בשנים האחרונות מתנהלת בעולם מלחמה שקטה שאין בה אפילו חייל אחד לרפואה. מלחמה שהקרב שלה מרצד על מסכי מסחר והיא כוללת תנודות חשמליות שמייצגות כיום את ערכו של הכסף. אנחנו מדברים על מלחמת המטבעות העולמית, שאולי נשמעת וירטואלית, אבל בסופו של דבר מתבטאת במשרות של אנשים, ביכולת שלהם לקנות פת לחם או פשוט "לסגור את החודש". ישראל, אגב, נמצאת בצד המנצח של המטבע.
השקל הפך לאחד המטבעות החזקים בעולם, כאשר אפילו הדולר האמריקני נחלש מולו, מה שהוביל את הליש"ט, שקרסה מאז הידיעה על הברקזיט, להגיע לשפל של 23 שנים מול השקל, ולנוע סביב ה־4 שקלים לליש"ט.
גם היורו בשפל של יותר מ־15 שנה, והדולר? הוא הגיע בימים אלה לשפל של כמה שנים, נקודה שלא פגש מאז אוקטובר 2014. בנק ישראל הגיב בכלי הנשק המוכר שלו ורכש מטבע חוץ, אך צעד זה, שהחליש במעט את השקל, התפוגג עם כישלון הנשיא דונלד טראמפ עם רפורמת הבריאות, והדולר שוב נחלש לעומת השקל. כעת נראה שרכישת דולרים שוב תהיה הצעד שיכול בנק ישראל לבצע מעבר להפחתת הריבית - שבעצם כבר לא ניתן לעשות שכן זו עומדת על 0.1%. אלא שאחרי שמילא את המרתפים בהררי מט"ח בשווי של יותר מ־100 מיליארד דולר, ברור שיכולת ההשפעה של בנק ישראל בטווחים ארוכים אינה רבה.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, התייחס לאחרונה להיחלשות המטבע הזר ביחס לשקל. "היא מאיימת על כל התעשייה, שכן אין ענף שיודע לספוג תיסוף של 10% ביורו או 15% בליש"ט ואפילו לא 5% בדולר. הפתרון? הגדלת הפריון, וזה יכול לבוא רק אם נשקיע משאבים מיידיים בחינוך והכשרה טכנולוגית ובהפחתת רגולציה".
בזמן ששאון הקרבות הפיננסיים מתקיים בזירות המסחר הממוחשבות, יש אנשים שעבורם המספרים האלה מייצגים מציאות עם השלכות ריאליות, כפי שמסביר שמואל בר־זיו, מנכ"ל מפעל עוזת 2000, שבשדרות. "99% מהמכירות של המפעל הן לחו"ל", הוא אומר, וחושש מההשלכות ההרסניות של שקל חזק מדי. "אם מסתכלים על הממוצע של הדולר, היורו והליש"ט, מעולם לא היינו במצב כל כך גרוע. זה הופך את ישראל למקום לא אטרקטיבי מבחינת הצורך לייצר ומבחינת היכולת להתחרות בעולם. כשאנחנו פונים ללקוחות באירופה ומבקשים להעלות את המחיר ב־3%, הם אומרים שזה בלתי מתקבל". להערכת בר־זיו, שמתלונן גם על העלייה בעלויות הייצור, התחזקות השקל תוביל להעברת קווי ייצור של מפעלים לחו"ל. "אנחנו רואים את התופעה הזו בשנים האחרונות. אפילו אני שוקל את זה. לחלופין אנחנו עדים גם לסגירה של מפעלים, ובסוף לא נהיה מדינה יצרנית, אלא כזאת שכוללת מתן שירותים".
גם עבור אריק גרבלסקי, מנכ"ל שיש ירושלים א. גרבלסקי ובנו, נפילת הדולר מייצרת מצב מורכב מאוד. "אנחנו מייצאים אבן ירושלמית", הוא מסביר, "ואנחנו מראש נמצאים בעמדת נחיתות בשוק העולמי מול מדינות כמו טורקיה וסין. הן מוכרות הרבה יותר בזול, משום שעלויות הייצור שם הרבה יותר נמוכות. ואז באה הקריסה של הדולר, וכל הייצוא שלי הופך להפסד. זו קטסטרופה, כי השוק לא מוכן להעלאת מחירים".
העברת הייצור לחו"ל כדרך לצמצום נזקים. מנכ"ל עוזת 2000, שמואל בר־זיו // צילום: יהודה פרץ
הפתרון, לדבריו, מחייב התערבות של הממשלה: "אני מעריך שהנגידה בצד שלנו ואני חושב שמה שהיא עושה זה טוב, אבל זה לא מספיק. הממשלה חייבת לעזור ולהצטרף למלחמה בכל אלה שמבצעים ספקולציות על המטבע, ולהוריד עלויות ליצואנים. כל הפוליטיקאים באים ואומרים שהיצואנים הם הדבר הכי חשוב במדינה, אז התפקיד שלהם עכשיו הוא לחלץ אותנו. הכי מתסכל זה שאני מפעל קטן ובטווח קצר לא יכול לעשות כלום. בטווח הארוך התעשייה פשוט מעבירה קווי ייצור למדינות אחרות, ואז מייצרים בזול ובדולרים".
הציבור מרוויח
אלא שיש שני צדדים למטבע. לעומת היצואנים, הציבור הרחב חש לחיוב את כוחו של השקל. לאחרונה דווח על זינוק עצום בייבוא חבילות מחו"ל. הציבור נהנה מהדולר החלש ומרגיש את כוח הקנייה המשופר שלו בפועל.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, סבור גם כי השינוי בשער המטבע אינו אסון. "באיזון הכולל זו תופעה חיובית מעין כמוה", הוא אומר, "התחזקות השער של מדינת ישראל כפי שקרה בחודש וחצי האחרונים זו אחת התופעות החיוביות ביותר שמתרחשות בישראל. אמנם נכון שיותר קשה לייצא, אבל כשמסתכלים על התועלות - חייבים להבין שהן יותר בצד החיובי". לדבריו, כאשר השקל מתחזק מול המטבעות העיקריים, אז הדבר הראשון הוא ש"בעצם מעלים את השכר במדינה במונחים ריאליים - בלי העלאת שכר נורמלית. מגדילים את כוח הקנייה של כל העובדים, בלי שעושים פעולה שדוחפת ללא צורך. דבר נוסף הוא שציבור הצרכנים בישראל - כוח הקנייה שלו עולה. הוא יכול לקנות יותר מוצרים מאשר קודם".
עוד אומר לין: "אנחנו מתחילים להופיע כשווייץ חדשה עם מטבע חזק. זה מחזק את הדימוי שלנו כמדינה בעלת כלכלה חזקה, ומדינות נמשכות למדינות בעלות דימוי של כלכלה חזקה. זה דימוי חשוב מאוד. כל הניסיונות לפגוע בישראל, דרך חרם, זה כמו פנס מאיר שאומר: 'המדינה הזאת יודעת מה היא עושה, יש לה כלכלה חזקה'".
למרות דבריו, לין לא מתעלם מקשיי הייצוא: "אנחנו עוברים התייעלות. צריך לחפש שווקים חדשים ולפתח את האוטומציה. יש להוריד עלויות בדרך הזאת ולהתמודד גם עם הייצוא. צריך לשנות את החשיבה ולדעת להתמודד עם נושא הכלכלה החזקה שמולידה מטבע חזק".
כאמור, לא כולם מפסידים מהשקל החזק, כפי שמציין ירון בן אלי, מנכ"ל USHOPS, המתמחה בייבוא אישי מארה"ב. "אצלנו הכל מגיע מארה"ב, ככה שאנחנו רואים את ההשפעה כמעט בכל התחומים". כמו כן, הוא מציין את הלקוח ששילם 6,000 שקלים פחות על הרכב שקנה או את הירידה של כ־6% במחיר מערכות קולנוע ביתיות.
בן אלי מספר כי ניכרת עלייה בכניסה של הציבור לאתרי המסחר. "קשה להגיד אם זה אך ורק בגלל הדולר, אבל אני בטוח שהוא משפיע", הוא מסכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו