"הלוואי שהייתי עף על עצמי יותר"

שבוע אחרי גמר "הכוכב הבא", ונדמה שאימרי זיו, המנצח ונציג ישראל לאירוויזיון, עדיין לא מעכל.

"אני זוכר את עצמי יושב באולפן ומסתכל על דיאנה שרה, וזה רגע שלא אשכח כל חיי", הוא מתאר כאילו זה קרה עכשיו. "היא ביצעה את השיר ברמה שאין דברים כאלה, והאחוזים שלה עולים מהר, טסים למעלה, ולי היו 73 אחוז. אז אני גם מחייך וגם זולגת לי דמעה, כי אני מתרגש מהשירה שלה ומתרגש מהמעמד, ומבין שאני מקום שני, ובתוך תוכי כבר משכנע את עצמי שהכל בסדר ומקום שני זה אחלה, ואולי באמת תהיה לי הקריירה שארצה, אבל משלים עם זה שלאירוויזיון השנה אני לא נוסע". 

ואז אתה רואה את הספירה לאחור לסגירת ההצבעה והאחוזים שלה נסגרים על 65.

"נכון, ורק כשהשיר נגמר הבנתי שאני זוכה. גם אז לקח לי כמה רגעים להבין. הראל סקעת אמר לי אחרי הזכייה: 'הסתכלתי עליך באותו רגע, והפרצוף שלך היה פרייסלס'. 

"ברגע שהכל נגמר ישבתי עם החברים והאנשים מההפקה וצחקנו, כי פתאום קלטתי ששנתיים אחרי שנסעתי לאירוויזיון כמלווה, עכשיו זה אשכרה קורה, וזה לא הגיוני. חזרתי הביתה, והטלפון שלי התפוצץ מהודעות, היו לי יותר מ־300 הודעות בווטסאפ. מספר העוקבים שלי קפץ באלפים. דברים הזויים. אני אחד שמכור לרשתות החברתיות, והפעם שמתי את הטלפון בצד כי כבר לא יכולתי להסתכל".

ענית לשיחות?

"אבא שלי צילצל מחו"ל והחלפנו חוויות. ההורים שלי מאוד תומכים, אבל הם לא מההורים שידחפו את הילדים שלהם בכל מחיר. הם מאוד מחושבים ויודעים לשמור עלי, וזה טוב. הם בעצמם לא מאמינים שהילד הקטן שלהם הוא נציג ישראל באירוויזיון".

הלכת לישון? 

"הייתי מאוד מותש, אבל הייתי חייב לראות כמה קטעים מהגמר. ניסיתי להגיד לעצמי, אימרי, השתנו לך החיים כרגע. ישנתי קצת, התעוררתי והתחלתי לעבוד". 

*   *   *

זיו (25) נולד בהוד השרון, בן הזקונים של אמי, ציירת, וערן, איש הייטק. אחיו אורן הוא מוסיקאי וגרפיקאי, והאחות דפי היא עורכת דין.

השנים הראשונות בבית הספר היו נעימות פחות עבורו. "היה שלב בילדות שהיה פחות טוב ונעים", הוא אומר. "זה התבטא בחרם, העלבות והתעללות מילולית. כנראה לא באתי להם טוב בעין, והייתי חוזר הביתה בוכה, עד שזה הגיע למצב רע שנאלצתי לעבור בית ספר".

בדיעבד אתה יודע מה הפריע להם?

"אולי שאני חמוד מדי. לפחות זה עיצב אותי כבן אדם, גרם לי להסתכל על דברים בצורה מסוימת. אני תמים וסומך על אנשים, אבל זה גרם לי לא לסמוך על כל אחד ולשלוף ציפורניים כשצריך".

ברגע הניצחון עברה בך המחשבה שהוכחת לכל הילדים שהציקו לך מי פה המנצח? 

"כל הזמן עברה בי המחשבה שזה ניצחון אדיר. לא רק על החבר'ה בילדות, אלא גם על אחרים, כי אכלתי הרבה חרא מאנשים".

את החיבה למוסיקה ולצלילים גילה בגיל 11, כשהחל ללמוד בבית הספר לאמנויות בהוד השרון. משם עבר לתיכון אילן רמון, מחזור א', מגמת מוסיקה. בצבא שירת בלהקת חיל החינוך, עם שמות דוגמת אליאנה תדהר, רוני דלומי, משי קלינשטיין, אליעד נחום, חן אמסלם ודר זוזובסקי.

בגיל 20 וקצת נרשם המשבר הראשון. "חשבתי שאני מספיק בשל, גם מבחינה נפשית וגם מבחינה מקצועית, ושהגיע הזמן שלי לצאת החוצה. זו היתה העונה הראשונה של 'דה וויס', הלכתי לאודישנים ועברתי אותם. רמי קלינשטיין ושרית חדד הסתובבו לי, ובחרתי ברמי, כי איתו הכי רציתי לעבוד. אבל זה לא שרד, הודחתי בשלב הדו־קרב".

לקחת את זה קשה?

"מאוד. הייתי ילד בן 20, שעושה צעדים ראשונים מחוץ למסגרות שאליהן הייתי רגיל, והכל היה מלווה בחשיפה מאוד גדולה. אל תשכח שזו היתה תוכנית המוסיקה הגדולה הראשונה שהגיעה לישראל אחרי 'כוכב נולד', עם מלא רייטינג ובאזז".

אתה מצטער שהלכת אליה?

"לא, כי בסופו של דבר, זה לימד אותי איך להתנהל מול הדבר הזה - מה זאת טלוויזיה, ואיך כל הדבר הזה עובד. גם נחשפתי להרבה אנשים בטלוויזיה".

*   *   *

בימים שאחרי "דה וויס" זיו עשה צעד אחד אחורה אל עמדת המלווה - תפקיד שילווה אותו בשלוש השנים הבאות. הראשונה שפנתה אליו היתה קטלין רייטר, זוכת העונה הראשונה של "דה וויס", שניסתה את מזלה בקדם־אירוויזיון 2013. 

"קטלין נחשבה לפייבוריטית לניצחון, והחלטתי ללכת על זה", הוא מספר. "לא ממש ידעתי מה זה אירוויזיון, אבל זה נשמע לי מגניב". אלא שרייטר לא זכתה בתחרות, וזיו נשאר בארץ. הפיצוי הגיע שנתיים אחרי, כשדורון מדלי, כותב השיר "גולדן בוי", פנה אליו והציע לו ללוות את נדב גדג' באירוויזיון 2015 בווינה. 

"עד האירוויזיון עבדתי בהפקות. אבל כשהגעתי לשם, הכל היה פי חמישה מבחינת ההפקה, התקתוק והארגון. הייתי בשוק". 

למרות שבפועל היית רק זמר ליווי?

"באירוויזיון כולם מכירים אותך גם כשאתה זמר ליווי. קיבלנו יחס מאוד יפה, אבל בתוך תוכי הגעתי לשם בשביל קצת יותר מחוויה. ידעתי שאני רוצה להשיג מזה משהו, כי אני נמצא שם עם האנשים הכי נחשבים מהמון מדינות, ורציתי שיקרה איתי משהו שיתחיל בנקודה הזאת".

והצלחת?

"לא ממש. כשחזרנו לארץ זו היתה נפילה קשה. יום אחד אתה על גג העולם, וביום שאחרי אתה חוזר למציאות והמקום שאתה נמצא בו לא מספיק לך. אתה קם בבוקר ואין לך את הקריירה הזאת שאתה רוצה לעצמך, או לפחות משהו על הכוונת". 

מה עושים במצב כזה?

"בעיקר נותנים לזמן לעשות את שלו. מתעסקים בהרבה דברים, ממשיכים לעשות דברים עם אנשים שקרובים אליך. אני חושב שלקח כמה חודשים עד שהצלחתי לחזור לעצמי. אני לא יודע אם זה היה דיכאון, אקרא לזה דיכי. כלומר, מתעורר בבוקר, שואל את עצמי מה אני עושה עכשיו, ואין לי שום תשובה מספקת". 

פחות משנה אחר כך ורגע אחרי ההתאוששות קיבל זיו הצעה נוספת: ללוות את חובי סטאר, נציג ישראל באירוויזיון 2016 בשטוקהולם. לאור הטראומה של 2015, אך טבעי היה שזיו ישיב בשלילה. אבל הוא דווקא החליט לנסוע.

עם נדב גדג' ומשלחת ישראל לאירוויזיון בווינה, 2015. "רציתי משהו קצת יותר מחוויה" // צילום: איי.פי

"אחרי שחובי ניצח ב'כוכב הבא', הראייה שלי על כל הדבר הזה השתנתה. השירים באותה שנה נכתבו לגמר של 'כוכב', ואז כבר שאלו אותי: אם חובי זוכה, אתה נוסע שוב? מצד אחד לא היה לי חשק לעשות את זה שוב, מצד שני משהו בער בי. 

"אמרתי לעצמי, תעצור ותחשוב. כמה נכון לעשות את זה? ידעתי שיהיה לי קשה לחזור אחר כך לשיגרה, ולא היה לי כוח לבאסה שליוותה אותי אחרי הפעם הראשונה. אבל ידעתי גם שאני לא רוצה להיתפס בעיני הקהל ובעיני ההפקה כזמר ליווי". 

ובכל זאת נסעת בסוף.

"אחרי שיחות עם דורון (מדלי) ועם אנשים בתחום, שחלקם אמרו לי לא לעשות את זה ושאצטער אם אעשה את זה שוב, החלטתי שכן. כי אמרו שבניגוד להופעה עם נדב, זמרי הליווי על הבמה לא ייראו במצלמות. אמרתי, וואלה, מגניב, זה כבר יותר פשוט.

"כשהיינו שם מאוד התרגשתי, אני זוכר שלפני העלייה לבמה התחלתי לבכות, כי הזיכרונות מהפעם הראשונה צפו פתאום. באמת מזל שלא ראו אותנו על הבמה. כשחזרתי לארץ הרגשתי שזו היתה החלטה נבונה, כי בפעם השנייה ידעתי איך לגשת לדבר הזה, ויותר חשוב - איך לקחת את זה כחוויה. בתוך תוכי ידעתי שמשהו הולך לקרות. זו לא עוד פעם שאני מגיע כזמר ליווי, ויאללה ביי. חובי ואני מאוד התחברנו, והוא כל הזמן אמר לי: בשנה הבאה אתה תהיה הנציג של ישראל באירוויזיון".

הוא שיכנע אותך לנסות?

"קודם כל, ידעתי שאני לא רוצה ללכת שוב לעוד תוכנית ריאליטי. ראיתי את אלה שהולכים מתוכנית לתוכנית, ותמיד היה לזה אימג' לא חיובי מבחינתי. כשחזרנו לארץ התחילו דיבורים שאולי אבוא לאודישנים, וכבר היתה לי תשובה מוכנה. אמרתי שנכוויתי בעבר, ושאני לא רוצה לבוא שוב ולהתבאס שוב.

"אחרי לא מעט שיחות הבנתי ש'הכוכב הבא' היא לא רק תוכנית ריאליטי, אלא יש לה המשכיות. אם אתה זוכה, אתה נשאר בתודעה. כשהחליטו סופית שיש עוד עונה, החלטתי ללכת על זה.

"אני חושב שגם ראו את אימרי, שאשכרה יכול לייצג את ישראל באירוויזיון. כשאני חושב על זה בדיעבד, ידעתי שאני בא לנצח, אבל לא באמת חשבתי שזה יכול לקרות".

סומנת כפייבוריט כבר באודישן הראשון, כששרת את ""The Edge of Glory של ליידי גאגא והשגת 93 אחוז.

"לא האמנתי שאני יכול להגיע למספר כזה. גם אחרי שזה קרה לא האמנתי". 

חוסר ביטחון?

"אני כן מאמין בעצמי וביכולות שלי, והתוכנית חיזקה את המקום הזה אצלי. אבל הלוואי שהייתי עף על עצמי יותר.

"אחרי ההישג הראשון אתה מגלה שיש גם דברים פחות טובים. היה ניפוי מול השופטים, שלא שודר, ושם, אחרי שהייתי על גג העולם, נכנסו בי חזק, עוד לפני שהתחלתי לשיר. היום בדיעבד אני חושב שהם רצו לתת לי בראש כדי שאפתח, אבל הביקורת היתה מאוד קשה".

מה הם אמרו?

"ביקרו אותי על מה שאני מביא לבמה ומי אני כזמר. קיבלתי כאפה, והייתי משוכנע שאני הולך הביתה. אתה רואה את כל המתמודדים יוצאים ומספרים שעפו עליהם, ורק בי נכנסו".

*   *   *

ברבע הגמר ביצע זיו את "Rude Boy" של ריהאנה, אבל לא הצליח לשחזר את ההצלחה של האודישן הראשון. "בשיר הזה רציתי להראות בעיקר את השואו והייתי מאוד שלם עם הביצוע שלי, אבל כנראה זה לא היה הכי טוב. אסף אמדורסקי אמר שלא שרתי מספיק טוב, ואחר כך היתה ביקורת שאני לא ווקאליסט טוב, ושבחירת השיר לא היתה טובה".

נפגעת?

"אני מטאטא חדש והכל נדבק אלי, אבל עם הזמן אני לומד להיות טפלון. מפחית בעוצמה של הדברים האלה ופחות נותן להם להשפיע. אני יודע שזה קיים ושזה קשה. קשה להיות בפה של כולם, ויש גם הרבה רוע שאני נחשף אליו.

"כתבו שאני זמר מחריד עם בחירות שגויות ועוד כל מיני דברים סטנדרטיים, כביכול, אבל חודרים. הכי כאב לי זה שכתבו דברים שלא היו ולא נבראו על המשפחה שלי. זה היה הדבר הכי מזעזע, שלא חשבתי שיכול לקרות.

"מבחינתי אני מייצג כרגע את המדינה, וברגע שיש במדינה אנשים שפחות רוצים, זה באסה. אין לי בעיה שיעדיפו מישהו אחר על פניי, אבל לפעמים הדברים נאמרים בצורה כל כך רעה ובוטה, שזה לא נעים. לאט־לאט האסימונים נופלים לי, ואני נותן לדבר הזה פחות מקום".

מצד שני, יש כאלה שמחמיאים למראה שלך.

"זה באמת מחמיא, אבל גם קצת נמאס לשמוע. היו כאלה שכתבו 'הוא סתם פרצוף יפה'. בוא נודה על האמת, זה גם חלק מהעניין, וזאת הופעה וזה סבבה, אבל אני באתי לשיר. לא הייתי זוכה אם לא הייתי שר טוב, והיו שם הרבה זמרים טובים, כולל כאלה שבכלל לא הגיעו לשמינייה האחרונה. אני רוצה שהמדינה, וגם אירופה, יראו בי נציג ראוי בגלל איך שאני שר, ולא בגלל הלוק".

אתה מצטנע.

"לא, אני פשוט לא רואה מה שאחרים רואים. הלוואי שהייתי עף על עצמי יותר. אני שומר על תזונה ועושה הרבה ספורט, וחשוב לי שכל שערה תעמוד במקום. אבל אני לא נראה טוב כמו שעושים מזה".

המראה החיצוני זה משהו שליווה אותך כל החיים?

"ממש לא, אף פעם לא התייחסו אלי כאל יפיוף צ'ארמר. אם תשאל את ההורים שלי הם יגידו לך שהייתי ילד יפהפה, אבל לא נראיתי כמו שאני נראה היום, וזה לא משהו שעזר לי. זה לא היה הטיקט שלי כמו שזה עכשיו.

"אני מרגיש שאני צריך להתנצל כל הזמן, אבל אני עובד מאוד מאוד קשה ועבדתי מאוד קשה כדי להגיע למקום שבו אני נמצא. ניסיתי, נפלתי, קמתי, נפלתי, וקמתי שוב. אני לא צריך להתנצל על כלום".

אומרים שאתה דומה לאמיר פרישר גוטמן.

"כל הזמן מדברים על זה. אני יכול להגיד שגם אני רואה איזה דמיון. אף פעם לא פגשתי אותו, ואני שומע שהוא בן אדם מדהים ומוכשר ברמות. הרבה אנשים עפים על הלוק שלו, וזאת רק מחמאה. אבל אני אימרי. אני לא רוצה להידמות לאף אחד, ודי להשוואות האלה. סוף סוף אני פה בזכות עצמי, אז למה לא לקחת את זה עד הסוף?"

עדיין לא הפנמת שלאנשים תמיד יהיה מה להגיד, אלא אם תביא את הגביע.

"כנראה. אבל גם אם אגיע לעשירייה הראשונה יגידו שמישהי אחרת היתה יכולה לעשות יותר". 

*   *   *

מאז הזכייה, מספר המעריצים שלו קפץ. "עד עכשיו לא היו מזהים אותי ברחוב ולא היו מדברים איתי. בלילה שזכיתי מספר העוקבים שלי באינסטגרם קפץ ב־15 אלף. אפילו חובי אמר שלו זה לא קרה. אני כל הזמן אומר לו שאני עוד מעט עובר אותו".

מי הפונים?

"בעיקר בני נוער וילדות, וזה אחלה, כי הן נותנות הכי הרבה אהבה. יש באינסטגרם חלוקה שמראה לי כמה אחוזים מהעוקבים הם נשים וכמה ילדים, ומתברר ש־70 אחוז הן בנות ו־30 אחוז בנים. זה מגניב, אבל מעניין אותי להגיע גם למקומות שאני פחות חזק בהם".

הפריע לך שהתעסקו במיניות שלך?

"מפריע לי שמתעסקים בדברים שהם לא רלוונטיים למי שאני. הלוק שלי, המיניות שלי וכל המסביב. אני באתי לשיר, לתת את ההופעה של החיים שלי. אני יודע ואני מבין שיש התעסקות, וזה גם מחמיא, כי אם יפסיקו להתעניין זאת כנראה תהיה בעיה. אני בן אדם שחרד לפרטיות שלו, ואני כנראה צריך להתרגל לזה שחודרים לי לנשמה ולפרטיות". 

בנות מתחילות איתך? 

"מתחילות, מתחילים. אני משתדל לא לענות, כי הרבה פעמים אלה ילדות. אני אמנם לא בזוגיות כרגע, אבל יש לי מטרה אחת ויחידה מול העיניים, ואני מאוד טוטאלי".

אז מי שקוראת את הכתבה, שלא תפנה? 

(צוחק) "לפנות אין בעיה". 

רבים חשבו שהתחרות מתחילת העונה היתה של דיאנה גולבי מולך. הרגשת את זה?

"לפני התוכנית ידעתי שהיא תשתתף ואני מודה שנבהלתי מאוד, כי היא זמרת־על. אני רואה אותה מופיעה ואני בהלם מהדבר שיוצא מהבחורה הקטנה הזאת. היא מדהימה, והיא מותק של בן אדם. יש סטיגמה כזאת, שבן אדם שהשיג משהו בחיים שלו יש לו איזה פאסון. אצלה זה ממש לא ככה.

זיו, השבוע // צילום: רונן אקרמן (ג'ינס: ליוויס; חולצה: celio; ג'קט עור: איתי גונן וינטג')

"בתחילת העונה הייתי קורא טוקבקים, בודק את מספרי הצפיות וכמות הלייקים, כדי להבין את השטח. היא היתה הכי חזקה, ואני בכלל לא ראיתי את השם שלי. השלמתי עם זה.

"בחצי הגמר נתתי ביצוע שעשה לי טוב ויצר באזז עם הרבה אחוזים, וזה נהיה קצת יותר פתוח. בשלב הזה הרגשתי שהכל פתוח, אבל הייתי די בטוח שדיאנה או ג'ולייטה ייקחו. בכל מקרה אמרתי לעצמי שאני רוצה לנצח והזכרתי לעצמי שהגעתי לגמר של התוכנית הכי מצליחה, ואחרי שקיבלתי כל כך הרבה 'לא', להיות ברביעיית הגמר זה יפה מאוד".

אחרי הגמר דובר לא מעט על בחירת השיר הלא מוצלחת של דיאנה, "Purple Rain".

"מבחינה מוסיקלית זה שיר מדהים. אני זוכר שרציתי לעשות אותו בחצי הגמר, ואמרו לי שזה כבר תפוס על ידיה. אמרתי, הלך עלינו. אני באמת אוהב את השיר הזה, אבל אני יכול להבין שהמצביעים בתוכנית הם צעירים שלא בטוח מכירים אותו. גם אני לא הכרתי אותו עד לפני כמה שנים". 

דיברתם אחרי הגמר?

"דיברנו מאחורי הקלעים של הגמר. שאלתי מה איתה, והיא הכי פירגנה. הצעתי לה שנעשה דואט, כי בא לי לשיר איתה".

מה חשבת על סטטיק ובן־אל?

"כשהתחלתי את התהליך של 'הכוכב הבא', היה דיבור על זה שהם הולכים להיות שופטים. אני זוכר שהרמתי גבה ואמרתי לעצמי, מה? הם שנה בכותרות, אמנם עושים מוסיקה מצוינת, אבל הם יבואו ויגידו לי אם אני זמר טוב או לא? זה נראה לי מוזר.

"אחר כך עצרתי לרגע וחשבתי לעצמי: הם הכוכבים הכי גדולים במדינה והקהל שלהם הולך איתם לכל מקום, אז זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לי.

"כשהגעתי לשם וראיתי כמה ידע יש להם ואיזה יפה הם מבטאים את עצמם, הבנתי מי הם. אני מת עליהם, והם גם עפו עלי, אז בכלל. הם נתנו לי הרגשה שיש לי מקום".

מה לגבי אסף? 

"אסף נתן לי אדום פעם אחת. הוא השופט הכי קשוח, כי יש לו הרבה ניסיון. בסופו של דבר, הוא אהב אותי".

נדב גדג׳ התקשר לברך אחרי הזכייה?

"נדב לא דיבר איתי, אבל הוא כתב פוסט בפייסבוק שריגש אותי, וגם שם את התמונה שלנו מהאירוויזיון הקודם. מבחינתי הוא דוגמה למישהו שחזר מהאירוויזיון ומנהל קריירה יפה מאוד. מופיע הרבה, הוציא אלבום מהמם, והוא אשכרה כוכב. אני ממש מאחל לעצמי התפתחות כמו שלו". 

*   *   *

ביום שני האחרון התכנסה הוועדה המקצועית, שבה נציגים של התאגיד, רשות השידור וקשת, כדי לבחור עבורו את השירים המתאימים לו ביותר - ומהם ייבחר השיר שייסע לקייב. הוועדה עדיין לא גיבשה את דעתה והחליטה לפנות ליוצרים נוספים בהצעה שיגישו שירים. ב־9 במאי יעמוד זיו למבחן האמיתי, כשינסה לשכנע מאות מיליוני צופים באירופה להעלות אותו לגמר. 

אתה נשלח לתחרות אחרי שנתיים מוצלחות יחסית, שבהן הגענו לגמר. נדב גדג' סיים במקום התשיעי, חובי סיים במקום ה־14. זה מלחיץ? 

"זה נורא מלחיץ, מעבר לזה שאתה מייצג את המדינה. יש מוניטין לשמור עליו, כי בשביל ישראל לעלות לגמר אחרי ארבע שנים שבהן לא עלינו, ועוד פעמיים ברצף, זה לא מובן מאליו, ובגמר לקבל מקומות גבוהים זה משהו שיהיה מאוד קשה לשמור עליו. אני מקווה שזה יקרה גם לי".

איזה מקום יספק אותך?

"בגלל שכבר הייתי שם ואני יודע איך זה מרגיש, אז מבחינתי, ברגע שאתה עולה זה באמת ניצחון. תחשוב שעולות רק חצי מהמדינות המשתתפות. אני זוכר שישבנו שם והלב חדל מלפעום, במיוחד כשהיינו עם נדב והקריאו אותנו אחרונים.

"זו הרגשה שאי אפשר לתאר. אני זוכר שאמרתי לעצמי שאם יכריזו עלינו, לא אקפוץ יותר מדי, ופשוט לא עמדתי בזה. אני רוצה שיהיה סביבי את הבאזז שהיה בשנתיים האחרונות, כי אני רוצה להיות מישהו שיזכרו".

בלדה או שיר קצבי?

"קצבי וכיפי. משהו שיותר מתאים לי, שישאיר את אירופה פעורת פה, ומשהו ווקאלי, כי אני זמר שמאוד משתמש בווקאליות שלו". 

ניסית לכתוב שיר בעצמך?

"לא. אני מעדיף לתת לאנשים שיותר מבינים ממני, לא רציתי לשלוח משהו סתם". 

בשנתיים האחרונות נבחר שיר של דורון. היית רוצה שייבחר גם השנה?

"אני סומך על הוועדה שתבחר את השיר הכי טוב, וזה הוכיח את עצמו בשנתיים האחרונות. אני חושב שבדורון, חוץ מזה שאני מת עליו והוא נתן לי את המתנה הזאת של להיות באירוויזיונים הקודמים, יש משהו שמצליח וקולע בול. בטח בשיר כמו 'גולדן בוי'. אני מאוד רוצה שהנוסחה הזאת תבוא לידי ביטוי אצלי, ואם הוא הבן אדם - אז כן".

אתה רואה דמיון בינך לבין נדב וחובי? 

"שלושתנו מהז'אנר של הפופ והאר אנד בי והשואו, אבל כל אחד מביא משהו אחר על הבמה".

היה גם מי שהישווה אותך לנציג שבדיה שזכה ב־2015, מונס זלמרלאב.

"שמעתי את זה. זה מגניב, כי הוא זמר־על ובן אדם מקסים, שעשה זכייה מטורפת עם שיר היסטרי". 

אתה חושש מהיום שאחרי?

"אני חושב על הנפילה כל הזמן. אני מאוד ריאלי ומשתדל להיות עם רגליים על הקרקע, ולהיות מוכן שזה יכול לקרות בכל רגע. שהאהדה הזאת והחשיפה וההתעסקות סביבי יכולות להיעלם. אני לא רוצה שזה יקרה, כי זה המקצוע שאני רוצה לעסוק בו".

אתה גם סטודנט שנה שנייה לתקשורת ויזואלית בבינתחומי. אתה מתכוון להפסיק את הלימודים? 

"לא, כשאני מתחיל משהו אני רוצה לסיים אותו. אני אעשה את המיטב, ואני מקווה שיבואו לקראתי".

אם אתה כבר יודע שאתה רוצה לעסוק במוסיקה, אז למה להמשיך בלימודים במקצוע הזה? 

"כי יש בי עוד דברים חוץ ממוסיקה, ואני לומד משהו שהוא רלוונטי גם למקצוע שלי. השכלה אקדמית זה משהו חשוב".

תוכל להגיש את האירוויזיון כעבודת גמר. יש שם הרבה ויזואליה.

"האמת היא שכבר הגשתי כעבודה לקורס חדשות כתבת וידאו שעשיתי על המסע לאירוויזיון עם חובי. קיבלתי 95".

erans@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו