מוכנים להתחיל בנסיעה

בשנת 1952 פנה לדיסלאב שנלר, יהודי יוצא סלובקיה, לחברת רילאיינט הבריטית, שבאותה העת ייצרה כלי רכב תלת־גלגליים זולים, בעיקר להובלה עירונית קלה. הבריטים ראו לפניהם יהודי חרוץ ובעל חזון, ושנלר קיבל את הזיכיון להרכבת הרכב בחיפה. החברה שהקים, "מוסכים ומכוניות בע"מ", היתה קצת רחוקה מהחזון שהבריטים ראו בעיני רוחם, וסיפקה תפוקה דלה של עשרות יחידות בלבד עד לשנת 1955.

עם המעבר של רילאיינט (ואיתה גם של "מוסכים ומכוניות בע"מ") לשימוש בתאי נהג עשויים פיברגלאס, צדה החברה את עינו של יצחק שובינסקי, סוחר חיפאי. הוא נכנס לשותפות במפעל, שינה את שמו ל"אוטוקרס" וצירף לשותפות גם את החברה הארץ־ישראלית לאוטומובילים, יבואנית פורד. כעת פנה לרילאיינט כדי שזו תפתח עבורו רכב מסחרי קל, ארבע־גלגלי, המבוסס על מרכב פיברגלאס מייצור מקומי, ורכיבים מכניים מיובאים תוצרת פורד אנגליה.

בספטמבר 1958 יוצרה המכונית הראשונה מסוג זה, שנמכרה תחילה בשם "ריג'נט ארבע" בשוק המקומי, ובארץ היא שווקה לתקופה קצרה כ"צברה". בסוף 1959 אוטוקרס הכריזה על תחרות לבחירת שם למכונית הישראלית. 2,355 הצעות הוגשו, ומתוכן נבחר השם "סוסיתא", שהוגש - בנפרד - על ידי שישה משתתפים. בפרס, בסך 500 לירות, זכה סטודנט צעיר לאגרונומיה בשם יוסף שוב.

65 שנה לקח לישראל לעלות שוב על מפת הרכב העולמית. השבוע התברר שהיא לא רק עלתה על המפה הזו, אלא מובילה את התחום לקראת העשור השלישי והרביעי של המילניום הנוכחי. סוסיתא? צברה? כרמל? יותר בכיוון של מובילאיי, שבעיסקת ההיי־טק הגדולה ביותר בתולדות המשק קיבלה סכום של 15 מיליארד דולר מחברת אינטל העולמית.

ואם להאמין למה ששמענו השבוע, מובילאיי היא רק ההתחלה והשיא עוד לפנינו: יותר מ־100 חברות דומות נמצאות בקנה, ועל פי התחזיות, חלקן יימכרו בסכום גבוה אף יותר מהסכום הדמיוני של עיסקת מובילאיי. וכל זה, כאמור, במדינה שאין בה יצרני רכב. בעצם, אולי זה היתרון הגדול: מכיוון שהם לא עסוקים בבניית המכוניות של היום, לישראלים יש פנאי לתכנן איך ייראו המכוניות של המחר.

משתקעים בארץ הקודש

בשנת 2009, בעת ביקור במטה גוגל בעמק הסיליקון, חלף על פניי רכב אוטונומי קטן־מימדים שנסע ברחבי המתחם הענק. איש, חוץ מהפרובינציאל מישראל, לא התרגש מהמראה. למען האמת, אנשים שעימם שוחחתי במטה החברה העניקו לי הרגשה שבשלב מסוים גוגל תתייאש מהרעיון, מכיוון שזו כבר היתה השנה השלישית שבחברה עסקו בפיתוח הרכב המדובר. נראה שהיא הקדימה את זמנה והלחיצה את שאר החברות. "אם גוגל משקיעה כסף כה רב בטכנולוגיה מסוימת", הן אמרו לעצמן (ובצדק), "כנראה שם נמצא העתיד".

וזו היתה יריית הפתיחה למירוץ מטורף: היזמים הישראלים, שתמיד נמצאים עם האצבע על הדופק, מיהרו להיכנס לתחום בכל הכוח. לכל הצדדים העוסקים במלאכה היה ברור שאם הישראלים בתחרות, יש סיכוי גבוה שהם ייקחו את התחום לגבהים חדשים. מנגד, כמו בכל התפרצות טכנולוגית שכזו, יש תמיד גם מי שמבקשים לצנן את האווירה.

מסיבת העיתונאים השבוע, בהשתתפות בכירי החברה ורה"מ נתניהו // צילום: אי.פי.איי

בשנת 2010 פתחה הענקית ג'נרל מוטורס מרכז פיתוח בהרצליה. חוזה השכירות נחתם לעשר שנים, שבתומן היו אמורים קברניטי החברה לבחור אם להשאיר נציגות בישראל או להמשיך הלאה. פרק זמן קצר בהרבה הספיק להם כדי להחליט שהם לא הולכים לשום מקום, לפחות לא בעתיד הקרוב. אל ג'נרל מוטורס הצטרפו לאחרונה כמה חברות נוספות: בנובמבר 2016 הודיע קונצרן המכוניות הגרמני דיימלר (המחזיק במותג מרצדס בנץ) על פתיחת מרכז מחקר ופיתוח בישראל, שיתמקד בפיתוחים טכנולוגיים לרכבי העתיד של מרצדס, בשיתוף עם חברות הזנק ישראליות. בד בבד, הודיע הקונצרן על שיתוף פעולה עם יצרנית השבבים הישראלית ולנס (Valens).

לצד ההשתקעות בארץ הקודש, כל העסקאות הגדולות של השנה האחרונה התמקדו בתעשיית הרכב. מבט חפוז במדורי הכלכלה מגלה את כל התמונה: במאי 2016 השקיעה פולקסווגן 300 מיליון דולרים בחברת גט (לשעבר גט טקסי); ביולי 2016 רכשה חברת NGG הישראלית, מפתחת אפליקציית הניווט iGO, את ארילו (Arilou Technologies) הישראלית, חברת סייבר לרכב; פחות מחודש לאחר מכן, נמכרה חברת האלגוריתמיקה הישראלית Saips ליצרנית הרכב פורד, בסכום שהוערך בכמעט 100 מיליון דולרים; בחודש אוגוסט גם הישראלי ליאור רון, ממייסדי OTTO האמריקנית, חתם על עיסקה למכירת החברה לחברת אובר תמורת אחוז משווייה של הרוכשת; ובספטמבר נכנסה פולקסווגן כשותפה (40 אחוזים) בסיימוטיב (CyMotiv), חברת הסייבר החדשה של יובל דיסקין.

אבל העיסקה שאולי מעידה יותר מכל על החשיבות של ישראל בשוק האוטומוטיב התרחשה אך החודש, עת הודיעה חברת ON Semiconductors - ענקית שבבים שנסחרת בנאסד"ק, ששווי השוק שלה הוערך בכ־6.5 מיליארד דולרים - על הקמת מרכז מחקר ופיתוח בישראל בתחום הרכיבים לרכב חכם. המרכז יוקם לאחר שהחברה רכשה רישוי לטכנולוגיית יישומי מכ"ם לרכב, שפותח על ידי IBM בחיפה. "הרכישה תיצור מרכז פיתוח ותכנון חדש של חברת ON בישראל, שידווח ישירות לחטיבת פתרונות הרכב של התאגיד כחלק מקבוצת החיישנים החזותיים", דווח, "מרכז הפיתוח החדש ממוקם בחיפה וכולל את כוח האדם, הציוד, מתקן המחקר והקניין הרוחני". פעם ידיעה כזו היתה פותחת לא רק את עיתוני הכלכלה, אלא גם את מהדורות החדשות הארציות. עם זאת, לנוכח שטף החברות שמתדפקות על שערי ישראל בשנה האחרונה, סביר להניח שאם אתם לא מעורים בתחום, לא שמעתם על העניין כלל.

ברכה או קללה?

לקראת סוף השבוע רבים התרגשו מעיסקת מובילאיי, אבל עדיין לא ברור כיצד תשפיע המכירה על תחום הרכב האוטונומי. "יש הרבה מאוד חברות בעולם שמתחרות בתחום, אבל העיסקה הזו משמעותית משום שמדובר באינטל", מסביר פרופ' דוד פסיג מאוניברסיטת בר־אילן, המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות, "השאלה היא אם אינטל תרוויח בתחרות העולמית, ותצליח להפוך את הטכנולוגיה לנפוצה יותר ביחס לחברות האחרות".

לדבריו, דווקא אם התרחיש של רכב אוטונומי נוהג את עצמו במרכז תל אביב אכן יהפוך למציאות, הדבר יעורר בעיות חדשות שיש לתת עליהן את הדעת. "אני קצת יותר ריאלי מאחרים", הוא פותח, וממשיך: "אני טוען שתהליך של רכבים אוטונומיים ייקח הרבה יותר זמן ממה שכולנו חושבים. יש מחקרים ותחזיות ספציפיות שנעשות בסוגיה הזו, ורוב המומחים בעולם מדברים על 2040 ואפילו מאוחר יותר, עד שמסה קריטית של 30 אחוזים מהאנשים תשתמש בטכנולוגיות הללו".

הבעיה, לפי פרופ' פסיג, "היא לא הטכנולוגיה, אלא הרבה מאוד משתנים שאנחנו לא מביאים בחשבון כרגע. למשל, סוגיות משפטיות וסוגיות מוסריות שיש לפתור. מה יקרה כאשר מכונית תנהג בצורה אוטונומית ופתאום יקפוץ ילד לכביש, והמחשב יחשב מי הולך למות - אתה או הילד? את מי נחליט נהרוג? אם מישהו יתבע את מפתחי מובילאיי ויטען נגדם, כביכול, 'אתם הכנסתם בתוכנה אלגוריתם שגרם לילד למות', אז מי כרגע אשם - הנהג, חברת הביטוח או אלה שפיתחו את הטכנולוגיה? יש פה המון סוגיות שאפילו לא התחלנו לחשוב עליהן".

פרופ' פסיג מעריך כי הטכנולוגיה תגיע במוקדם או במאוחר לבשלות, "אבל מסביב יש הרבה מאוד סוגיות שיעכבו אותה. אפילו אם תתחיל להיפרס אצל ההמונים, יש לה מכשול: אנשים עלולים לוותר עליה ויחזרו לנהיגה ידנית, עד שייפתרו בעיות מהסוג שהזכרתי".

מערכת מובילאיי ברכב // צילום: יח"צ

העיתונאי והבלוגר יעקב צלאל, שכותב את הבלוג המוערך "אוטוניוז", אמר השבוע כי "הצלחתה של מובילאיי היתה ניכרת, אבל המכירה היא הודאה בכישלון תוכניותיה העתידיות. לחלופין, זו הודאה בכך שמקומה של ישראל בתעשיית הרכב הגלובלית הוא מצומצם. מובילאיי, ולא בטר פלייס, היא שאחראית לזינוק האדיר של תעשיית ההיי־טק הישראלי העוסקת בתחבורה. אבל העובדה שהיא מסיימת את דרכה כבטר פלייס (אם כי באופן חיובי הרבה יותר) - נעלמת מהנוף בלי שיישאר ממנה שריד וזכר - היא מצערת. אמנם האקזיט שלה גדול הרבה יותר מכל אקזיט אחר שבוצע כאן, אבל בסופו של דבר זהו רק אקזיט".

צומת חשוב למשקיעים

אז לאן אנחנו הולכים מכאן? ואילו אספקטים נוספים נקבל במכונית העתידית שלנו - זו שאמורה לנהוג במקומנו, וכפי שהבטיחו אנשי מובילאיי, "להפוך את הכבישים בישראל לנקיים מתאונות"?

"כבר עכשיו מתרחשת מהפכה אמיתית בכמות הנתונים שעוברים ברכב", מסביר מיכה ריסלינג, ראש תחום רכב בחברת ולנס, "כל הבקרה על מערכות הרכב הופכת דיגיטלית, ויש איסוף וניתוח מתמיד של מידע מאינספור חיישנים ומצלמות. במקום לוח השעונים יהיה מסך קדמי שינפיק התרעות, ובמקום מראות צד יהיו מצלמות שיקרינו לתוך מסך מתקדם, כדי שהנהג לא יסיט עיניו מהכביש".

ריסלינג מעריך כי טכנולוגיה זו תיכנס לשימוש בעתיד הנראה לעין, ומוסיף כי אם אתם במקרה משקיעים בתחום, ישראל היא כרגע המקום להיות בו. "אנחנו ללא ספק מרגישים את המעמד המיוחד שישראל זוכה לו בשוק הרכב העולמי ונהנים ממנו", הוא אומר, "משלחות של יצרניות הרכב הגדולות בעולם מבקרות בישראל באופן תדיר ורוצות לשתף איתנו פעולה. הסיבה היא ששוק הרכב הוא השוק הכי חם עכשיו, והישראלים, כמו בתחומים רבים בהיי־טק העולמי, היו ונשארו פורצי דרך".

מנהל בכיר באחת הקרנות המובילות בישראל מסכים עם ריסלינג. "הרכבת האווירית הזו שמגיעה לישראל בשנה האחרונה היא לא מקרית", הוא קובע, "אם צריך להצביע על התופעה של העשור הקרוב אז זו תעשיית הרכב, וישראל תהיה שחקנית מרכזית. הפוטנציאל העסקי כאן הרבה יותר רחב ממה שנראה לעין, והשחקניות הגדולות הנוספות יכולות להשקיע הרבה יותר ממה שאינטל השקיעה. למעשה, כמעט בטוח שזה מה שיקרה".

ואילו אלה אלקלעי מבית ההשקעות IBI מבהירה כי גם מי שלא בקיא בפרטי עיסקת מובילאיי, כנראה ירגיש אותה היטב גם בארנק. אלקלעי מאמינה כי "מעבר לעובדה שכולנו מרוויחים מהמסים שנכנסו לקופת האוצר - כל אחד נחשף לעיסקה הזו דרך קופת הגמל שלו או לקרן ההשתלמות, בהתאם לתיק ההשקעות שלו. תחום הרכב האוטונומי הוא מיינסטרים, ויהיה כזה גם בשנים הקרובות".

בנוגע להשקעות, מדגישה אלקלעי, "חשוב לזכור שכאשר המניה של מובילאיי נסחרה בבורסה לפני המכירה, היא ידעה גם ירידות לצד העליות. והתנודות הללו מאפיינות כל טכנולוגיה חדשה, וכך יהיה גם בעתיד".

במשרד ראש הממשלה נערכה השבוע מסיבת עיתונאים, שבה השתתפו בין השאר ראש הממשלה בנימין נתניהו, מייסד מובילאיי פרופ' אמנון שעשוע, מנכ"ל החברה זיו אבירם ומנכ"ל אינטל בריאן קרזניץ'. "אני אומר משהו מעט מוזר", אמר פרופ' שעשוע, "זה לא הכסף - מה שאנחנו רוצים זה לשנות את העולם, והחיבור עם אינטל מבטיח את זה". במאות קיוביקלים ברחבי ישראל אלפי צעירים וצעירות לגמו אז עוד כוס קפה, ודמיינו את עצמם באותה הסיטואציה (ועם חשבון בנק נפוח בהתאם) בשנים הקרובות.