כיכר השוק הומה

נדמה שצירוף המילים "עושים שוק" מקבל משמעות חדשה בתקופה האחרונה. אם היה נדמה לנו ששנת 2016 אופיינה בשווקים חדשים, במסעדות שוק ובהתפתחות השווקים הוותיקים, מתברר שכלל לא היינו בכיוון. המתקפה האמיתית עדיין לפנינו.

מאלנבי פינת רוטשילד ועד למרכז עפולה, כולם רוצים שוקי אוכל. לא תמיד מדובר ברצון צרכני, אלא דווקא ביזמים שסבורים שקהל הצרכנים מעוניין בעוד מבנים מקוּרים, בעיצוב שנדמה שראינו כבר בשוק אחר. וכן, אם תשימו לב, תמיד תגלו בשווקים הללו את דוכן החלבה, הדים סאם והפיתה הדרוזית.

נדמה שהשווקים הפכו להיות שעתוק של אלה הקיימים, ואיש כבר לא מצליח להביא בשורה חדשה בתחום. עם זאת, נראה שהישראלים ממשיכים לנהור אל השווקים האלה כדי למצוא חידושים והפתעות, כי אנחנו הרי עם שרודף אחרי אופנות.

"בשוק הראשון שעשינו, שיערנו שיגיעו בערך 600 איש אבל קיווינו ל־800, אם ממש יצליח". מספרת נעמה אליהו, יזמית בתחום הקולינריה, שבחודש האחרון הקימה בבית רומנו בתל אביב, עם שותפיה, גרי גוזלן ועמיחי לווינשטין - שוק אוכל עולמי, שמתכנס מדי כמה שבועות בסוף השבוע.

"בתוך כמה שעות הגענו ל־1,500 איש. התחלנו להבין מה מתרחש, וביקשנו מאנשים ברשתות החברתיות לא להגיע יותר. הבנו גם את הרצון של האנשים למודל בילוי שמזכיר את השוק באירופה, שלא באים רק לאכול ולשתות אלא מחפשים משהו תרבותי". בפעם השנייה שנערך השוק, ביום שישי לפני כשבועיים, נגמר רוב האוכל בדוכנים לאחר שעות ספורות, ובעלי הדוכנים סיפרו לנו על הצלחה כלכלית שהפתיעה אפילו אותם.

"הישראלים מבינים בקולינריה". שוק אלנבי־רוטשילד // צילום: גדעון מרקוביץ'

"בכל פעם שיתקיים שוק כזה, אנחנו מתכוונים להגיע", סיפר אחד המשתתפים באירוע שהפעיל דוכן במקום. "אנשים הגיעו ועמדו בתור עוד לפני שפתחנו. זה היה מטורף". המחירים היו זולים ועמדו על מקסימום 30 שקלים למנה, והיה אפשר לקבל אוכל מכל קצוות תבל. "הישראלים מתים על הדבר הזה, מאותן סיבות שאני מתה על שווקים, שעונים על הרבה יצרים יחד. תוסיף לכך את המחיר הזול שמושך גם קהל של משפחות - ותקבל בילוי אטרקטיבי", מספרת אליהו.

 

מעפולה עד ברצלונה

אבל רגע, האומנם הראש היהודי ממציא לנו פטנטים? התשובה היא כמובן לא. כל מי שחי כאן בעשור האחרון יודע לזהות שהעיר האהובה ביותר על הישראלים היא כמובן ברצלונה. שם, לצד הדילים הזולים וקבוצת הכדורגל שהישראלים הכי אוהבים, נמצא גם שוק לַה בּוֹקֶרִיַה, או בשמו המלא - מֵרְקַט דֵּה לַה בּוֹקֶרִיַה.

השוק, שאין מי שעובר בשדרת לה רמבלה ולא נתקל בו, הוא היעד התיירותי הפופולרי ביותר בעיר הקטלונית. בשנת 2010 הוא אף נבחר על ידי מגזין "טיים" האמריקני לשוק האוכל הטוב באירופה. הבליץ הישראלי על השוק עודד יזמים ישראלים לנסות ו"ללוות" את הרעיון שמאחוריו, ולהביאו לארץ.

בנובמבר 2010 נפתח שוק האיכרים המקורה בנמל תל אביב. ההצלחה היתה מיידית. הישראלים קיבלו ליד הבית את מה שהם ראו עד כה בסופי השבוע באירופה. ההצלחה של השוק הולידה כמובן שווקים דומים, שבהם "שרונה מרקט" ואחיו של שוק הנמל, "שוק צפון" ברמת החייל בתל אביב. האחרון להצטרף לטרנד הוא שוק "אלנבי־רוטשילד", שנפתח בתחילת השנה האזרחית הנוכחית.

שוק "לה בוקריה" בברצלונה // צילום: משה שי

אמנם מדובר בטרנד תל־אביבי, אבל כצפוי, הוא בדרך החוצה אל הפריפריה. אפילו עיריית עפולה הודיעה שבחודש אפריל הקרוב ייפתח אצלה שוק אוכל עם מאכלים מכל העולם. "אני רוצה להכניס לתוך המשוואה הזו גם את שוקי האוכל בקניונים בסופי שבוע. אתה מסתכל על קניון ערים בכפר סבא, על קניון הזהב בראשון לציון ואפילו על שוקי אוכל בערים כמו קריית אונו, ורואה שגם שם יש ביקוש וגם שם מתרחשים דברים", מסביר דוד קישקה, יועץ קולינרי מוביל, שמייעץ בנוסף גם לתוכניות הבישול בפריים טיים הישראלי.

"אבל מה שקורה הוא שלאט־לאט אתה מקבל שעתוק. הכל נראה אותו דבר, ומאבד את הייחוד שלו. צריך לזכור שאנחנו הולכים לשוק בשביל מכלול של דברים, לא רק בשביל האוכל. ואנחנו כישראלים שהולכים לשוק, קודם כל רוצים לגעת ולטעום. בשווקים החדשים אין לנו אפשרות לגעת באוכל. הכל סטרילי יותר. ולכן זה פחות שוק בעיניי, ויותר 'פוד קורט', כי ברוב המקרים המקומות הללו לא נתפסים על ידי הציבור כמשהו אותנטי. עם זאת, אנחנו מוקפים באוכל בטלוויזיה, ברחוב ובתרבות - ולכן הביקושים לשווקים הללו קיימים".

 

"רק אוכל כבר לא מספיק"

אז השבוע צעדנו ברגל. התחלנו בשוק אלנבי־רוטשילד החדש אל תוך שוק הכרמל הישן. בעוד אלנבי־רוטשילד עוד היה מנומנם בבוקר החורפי של אמצע השבוע, כאשר קבוצת תיירים חוצה אותו לאורכו ולרוחבו ויוצאת החוצה אל הפיח של האוטובוסים, שוק הכרמל לעומתו היה תוסס ועליז, אבל גם הוא, כך נדמה, שינה ומשנה את תדמיתו. יותר ויותר בתי אוכל, פחות ופחות דוכנים קלאסיים.

ובישראל, כמו בישראל, הכל שעטנז. מצד אחד אווירה שמזכירה את נאשמרקט הווינאי המפורסם, ומצד שני גם דוכנים מהמזרח הרחוק והיפסטרים מזוקנים שנותנים הרגשה של יריד האוכל המפורסם ביותר בחוף המזרחי בשנתיים האחרונות, סמורגסבורג, השוכן בשכונת ברוקלין במנהטן.

ישן פוגש כאן חדש בניסיון להתמודד עם דרישות הקהל החדשות. בניגוד לשווקים החדשים יותר, נראה שכאן עדיין אפשר למצוא תיירים קלאסיים, כאלו שהגיעו הנה בעקבות המלצות של ספרים ואתרי תיירות. שוק נוסף שהצלחנו לזהות בו כמות תיירים תוצרת חוץ גדולה יחסית הוא "שרונה מרקט".

"נדרש קונספט ייחודי בעל ערך מוסף". מלמעלה למטה: שרונה מרקט // צילום: לירון אלמוג

מה לא עבר על השוק הזה מרגע פתיחתו לפני כמעט שנתיים. מריבות ותביעות משפטיות בין תושבי המגדלים למפעילי השוק, שטוענים שריח הזבל והבישולים חודר לבתיהם; פיגוע קטלני אחד שלא נראה בתל אביב זה שנים; ונטישת עסקים בעיקר בתחום המסעדנות שהעידו על הפסדים גדולים ו"על קהל מהפריפריה שלא מגיע לקנות אלא רק להסתכל".

לצד אלה, גם חזינו בכניסת המותגים החזקים ביותר בישראל, שפים מובילים כמו שגב משה, ישראל אהרוני ויונתן רושפלד, ותנועה ערה לאורך שעות היום של עוברים ושבים.

"בסופו של דבר, השוק הזה עובד. אין ספק שהפיגוע פגע בנו, ואתה רואה שיש כל מיני ניסיונות למשוך לכאן אנשים. מכרטיסיית טעימות ועד מחשבה על אירועי תרבות. כי כולם מבינים שרק אוכל כבר לא מספיק", סיפר לנו השבוע אחד מבעלי העסקים במקום, שלא מתכוון לעזוב.

והיו גם כישלונות. שוק נמל יפו נפח את נשמתו לאחר פחות משנה וחצי. הניסיון לעצב שוק בסגנון "Eataly", שוק איטלקי ניו־יורקי מקורה שמקורו בטורינו, לא הצליח למשוך אליו שום קהל מוגדר. לא התל־אביבים, לא היפואים ולא תושבי חוץ. מסעדות היוקרה בו נסגרו בזה אחר זה, החלום על דוכנים נמוג ואיש, כאמור, גם לא באמת הרגיש בחסרונו.

האם זה מה שעצר את בניית השווקים החדשים? ובכן, התשובה היא כמובן לא, כאשר בדיוק בימים אלו חוגג שוק הצפון בשכונת רמת החייל שנה להיווסדו. רועי חמד, מנכ"ל ובעלים משותף של שוק הנמל ושוק צפון, נמצא כבר כשמונה שנים בענייני השווקים. הצלחת שוק הנמל הפכה אותו ליועץ בינלאומי להקמת שווקים בסין, בלונדון ובקייב, ועתה גם הוא מרגיש שהעסק נמצא לקראת רוויה.

"הקהל הישראלי מבין גדול בקולינריה, ולכן קשה לעבוד עליו. כמו בכל דבר, גם בענייני השווקים - מי שבאמת טוב מצליח לאורך זמן. זו חוכמה קטנה מאוד למלא את השוק בדוכנים ואז לראות את המקומות נסגרים בזה אחר זה כעבור פחות משנה. כדי שהשווקים שלך יצליחו, אתה צריך שילוב נכון של איכות האוכל שאתה מגיש וניהול", אומר חמד.

ואכן, כשמשוטטים בשוק צפון מגלים קהל אחר מזה הפוקד את השווקים במרכזה של העיר. לאחר שאנשי ההיי־טק עוזבים את המתחם בשעות הערב, מגיעים תושבי האזור שמעדיפים לקחת את האוכל שלהם ולהמשיך הביתה. חוויית הבילוי במתחם קצרה למדי, ובשעות הלילה הוא מתאים את עצמו לאזור המנומנם שבו הוא שוכן.

"אין ספק שכל שוק פונה לאנשים אחרים. שוק הנמל פונה לקהל שמגיע מכל הארץ במיוחד בסופי השבוע, ובצפון הליבה היא קהל שעובד או גר בסביבה. אנחנו יודעים שלנהל שוק מקורה לאורך זמן ולגרום לו להצליח זו משימה לא פשוטה, ואני לא צופה גדילה נוספת בתחום, לדעתי לא נראה בקרוב עוד שוקי אוכל", מוסיף חמד.

שף יובל בן נריה, שמופקד על המטבח של אחת המסעדות המצליחות בישראל, "טאיזו", מחזיק בשוק צפון את מסעדת "מיאזאקי", וטוען שההבדלים עצומים: "מבחינתי שוק הוא חוויה ומפגש אחר עם האוכל והלקוחות, וכמובן, גם החוויה שונה לחלוטין ממסעדה. זה משהו שאני חושב שמהנה גם עבור הלקוחות וגם עבורי, כי אני מתנסה בדברים חדשים", הוא מסביר.

"אבל אין ספק שבכל נושא השווקים נסחפנו מאוד. אני מסייג את זה כמובן לתל אביב, כי זה באמת תלוי באזור שאנשים גרים בו. השווקים הללו הם לא משהו שמושך אליו תל־אביבים, אפשר לנסות להסביר את זה - אבל בפשטות, תל־אביבים לא יבואו למתחמים המוניים. הם לא רוצים להיתקל באנשים שהם לא מתל אביב. ולכן הם מדירים את רגליהם משם".

שף יובל בן נריה. "נסחפנו בכל נושא השווקים" // צילום: יהושע יוסף

נריה, שמצליח למשוך אליו גם את קהל ההיי־טק בבוקר וגם את המבלים של הלילה, מבצע הבחנה מדויקת יותר מעבר לעובדה שתל־אביבים מרגישים במקומות הללו כמו תיירים בעירם: "בסופו של דבר, יש בעיה במחירים. כל הקונספציה של שוק הרי היא טרי וזול, ופה החיבור קצת התפספס מחוסר ברירה. כשאתה בא לשוק אתה מצפה לדברים זולים ואטרקטיביים, אבל השכירויות בשווקים הללו גבוהות מאוד, ולכן אין אפשרות למכור בזול".

ערן קליגר, בעלי משרד יחסי הציבור Kliger/BB&A, הרבה יותר ברור כאשר הוא מנסה לנתח לאן הטרנד של שוקי האוכל לוקח אותנו: "השווקים החדשים שעומדים לקום צריכים להביא בחשבון שהם חייבים להביא עימם משהו חדש. אם הם מתכוונים להביא לנו עוד מאותו הדבר זו תהיה בעיה.

"השווקים צריכים להביא קונספט ייחודי בעל ערך מוסף. לדוגמה, בפן הכלכלי או החברתי. אני בטוח שאנשים שמתכננים לעשות זאת, מבינים את זה ויחפשו לחדש לנו. אני חושב שעדיין מדובר בקונספט מלהיב עבור כל הצדדים, ולכן אף אחד לא ימהר לוותר עליו מהר כל כך".

 

מזרח תיכון ישן

אז 2017 תעמוד בסימן השווקים, אבל התחושה היא שהשווקים הבאים עלינו לטובה יביאו עימם חידושים והפתעות, למשל זה במתחם השוק הסיטונאי, שאמור להיפתח בשנה הקרובה, ובכלל יהיה שילוב של שוק אוכל ומתחם אופנה ענקי.

השוק, שמתיימר להיות שוק האוכל הגדול בישראל, עתיד להיפתח במהלך השנה הקרובה בקניון הזהב בראשון לציון. השוק, של חברת גינדי, יענה לשם "גולדן מרקט", ובעליו מבטיחים שיהיה "מתחם קולינריה ובילוי מהגדולים בעולם, המציע חוויה שלמה ומרגשת לכל החושים - אוכל, מוסיקה, חברים". על פי האתר הרשמי של הקניון, מדובר בשטח של 12 אלף מטרים רבועים, "אשר ימשוך אליו תיירים מהעולם".

"מתחם קולינריה ובילוי מהגדולים בעולם". הדמיה של ה"גולדן מרקט" בראשל"צ // צילום: מתוך האתר הרשמי

"אני לא חושב ששוקי האוכל עומדים להיעלם", קובע נחרצות קישקה, "אבל הם הולכים לקבל טוויסט אחר לגמרי. פחות מקורה, ויותר יציאה לרחוב, יותר אוכל עולם. זה שהקהל התל־אביבי פחות מתחבר לכל מה שקורה זה נכון, אבל יש מדינה שלמה מחוץ לתל אביב, שרואה בבילוי הזה משהו שהיא היתה שמחה אם היה מתרחש לה ליד הבית".

כך או כך, סוף השבוע החורפי הצפוי ימלא שוב את השווקים ואת מתחמי האוכל ברחבי ישראל. חום ואוכל הם הדברים שכל אחד במזרח התיכון מחפש בתקופה הזו של השנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו