בזווית אחרת

גסיסה של דמות מרכזית, ניסיון התאבדות, וידוי מרגש של אקס, מעבר דירה, עוד מעבר דירה, הסתרת בן זוג צעיר מילדה אחת, הסתרת נשירה מלימודים מאמא אחרת - אפשר לקבל סחרחורת רק מקריאת חלק מהשיאים שציפו למעריצי דרמת הנעורים. הצופים שחזרו לעונה השישית, והאחרונה, של "הוחלפו בלידתן" יודעים כבר במה מדובר: גודש של אhרועים, סנסציות ודרמות משפחתיות ליוו את הסידרה ההו כה אמריקנית מיום היוולדה. כפי שאפשר להסיק משמה הלא מתחכם, גיבורות הסידרה, דפני וביי, הוחלפו בלידתן. כל אחת גדלה במשפחה הלא־ביולוגית־אך־האוהבת־שלה, אבל כל זה כבר מאחורינו. שש עונות לתוך הדרמה, וכולם חברים של כולם. הצמד דפני וביי כבר מתנהגות כמו אחיות לכל דבר (כולל קעקועים משלימים), וניחוחות אופרת הסבון הקיטשית באוויר. מה שבכל זאת מייחד את "הוחלפו בלידתן" מאחיותיה לז'אנר הוא שילוב בעלי מוגבלויות. גיבורה חירשת ותרגום של רוב מוחץ מהדיאלוגים לשפת הסימנים הופכים את הדרמה ליוצאת דופן בכל קנה מידה טלוויזיוני. את גודל ההישג אפשר לשפוט רגע לפני קו הסיום - דמויות החירשים מהוות כרבע מחיי הסידרה. לא קוריוז, לא גימיק, לא שחקנים אורחים. גיבורים.

אלמלא הבחירה להעניק לדמות ראשית מגבלה פיזית, היה אפשר לסכם את "הוחלפו" כגירסת "אורה הכפולה" למאה ה־21. הקולנוע כבר ייצר אינסוף גרסאות לאחיות שהופרדו, הוחלפו, נעלמו ואז חזרו, וממבט ראשון גם "הוחלפו בלידתן" נראית דומה להן מאוד, בעיקר על רקע הפער המעמדי בין שתי המשפחות. ברגע שלומדים על המגבלה של דפני, זווית הראייה על הסידרה משתנה. "הוחלפו" מציבה מראה אל מול הקשיים והאתגרים שבעלי מוגבלויות מתמודדים איתם, ובאמצעות מגוון של דמויות מראה דרכי התמודדות שונות עם חירשות.

דפני היא דמות בולטת ודומיננטית, סטודנטית לרפואה, צעירה יפהפייה ואטרקטיבית. ממש לא דמות "הנערה עם הפגם". גם חירשים נוספים בעלי תפקידי מפתח בסידרה - מלודי, אמט וסטיוארט - לא עונים על הסטריאוטיפ ומגלמים דמויות בעלות משקל ועומק. במסווה של דרמת נעורים סכרינית "הוחלפו בלידתן" מחוללת פריצת דרך אדירה. ההתייחסות לדפני כאל עוד צעירה בעלת קונפליקטים ודילמות, ולא כאל בעלת מום, היא ההישג. כשהצופות רוצות את דפני מאוהבת, זה לא מכיוון שהיא חירשת. זה מכיוון שהיא דפני, ומגיע לה. ועכשיו, הבו לנו האפי אנד.

•   •   •

ערב בנות מופרע

אידיוט סיטר, HOT קומדי סנטרל, 22:30

בילי היא בוגרת הרווארד מובטלת, המצויה בחובות. ג'ין היא בחורה צעירה, פרועה, בודדה ועשירה, השוהה במעצר בית. כשהראשונה מגיעה בעקבות מודעה לאחוזה שבה מתגוררים ג'ין והוריה, היא מגלה שאת שירותי הבייביסיטר היא אמורה להעניק לא למלאכית קסומה בת 7, אלא לבלונדינית גסת רוח כבת 20 (גיל משוער). מכאן מתחילה "אידיוט סיטר" להתגלגל במדרונות הנונסנס, הטירוף והנרקוטיקה, כשמאחורי כל הפאנצ'ים מסתתרים שני איים של כאב אמיתי: לאחת אין משפחה, לאחרת אין שקל. ולשתיהן זה שורף בלב.  

"אידיוט סיטר" - כנראה השם הכי גרוע אי פעם ליצירה - מציגה סיפור מסגרת שקל להתחבר אליו. שתי נשים צעירות, מעולמות שונים, כל אחת מהן היא לא מה שהיא נראית, בלה בלה. השאלה איך אפשר לפתח את הנוסחה, שבה בילי היא תמיד הדמות הבוגרת והלחוצה וג'ין היא תמיד הילדה המופרעת, תישאר ללא מענה. בינתיים, נראה של"אידיוט סיטר" יש די חומרים לערב אחד, ולא יותר. תנו לבייביסיטר התיכוניסטית שלכם ליהנות ממנה, אתם יכולים לזפזפ הלאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו