האם הייתם מסוגלים להבחין בין המחשב שלכם לחבר שלכם? מתברר שככל הנראה התשובה לכך שלילית. 73% מתוך כ-2,500 איש לא הצליחו לזהות כי מי שענה לשאלותיהם היה מחשב. הניסוי נערך במסגרת "מבחן טיורינג" - ניסוי שמטרתו היא לבדוק האם במסגרת שיחה שבה שני הצדדים אינם נראים האחד לשני, האדם יכול להבחין שהפרטנר עמו הוא משוחח הינו מחשב ולא בן אנוש.
הניסוי נערך ביום שני במסגרת "ליל המדענים" שיזם משרד המדע והטכנולוגיה, לרגל 100 שנה להולדתו של המתמטיקאי האנגלי אלן טיורינג.
על פי תוצאות ההצבעות, שנאספו מ-12 מוקדים ומאפליקציית הצבעה בעמוד הפייסבוק של משרד המדע והטכנולוגיה, יותר מרבע (27%) מהמצביעים הצליחו לזהות את המתחזה למחשב: היה זה הילד המחונן יונתן בונצל. כשליש הצביעו על פרופ' בן-ישראל כמחשב, 22% הצביעו בעבור הדוגמנית עדי נוימן, ואילו 21% טעו והחשיבו את תשובותיה של מנכ"לית אינטל כתשובות של מחשב.
עד כה, הצליחו מעט מאוד תוכנות מחשב לעבור את מבחן טיורינג בהצלחה, ומעולם לא באופן מוחלט. יש כמה תוכנות שיחה שזכו להצלחה בתחרות לובנר למבחן טיורינג, וידועות הן תוכנות "כחול עמוק" שניצחה את גארי קספרוב ותוכנת "ווטסון" שניצחה בשעשועון הידע Jeopardy.
"מאחר שרוב הקהל לא זיהה את המתחזה למחשב, הרי שהוא האמין שמדובר בתשובות של בני אדם - ולכן ניתן להגיד בהסתייגות זהירה כי המחשב עבר את מבחן טיורינג, לפחות בשעשועון זה", אמר שר המדע והטכנולוגיה פרופ' דניאל הרשקוביץ. "אמנם הניסוי לא נעשה בתנאי מעבדה ובקרה מדוקדקים, אך העובדה שיותר משלושה רבעים מהמצביעים ייחסו את תשובות המחשב לבני האדם מראה שלפחות מבחינתם המחשב עבר בהצלחה את המבחן".
במהלך השעשועון שאל אברי גלעד את המשתתפים שאלות שמטרתן לעזור לקהל לגלות מי מהם הוא מתחזה שקיבל תשובותיו מהמחשב. חלק מהשאלות היו שאלות טריוויה וחלקן נועדו ללמד על ניסיון חיים ועל אינטליגנציה רגשית - שאלות שהמחשב התקשה יותר לענות עליהן.
המבחן חובר בהתייעצות עם אנשי אקדמיה מובילים בתחום כגון חתן פרס ישראל למדעי המחשב פרופ' דוד הראל, פרופ' נחום דרשוביץ ופרופ' ליאור וולף מאוניברסיטת ת"א והמדען הראשי של משרד המדע והטכנולוגיה פרופ' אהוד גזית. אירועי ליל המדענים התקיימו במדעטק בחיפה, במוזיאון המדע בירושלים, באוניברסיטת חיפה, בטכניון ועוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו