הפרידה העצובה מהאחות טובה

מחאות ברחבי הארץ, ניחומים והלוויה אחת קשה מנשוא: הלווייתה של האחות טובה קררו (56) ז"ל התקיימה אתמול בבית העלמין גני אסתר בראשון לציון. מאות מתושבי העיר, מטופליה וצוותים רפואיים מרחבי הארץ השתתפו במסע ההלוויה, שיצא מסניף קופת החולים שיכון עממי שבחולון, שם נשרפה למוות במהלך עבודתה, נמשך בעצירה בביתה והסתיים בבית העלמין. 

אביה של טובה, שרק לאחרונה חגג את יום הולדתו ה־80, ספד לה: "סבלתי כל כך הרבה מהנאצים וגם באקסודוס. נפצעתי בצה"ל ונעשיתי נכה. מה עשיתי רע שהלכת ככה ממני? לא מספיק מה שסבלתי?" בתה נופר סיפרה: "זכיתי באמא מדהימה, מיוחדת במינה. אוהבים אותך כל כך. אני כבר מתגעגעת לחיבוק האוהב שלך, שכבר לא יהיה". אחותה של טובה הוסיפה בכאב: "היית גאה בעבודתך ושמרת עליה מכל משמר, אבל לצערנו מקום עבודתך לא הצליח לשמור עלייך".

שעות ספורות לפני כן הובא אשר פרג' (77), החשוד ברציחתה של קררו, להארכת מעצר בבית משפט השלום בתל אביב. בתום הדיון הוארך מעצרו בשמונה ימים והוא נשלח להסתכלות פסיכיאטרית. פרקליטתו, עו"ד אופיר כתבי, ביקשה שפרג' ייבדק בדיקה פסיכיאטרית, אך לא בידי רופאים של קופת חולים כללית, שבה עבדה קררו ז"ל. לדבריה, "בנסיבות אלה, נראה שמוטב ונכון שאת חוות הדעת יערוך בית חולים שלא יקום שם ניגוד עניינים". 

"רף מסוכנות גבוה"

ואולם, השופטת רונית פוזננסקי־כץ הבהירה כי הבקשה "אינה מקובלת על בית המשפט, שכן יש בכך כדי להטיל דופי בכישוריהם המקצועיים והאובייקטיביים לחלוטין של הגורמים המקצועיים... מדובר במקרה טרגי, אשר מציף בעיה רחבה שחוזרת חדשות לבקרים של אלימות אשר ננקטת על ידי מטופלים ובני משפחותיהם כלפי צוותים רפואיים באשר הם. דומני כי כל האמור מלמד על רף מסוכנות גבוה ביותר מצד החשוד".

במקביל, מחוץ למרפאה שבה התרחש האסון הגיעו מטופלים כדי לבכות ולהדליק נרות לזכרה של קררו, אף שמראש פורסם כי המרפאה תהיה סגורה. על השולחן בכניסה למרפאה הודלקו נרות נשמה לצד פרחים שהניחו מטופליה של האחות האהובה. "טובה היתה מלאת אהבה, אישה חמה שתמיד שמחה לסייע", סיפרה בבכי עליזה, תושבת חולון שהגיעה למקום. 

במרכזים רפואיים רבים ברחבי המדינה יצאו העובדים - בהם אחיות, אחים, מנהלי מחלקות וראשי המרכזים הרפואיים - במחאה על האסון ועל האלימות נגדם וכן שבתו במשך כשעתיים. עצרות מעין אלה נערכו למשל בבתי החולים הדסה, רמב"ם, הלל יפה, אסף הרופא, נהריה, זיו, ברזילי, קפלן, שניידר, פוריה, בני ציון, רעות, מאיר, לוינשטיין ועוד. 

בעצרות נשאו הצוותים הרפואיים שלטים שעליהם נכתב "די לאלימות", "אחיות בדם" ו"אחיות לכאב". כמו כן הוקמו אנדרטאות זיכרון שבהן הוצבו תמונותיה של קררו ז"ל והתקיימו שיחות על תופעת האלימות כלפי צוותי רפואה. "הצוותים ימשיכו בעשייתם המקצועית המסורה, הנאמנה והחומלת, אך לא נסבול כל ביטוי של אלימות כלפינו", אמרה אורנה צרויה, אחות אחראית במיון ילדים בשיבא.

ד"ר זהבית זיו־נר, סגנית מנהל "וולפסון" ויו"ר הוועדה למניעת אלימות בבית החולים, אמרה: "האם עלינו למלא את חדרי המיון באנשי ביטחון, במקום ברופאים, אחים ואחיות? אנחנו מעבירים פה סדנאות למניעת אלימות והן אכן מסייעות - עד שמגיע יום נוראי כמו שקרה אתמול. אנשים אלימים משתחררים אחרי כמה שעות ואין מעקב אחר מה שקורה איתם לאחר מכן".

"דרושה חקיקה"

מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, סיפר בעצרת שהתקיימה בבית החולים: "איבדתי שני חברים רופאים כתוצאה מאלימות". הוא דיבר על ד"ר גדעון מנליס שנרצח באוקטובר 1975 בבית החולים בנהריה וד"ר יוסף שפירא שנרצח בבית חולים השרון בערב ל"ג בעומר 1970. "הכרתי את שני הרופאים הללו. בן של מטופל ירה בד"ר שפירא ומטופל לא מרוצה ירה בד"ר מנליס בעת מילוי תפקידו בחדר המיון", אמר רוטשטיין, "נושא האלימות חייב להיפסק וחייבים לסייע לציבור המטופלים על ידי חוקים שמבטיחים עונשים לאלימות מילולית".

נוסף על כך קיימה אתמול ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דיון מיוחד בנושא האלימות במערכת הבריאות, שנפתח בדקת דומייה לזכרה של קררו.  יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף, אמר כי "עולם הרפואה סובל במיוחד מאלימות כלפי צוותים רפואיים". שר הבריאות יעקב ליצמן הוסיף: "אתמול קרה מקרה שצריך לזעזע את אמות הסיפים כאן בארץ... צריך לדעת - הרופאים והאחיות עושים עבודת קודש בתנאים לא תנאים". לדבריו, הפתרון איננו טמון בהצבת מאבטחים במרפאות, אלא באכיפה, גם במקרים של אלימות מילולית כלפי אנשי צוות.

גם ההסתדרות קיימה מספר השבתות במחאה על רקע אירועי האלימות, וכמוה גם העובדים הסוציאליים וארגון המורים.

בהכנת הידיעה השתתפו נצחיה יעקב, אבי כהן, מיטל יסעור בית־אור, יורי ילון, נועם (דבול) דביר וחזי שטרנליכט