"רק הבוקר שלחתי לג'וליאנה אי־מייל, אנחנו חברות נהדרות", מספרת לי בגאווה כריסטין בָּרָנסקי. "היא אמרה שאחרי שבע שנים היא מותשת, היא סיפרה את הסיפור של דמותה ורוצה להישאר בחיק בעלה ובנה. היא העבירה לי באצילות נפש את השרביט, ומבחינתה היא סיימה".
ג'וליאנה היא ג'וליאנה מרגוליס, כוכבת הסידרה "האישה הטובה", שהסתיימה בשנה שעברה אחרי שבע עונות, בין היתר בעקבות תחושת המיצוי של מרגוליס - ועם לא מעט לחשושים על יחסים עכורים בין מרגוליס לחלק מהשחקנים, ובראשם ארצ'י פנג'בי (שגילמה את קלינדה).
אבל אף אחד בהוליווד לא ממהר לוותר על פצצת רייטינג בגלל כמה חתולים שחורים, ועכשיו היוצרים של "האישה הטובה" מהמרים על ברנסקי (דיאן לוקהרט), שתמשיך לסחוט את הלימון. הם הציבו אותה במרכזה של סידרת הספין־אוף "הטובות לקרב", שתמשיך ללוות חלק מהדמויות בסידרה, הנאבקות זו בזו במערכת המשפטית והפוליטית הסבוכה של שיקגו.
"יש סיכוי לראות את ג'וליאנה מתארחת בסידרה החדשה?" אני שואל את ברנסקי. "חד־משמעית אין תכנון כזה", היא משיבה. "גם היא לא מעוניינת בכך, כי אלישיה (הדמות שמגלמת מרגוליס; ד"כ) סיימה את המסע שלה, למרות שאני בטוחה שהצופים הוותיקים היו רוצים סצנה משותפת של השתיים, אולי פיוס ביניהן. אבל לא חשוב מה נעשה, תמיד נקבל ביקורת למה לא בחרנו באופציה השנייה, וחלק מהצופים ומהמבקרים לא יסלחו לנו".
• • •
ברנסקי (64) מגיעה לראיון במלון "לנגהאם" שבפסדינה בשמלה שחורה קצרה עם מחשוף צר, בסגנון שמזכיר מאוד את הדמות שהיא מגלמת. היא יושבת זקופה, פניה המנותחות מקרינות ביטחון עצמי. חיתוך הדיבור שלה רהוט, כמו של מורה. מאחוריה כבר 15 מועמדויות לאמי, מהן שש ברציפות (בשנים 2015-2010) על תפקידה ב"האישה הטובה", והאחרות על הקומדיות "סיביל" (שהקנתה לה גם שתי מועמדויות לגלובוס הזהב) ו"המפץ הגדול". את האמי היחיד קיבלה בשנה הראשונה שבה היתה מועמדת, 1995, על תפקיד החברה השיכורה של סיביל שפרד ב"סיביל".
"כשזכיתי אז בפרס ישבתי באולם מאחורי דיוויד לטרמן, ומשמאלי ישבה ברברה סטרייסנד", סיפרה בעבר. "אני זוכרת שרק וידאתי שהמחשוף שלי לא מוגזם במחוך העור השחור הצמוד שלבשתי. באותה שנה ג'וליאנה זכתה באמי הראשון שלה (על 'אי.אר'; ד"כ). שתינו התקדמנו המון מאז, ובעיקר התסרוקות שלנו השתפרו. אבל בניגוד לג'וליאנה, מאז אני מגיעה לטקס כל שנה ורק מפסידה". מרגוליס, אגב, גרפה על הסידרה שני פרסי אמי וגלובוס אחד.
למרות זאת, אומרת ברנסקי, מהטקס האחרון שבו היתה מועמדת על "האישה הטובה", ב־2015, היא יצאה בתחושה של ניצחון. "כשהלכתי על השטיח האדום ניגשה אלי אישה, הציגה את עצמה כמרצה למשפטים ואמרה שעבור הסטודנטים שלה, אני מודל לחיקוי. באותו רגע הרגשתי שאני לא צריכה את הפסלון, זה כשלעצמו סיפק אותי. הבנתי עד כמה 'האישה הטובה' סללה את הדרך עבור דמויות נשיות.
"טלוויזיה לא רק משקפת את התרבות, אלא גם יכולה להצעיד אותה קדימה. דיאן היא לא סטריאוטיפ. גם אחרי שהיא התחתנה, לא תמיד ראינו את בעלה. היא אישה חזקה עם קשיים, אבל לא כזאת שתיפול למרירות או לאלכוהול, וגם אין שום בדיחות על גיל הבלות או אווירה של מרד נגד גברים. יש הרבה מלכודות משפילות לנשים אחרי גיל 40, ועם דיאן הצלחנו לפרוץ מחסום מסוים עבור נשים, בלי לנופף בכוח בדגל פמיניזם מאולץ".
"הצופים האדוקים ניכסו לעצמם את הסידרה הקודמת, והיא הפכה למאוד אהובה ומוערכת בזכותם", אומרת ברנסקי. "לכן, הסידרה החדשה החלה עם לחץ להבין כיצד ממשיכים את הסיפור בצורה מעניינת ואמיצה".
"הטובות לקרב". "יש ממני ציפיות רבות, ואם הספינה תשקע, הכל יהיה באשמתי"
עלילת הסידרה החדשה (שתשודר אצלנו החל מיום שני ב־yesVOD, וביום שלישי ב־22:00 ב־yes Drama) מתרחשת כשנה לאחר אירועי סיום "האישה הטובה" ועוקבת אחר חייה של לוקהרט, שנאלצת לעזוב את משרד עורכי הדין שלה בעקבות הונאה.
"הסידרה תרגיש בהתחלה מאוד מוכרת, הרומן שלי עם הדמות ממשיך. כשאנחנו פוגשים אותה בתחילת הסידרה החדשה, זה אחרי שהיא כבר היתה בפיסגה. היא בלב מטרופולין מרהיב, עם החליפה המחויטת היקרה שלה, מוכנה לפרוש ולחיות את חייה.
"אבל איפשהו באמצע הפרק הראשון תהיה תפנית של 180 מעלות, בטח בכל הנוגע לעולמה של דיאן, שתמצא את עצמה בסביבה שונה לחלוטין".
ממי שאבת השראה לדמות בימי "האישה הטובה"?
"צפיתי בעיתונאיות דיאן סויר וכריסטיאן אמנפור מ־CNN בכל הקשור לשפת גוף וכיצד הן מתנהגות או מדברות, וגם במנהלות בכירות במשק. אלה נשים שמתאפיינות בעוצמה רבה בלי להשמיע קול רם.
"אישה עוצמתית מדברת ברוגע, וכולם מקשיבים. זו צריכה להיות נקודת המוצא בתפקיד נשי חזק. אני לא מתאמצת או עובדת קשה כדי להיות משהו מסוים, אלא מתרכזת בלהיות דיאן באופן טבעי ושליו. החוכמה בהפגנת עוצמה היא לא לעבוד על זה, כמו שאי אפשר לנסות להיות סקסי. או שיש לך את זה או שלא, ואין טעם להעמיד פנים".
ואיך זה מרגיש להוביל עכשיו סידרה עם אותה דמות?
"יש ממני ציפיות רבות, ואם הספינה תשקע, הכל יהיה באשמתי. זו הבעיה כשאתה השחקן הראשי".
הסידרה החלה להצטלם בנובמבר האחרון, יום לפני הבחירות בארה"ב, שבהן הפסידה הילארי קלינטון - המודל לחיקוי של לוקהרט, ובמידה רבה גם של ברנסקי עצמה. לצופים המסורים זכורה אולי התמונה עם קלינטון שתלויה במשרד של דיאן.
"כמו הילארי, גם דיאן נמצאת בגיל מבוגר, בשנות ה־60 לחייה. דיאן יכלה לכאורה לצאת לפנסיה, כי לא היו לה עוד תקרות זכוכית לנפץ. אבל העובדה שכל היסודות שלה התערערו בגלל ההונאה מראה שהמאבק של המין הנשי רחוק מלהסתיים. אני מאוד שמחה שיש לי את הפלטפורמה לחקור את המצב הלאומי והפמיניסטי באומה הפצועה שלנו דרך מה שעובר על הדמות".
תתייחסו למצב הפוליטי החדש?
"זו סידרה שמתחילה עם דמות בצניחה חופשית באופן מעשי וערכי, כמו התחושה במדינה שלנו כרגע. נשאלת השאלה מהו הצעד הבא, כשכל מה שאתה מכיר ונשען עליו רועד לך מתחת לרגליים.
"צילמנו את הפיילוט סביב הבחירות בארה"ב ובימים שאחריהן, וייאמר לזכותם של היוצרים שהם חזו באיזשהו אופן את התוצאות באמצעות דיאן, שאיבדה לכאורה הכל. היתה לי סצנה שנכתבה מראש, שבה אני אורזת את חפציי מהמשרד, בוהה בתמונה עם הילארי קלינטון, מאפסנת אותה, סוגרת את הקופסה וממשיכה הלאה.
"זה לא אומר שאנחנו עומדים להתייחס למציאות הפוליטית, אבל העלילה מתרחשת בעידן טראמפ. המציאות מאפילה על כל תרחיש בדיוני שאפשר לייצר בתסריט.
"תמיד התגאיתי בכך שאני מגלמת אישה בגיל לא צעיר, עם כבוד עצמי ויושרה. זה לא שאין לה פגמים, אבל היא תמיד מרימה את עצמה ויודעת למצוא איזון בעולם שמסתחרר מחוסר שליטה, משהו שכולנו כיום צריכים לעשות".
אז לא נזכה לשמוע את הצחוק של דיאן, שהפך לסימן היכר שלה?
"הצחוק המפורסם של דיאן התחיל בסוף אחד הפרקים בעונה הראשונה של 'האישה הטובה'. בסצנה ההיא אני פורצת בצחוק מול מסך טלוויזיה, והבמאי החליט להשאיר את הצחוק גם כשהחלו לעלות כתוביות הסיום. קיבלנו תגובות נלהבות מהקהל, כי זה היה משהו לא צפוי בדמות, והכותבים לקחו על עצמם למצוא עוד מקומות לשלב את הצחוק. עבורי זו היתה הנאה, כי במשך שנים רבות עבדתי בקומדיה.
"למרות שאנחנו בסידרה רצינית, עדיין יש מקום לצחוק, כי זה מה שעוזר לדמויות להיות אנושיות בעיני הצופה. מי אם לא דיאן מסוגלת לצחוק כאוות נפשה ברגע שזה מרגיש לה נכון".
את מתגעגעת לקומדיה?
"כששיחקתי ב'סיביל' באמצע שנות התשעים, הקומדיות שלטו בתרבות. היום זה כבר לא המצב. אולי האירוניה או ההשראה לאבסורד נגמרו, כי החיים האמיתיים כל כך משוגעים, ששום דבר לא ידמה להם. אני יכולה לומר שאני שלמה עם ההשתתפות בסידרת דרמה בשלב זה של הקריירה, ועוד בתפקיד של אישה חזקה. לפני כמה שנים הרגשתי שלא שיחקתי בז'אנר הדרמה מספיק, ובדיוק אז הגיעה ההצעה מ'האישה הטובה'. זה הטרנד בטלוויזיה היום: דרמות איכות בהמשכים על דמויות מורכבות. אני בעד".
כריסטין ג'יין ברנסקי נולדה במאי 1952 בעיר באפלו שבצפון מדינת ניו יורק. הוריה היו קתולים שעלו מפולין ושימרו את התרבות באמצעות עיתון בפולנית שערכו והפיצו בקרב הקהילה המקומית. גם סבה וסבתה היו פעילים בקהילה, כשחקנים בשפה הפולנית, ומהם קיבלה השראה למקצוע.
היא גדלה עם אח מבוגר ממנה בשנתיים, מייקל, שמת בגיל 48 ממפרצת באבי העורקים. שנים קודם לכן אביה מת באותו גיל ובאותן נסיבות בדיוק.
אחרי שהשלימה את לימודיה בבית הספר לאמנויות ג'וליארד בניו יורק, החלה את הקריירה בהצגות אוף־ברודוויי. בתחילת שנות השמונים עברה לברודוויי ושיחקה, בין השאר, בהצגות "הדבר האמיתי" של טום סטופארד ו"שמועות" של ניל סיימון - על שתיהן זכתה בפרס הטוני.
• • •
ב־1983 נישאה לשחקן מת'יו קאוולס, כוכב עבר באופרת הסבון היומית "כל ילדיי". "הופענו יחד במחזה של איבסן בלונג איילנד והוא הציע לי טרמפ הביתה על האופנוע שלו באחד הערבים", סיפרה בעבר. "הוא היה בחור עם שיער בלונדיני פרוע שעישן סיגריות מקסיקניות ללא פילטר, מאוד אקזוטי. חיינו יחד בכל מיני לופטים הזויים בדאונטאון מנהטן".
הם הביאו לעולם שתי בנות - איזבל (33), עורכת דין, נשואה ואם לילד בן 3, ולילי (30), שחקנית מתחילה, שהופיעה בשנה האחרונה בסידרה "חסרי מוח" של מישל ורוברט קינג, יוצרי "האישה הטובה". הסידרה ירדה בתום עונה אחת.
ברנסקי הפציעה בקולנוע, בסרטים דוגמת "תשעה וחצי שבועות של שיכרון חושים" ו"כלוב הציפורים" עם רובין וויליאמס, אך החשיפה הגדולה הגיעה בזכות הסיטקום "סיביל", שרץ במשך ארבע עונות. מאז הספיקה לשחק במחזות זמר קולנועיים כמו "שיקגו", "מאמא מיה" ו"אל תוך היער", בשני האחרונים לצד חברתה הקרובה מריל סטריפ.
בימי "סיביל" נהגה לשהות בלוס אנג'לס שלושה שבועות רצופים ולשוב לניו יורק ל־12 ימים, כדי להיות עם הבעל והבנות. "הן ידעו רק במעורפל שאמא מופיעה בטלוויזיה, אבל בחיי הפרטיים תמיד הייתי גברת קאוולס. "כשהבנות שלי היו קטנות לא הרשיתי להן לצפות בטלוויזיה, במשך תקופה ארוכה כלל לא החזקנו מקלט בבית. הדבר האחרון שרציתי זה שהן ילמדו על החיים מתוך בהייה במסך הקטן. גם כשהייתי ב'סיביל' וזכיתי לחשיפה ובפרסים, הן מעולם לא צפו בסידרה. לא היתה לנו טלוויזיה בכבלים.
"היו אימהות בבית הספר של הילדות שהתלוננו באוזניי שהבנות שלהן רואות אותי שיכורה והוללת בטלוויזיה, והציעו שאדבר בכיתה על כך שזו לא התנהגות ראויה. אותי העסיקה רק השאלה למה בכלל נותנים לילדים לצפות בסידרה כזו. הרי זו החלטה של ההורה. ילדים אמורים לשחק בחוץ, לבלות זמן עם המשפחה ועם חברים או לקרוא ספרים, אלה הדברים שכולנו זוכרים ומוקירים בחיים בסופו של דבר".
במאי 2014 איבדה ברנסקי את בעלה, שמת מאי ספיקת לב בגיל 69. כיום היא מתגוררת לבדה בבית שחלקה עם בעלה בקונטיקט ומחזיקה דירה במנהטן, שבה היא שוהה בעת צילומי הסידרה באולפנים בברוקלין.
"לאבד את אהבת חייך אחרי 30 שנות נישואים זה לא רק מאוד עצוב, אלא גם מבלבל", היא אומרת. "פתאום, האדם שמולו ישבת כל בוקר לשתות קפה איננו, ואין עוד עם מי לדבר. אבל בקיץ האחרון יצאתי לטיול ארוך ברחבי אירופה, והרגשתי שהפרק הבא בחיי רק מתחיל".
dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
