"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רגיש, חכם וספונטני: הכירו את המחשב שהתחזה לאדם

תוכנה שפותחה ביוזמת משרד המדע הצליחה להפיל בפח אלפים ולעבור בהצלחה את "מבחן טיורינג" לבינה מלאכותית • הניסוי נערך במסגרת "ליל המדענים"

,עודכן
צילום: שי לוי // שר המדע במהלך הניסוי, באוניברסיטת חיפה

האם הייתם מסוגלים להבחין בין המחשב שלכם לחבר שלכם? מתברר שככל הנראה התשובה לכך שלילית. 73% מתוך כ-2,500 איש לא הצליחו לזהות כי מי שענה לשאלותיהם היה מחשב. הניסוי נערך במסגרת "מבחן טיורינג" - ניסוי שמטרתו היא לבדוק האם במסגרת שיחה שבה שני הצדדים אינם נראים האחד לשני, האדם יכול להבחין שהפרטנר עמו הוא משוחח הינו מחשב ולא בן אנוש.

הניסוי נערך ביום שני במסגרת "ליל המדענים" שיזם משרד המדע והטכנולוגיה, לרגל 100 שנה להולדתו של המתמטיקאי האנגלי אלן טיורינג.

על פי תוצאות ההצבעות, שנאספו מ-12 מוקדים ומאפליקציית הצבעה בעמוד הפייסבוק של משרד המדע והטכנולוגיה, יותר מרבע (27%) מהמצביעים הצליחו לזהות את המתחזה למחשב: היה זה הילד המחונן יונתן בונצל. כשליש הצביעו על פרופ' בן-ישראל כמחשב, 22% הצביעו בעבור הדוגמנית עדי נוימן, ואילו 21% טעו והחשיבו את תשובותיה של מנכ"לית אינטל כתשובות של מחשב.

עד כה, הצליחו מעט מאוד תוכנות מחשב לעבור את מבחן טיורינג בהצלחה, ומעולם לא באופן מוחלט. יש כמה תוכנות שיחה שזכו להצלחה בתחרות לובנר למבחן טיורינג, וידועות הן תוכנות "כחול עמוק" שניצחה את גארי קספרוב ותוכנת "ווטסון" שניצחה בשעשועון הידע Jeopardy.

"מאחר שרוב הקהל לא זיהה את המתחזה למחשב, הרי שהוא האמין שמדובר בתשובות של בני אדם - ולכן ניתן להגיד בהסתייגות זהירה כי המחשב עבר את מבחן טיורינג, לפחות בשעשועון זה", אמר שר המדע והטכנולוגיה פרופ' דניאל הרשקוביץ. "אמנם הניסוי לא נעשה בתנאי מעבדה ובקרה מדוקדקים, אך העובדה שיותר משלושה רבעים מהמצביעים ייחסו את תשובות המחשב לבני האדם מראה שלפחות מבחינתם המחשב עבר בהצלחה את המבחן".

במהלך השעשועון שאל אברי גלעד את המשתתפים שאלות שמטרתן לעזור לקהל לגלות מי מהם הוא מתחזה שקיבל תשובותיו מהמחשב. חלק מהשאלות היו שאלות טריוויה וחלקן נועדו ללמד על ניסיון חיים ועל אינטליגנציה רגשית - שאלות שהמחשב התקשה יותר לענות עליהן.

המבחן חובר בהתייעצות עם אנשי אקדמיה מובילים בתחום כגון חתן פרס ישראל למדעי המחשב פרופ' דוד הראל, פרופ' נחום דרשוביץ ופרופ' ליאור וולף מאוניברסיטת ת"א והמדען הראשי של משרד המדע והטכנולוגיה פרופ' אהוד גזית. אירועי ליל המדענים התקיימו במדעטק בחיפה, במוזיאון המדע בירושלים, באוניברסיטת חיפה, בטכניון ועוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר