הלב נקרע למראה הרצח ההמוני שמבצע בשאר אסד בבני עמו תוך שימוש בנשק כימי. במשפחה השלטת בדמשק אין חדש. הטבח ההמוני עובר מדור דור.
אסד פושע. הוא מקבל גיבוי מאיראן, שמעמידה את חיזבאללה לשירות הממשלה בדמשק. מבהיל במיוחד שגם ולדימיר פוטין הסיר את המסיכה. אמנם אינו משתתף ברצח ההמוני, אבל גם אינו מונעו.
עיני העולם נשואות לארה"ב. ברק אובאמה, שטעה בהבנת המזרח התיכון מלוב עד בגדד, לרבות טהרן, מעד כאשר לא עמד בהתחייבותו לפעול נגד טבח חלק ניכר מהעם הסורי. אתמול הטיל עליו דונלד טראמפ את האחריות לזוועה, ויש דברים בגו. אבל טראמפ עצמו כבר תרם באי הבנה לטרגדיה כאשר ממשלו, המבקש לשאת חן בעיני רוסיה, הודיע כי הדחת אסד אינה עוד יעד אמריקני. מה נוח מזה לשליט מדמשק בקבלו את ההחלטה להשתמש בגז עצבים?
על רקע זה חש האלוף במילואים עמוס ידלין דחף מוסרי עמוק לתרום מעורבות ישראלית, וקרא לגבש "מדיניות אקטיבית יותר". הכוונה היא שתצמצם ותרכך ותסכל במידת האפשר את המשך רצח הילדים והאזרחים בנשק כימי אסור. בנימין נתניהו הסתפק באזכרה לנשיא חיים הרצוג בקריאה לקהילה הבינלאומית להתערב ולסיים את הטבח בסוריה. הוא לא התחייב בשם ישראל.
היא מעולם לא התערבה במשברים בינלאומיים לא לה. כאשר היא עצמה נקלעה למצוקה במלחמת ההתשה הרגיעו משה דיין ואבא אבן את לי גארמנט, מקורבו של הנשיא ריצ'רד ניקסון, "שאיננו רוצים שחייל אמריקני ישפוך את דמו להגנתנו". הנוסח המקובל היה "תנו לנו את הכלים ונגן על עצמנו". ממילא, ישראל לא רצתה לשפוך את דמם של חיילי צה"ל בסכסוכים זרים.
אמנם היו הרהורים כאלה. מוכת בדידות ואמברגו נשק גם מצד מדינות המערב למרות האיום הערבי לתוקפה בסיבוב שני שקלה ישראל להצטרף לצבא האו"ם שלחם בקוריאה נגד הפלישה הסינית־קומוניסטית. אך זה היה מזמן, ובסופו של דבר ישראל ניצלה מפני שהעולם סירב לקבל אותה לקואליציה האמריקנית שלחמה תחת דגל האו"ם.
מאז ועד עתה הדחתה מלחימה קולקטיבית פועלת גם לטובתה. שכן אם יהיה צה"ל חלק מקואליציה כזאת - יבודד האויב את ישראל מכלל המדינות הלוחמות בו ויגייס לצידו את בעלי בריתו נגדה. תמיד יותר נוח להילחם רק בישראל, ולשחרר את שותפיה לדרכם. לפיכך, חרף הצער הגובל באימה - ישראל בחוץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו