תמונה אחת שווה אלף מילים, אבל יש תמונות ששוות הרבה יותר: הצלם דוד רובינגר, חתן פרס ישראל לתקשורת, מצלמי העיתונות הוותיקים והמוערכים במדינה, נפטר אתמול בגיל 92. הוא הותיר אחריו כחצי מיליון תמונות שמספרות את סיפורה של מדינת ישראל, בשיגרה ובחירום, צילומים שהפכו לנכסי צאן ברזל בהיסטוריה של כולנו.
צילום: ערוץ הכנסת
רובינגר נולד בשנת 1924 בווינה, עלה ארצה כחבר תנועת "השומר הצעיר" בסיוע עליית הנוער והתגורר בקיבוץ בית זרע. בגיל 18 התגייס לבריגדה היהודית ושירת בצפון אפריקה ובאירופה בשנים 1942 עד 1945. הוא התחיל לצלם בשנת 1946, ולאחר שעורך השבועון "העולם הזה" אורי אבנרי גילה אותו, הוא הפך לצלם מערכת השבועון. בשנת 1970 הפך לחבר מערכת השבועון "TIME".
רובינגר נחשב ל"צלם הבית" של דוד בן־גוריון, ובין מאות אלפי התמונות שצילם יש כמה שהתפרסמו במיוחד: דוד בן־גוריון בשדה בוקר; מעברות בשנות ה־50; גילוי הנפט בשדה חלץ ב־1955; וכמובן - צילום הצנחנים בכותל המערבי בעת כיבוש העיר העתיקה בירושלים במלחמת ששת הימים, ב־7 ביוני 1967 - שלימים הפך לצילום המפורסם ביותר שלו.
בנו, סופר הילדים והמאייר אמי רובינגר, אמר ל"ישראל היום": "כולם אומרים הצלם של המדינה, אני לא יודע לגבי הצלם של המדינה, אבל אני יכול להגיד שהוא היה הבנאדם של המדינה. אם כולם היו כמוהו, אני בטוח שלא היו מלחמות בעולם. הוא היה אדם גדול, צלם גדול ובמיוחד אבא גדול".
"דוד רובינגר, ידיד יקר לנחמה ולי, נפרד מאיתנו", ספד אתמול נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין לצלם ולאמן חתן פרס ישראל, "יש הכותבים את דפי ההיסטוריה ויש היוצרים אותה בעדשת מצלמתם. דוד הנציח בצילומיו את ההיסטוריה כפי שזו תהיה חקוקה בנו תמיד. את יצירתו נמשיך לחוש מעיני הצנחנים הנושאים עיניהם אל הכותל, מתווי הפנים מלאי ההבעה של מנהיגי ישראל שאותם לכד בשעות הקשות והמרוממות ביותר של חיינו".
ראש הממשלה בנימין נתניהו כתב אמש בחשבון הטוויטר שלו: "שרה ואני הצטערנו צער עמוק על פטירתו של דוד רובינגר, 'הצלם של ישראל', שתיעד רגעים היסטוריים גדולים לישראל והותיר לנו גם זיכרונות אישיים וחמים".
הבוקר, עשרות אנשים ליוו אותו למנוחת עולמים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו