28 שנה אחרי שעשה את הסרט "מאחורי הסורגים", נראה כי זה עדיין התפקיד שהכי זוכרים לארנון צדוק, אף שהוא עשה הרבה מאוד דברים מאז. רק בשנה האחרונה היה אפשר לראות אותו בסדרות "תנוחי" ו"עספור" של הוט, וביום חמישי הקרוב יעלה סרט ישראלי חדש בבימויו ששמו "ניקה". הסרט, בכיכובם של אולג לוין וז'ניה וסרמן, עוסק במערכת יחסים שנרקמת בין ניקה, צעירה ממוצא רוסי שנחטפת לצורכי זנות, לבין איוואן, מי ששומר עליה בדירת מסתור במשך שבועיים. "אני מקבל כל מיני הצעות לביים, והפעם התסריט נראה לי ראוי בהחלט". רוב הסרט הוא בשפה הרוסית. אתה דובר רוסית- "אני לא דובר שום שפה, אני בקושי דובר עברית (צוחק), אבל המילים לא חשובות. במאי שצריך תרגום של שפה שהוא לא מבין - הוא לא במאי. אני לא צריך רוסית בשביל להבין מה הם אומרים. אני לא מסתכל על מה הם אומרים אלא על איך הם מתנהגים. מובן שהיתה לידי עוזרת דוברת רוסית שתיקנה כשהיו פיקשושים, אבל זה ממש לא משמעותי. אני מאמין שתורת המשחק היא שפה בינלאומית". כשחקן שמביים אין לך צורך להיות לפני המצלמה- "כשאני מביים אני לא מדגים, אני אף פעם לא תופס את מקום השחקן ונותן לו חופש פעולה מלא. לביים זה בעצם לספר סיפור של כל הדמויות, של הארט, של התלבושות, של הצילום, של המוסיקה. כשאתה שחקן זה לספר סיפור של דמות אחת. אולי זה יותר פשוט, אבל לי באופן אישי זה יותר קשה. כשאני משחק אני חוזר הביתה מותש רגשית ונפשית. אני נשאב לדמות ותמיד גומר מותש. בבימוי אני עובד כל היום בלי מנוחה וחוזר הביתה עייף, אבל לא מותש. זה ההבדל. אני יודע לעשות את ההפרדה". מה עוד אתה עושה בימים אלה- "על פי מה שאני מבין, תהיה לסידרה 'תנוחי' עונה שנייה. אני מסתובב בארץ וזה נראה לי הצלחה אדירה. חוץ מזה, בנובמבר הקרוב אני עולה עם מופע, יחד עם מיקה קרני, שיעסוק בשיר השירים, וזה יקרה במסגרת פסטיבל הפסנתר. מיקה תבצע את השירים ואני אספר סיפורים מתוך שיר השירים. יש לי גם תסריטים שנמצאים כרגע בקרנות או בפיתוח, וסידרת טלוויזיה שאני הולך לביים אם היא תקבל או.קיי". ומה עם דוכן הפלאפל שהיה לך? זו היתה הרפתקה חולפת- "כבר לפני שנה וחצי גמרתי עם זה. זה לא התאפשר עם לוחות הזמנים שלי. מאוד נהניתי אבל זה היה בלתי אפשרי".
