימה על ילדים, והוא מופיע בשעות שהם עדיין ערים. מצד שני, הבה ננסה להיות חיוביים - לא מדובר במקרה אבוד. זהו בדיוק המקרה שמאפשר להפוך לימון ללימונדה. נאמר כך, העצה הטובה ביותר בעניין זה היא - אם הילד שלכם מתחצף, מצפצף עליכם, או מעצבן בכל דרך אחרת - ובכן, במקרה כזה, כל מה שצריך זה לאיים על הילד שנושיב אותו מול המסך כאשר פרופ' רולידר מופיע. תופתעו לגלות באיזו מהירות התנהגותו של הילד תשתפר. ועם זאת, אל תעשו את זה לפני שהילד הולך לישון. ולפני שיטיחו בי שלא מנומס לדבר ככה, אז בדיוק מהסיבה הזו אני לא חושב על קריירה שבה מישהו יצטרך להביט בי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו