ביג בן

לבן אפלק אין סבלנות. אנחנו נפגשים לכבוד סרטו הרביעי כבמאי, "חי את הלילה", אבל רוב השאלות שמופנות לכיוונו בימים האחרונים עוסקות בכלל בסרט הבא שלו, שעוד לא נכנס כלל להפקה: "באטמן".

"זה משגע אותי", הוא אומר בתסכול מסוים. "עשינו עכשיו שלושה שטיחים אדומים בארבעה ימים, ולכל מקום שאני הולך, רק רוצים לדבר איתי על 'באטמן'. הלוואי שאנשים היו מגלים חצי מההתלהבות כלפי 'חי את הלילה'! עבדתי על הסרט הזה שנתיים, ואף אחד לא בא אלי בתקופה הזאת ושאל, 'נו? מה קורה איתו? מתי הוא כבר יוצא?'. רק 'באטמן' כל הזמן.

קצת מלחיץ, לא?

צוחק: "קצת? אין ספק שזה הכי הרבה לחץ שאי פעם הרגשתי. אבל לרגע אני לא שוכח כמה מזל יש לי שקיבלתי את ההזדמנות לגלם את הדמות הזאת. ואני לגמרי מבין את המעריצים. כריסטיאן בייל וכריסטופר נולאן עשו סרטים כל כך נהדרים, ויש ציפיות מאוד גבוהות. בינתיים הולך טוב, ואני נלהב מאוד.

"אנחנו עובדים על הקונספט, על הארט, על הטון ועל האווירה. ברגע שנסיים לכתוב את התסריט, כל הפוקוס שלי יהיה על זה. אנחנו נעשה את זה כמו שצריך. לא נפשל ולא נאכזב את המעריצים".

זו היתה שנה רבת אירועים עבור אפלק בן ה־44, ולא מאוד מוצלחת. הוא החל אותה עם "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק", שנכתש ללא רחמים בידי המבקרים, ושהוליד סרטון ויראלי שבו אפלק נראה מאוד־מאוד עצוב (על רקע "The Sound of Silence" של סיימון וגרפונקל) בשעה שהמראיין שואל אותו כיצד קבלת הפנים החומצית שזכה לה הפרויקט גורמת לו להרגיש.

אפלק אמנם היה אחת מנקודות האור היחידות בסרט, והביקורות הקטלניות לא מנעו מ"שחר הצדק" מלגרוף 873 מיליון דולר, אבל איך שלא תסתכלו על זה, עדיין מדובר באחד הסרטים היותר גרועים של 2016, אם לא הגרוע שבהם. ואם לא די בכך, אפלק גם עטה את הגלימה פעם נוספת, כדי להתארח ב"יחידת המתאבדים", סרט קומיקס נוסף שהכניס הרבה מאוד כסף, למרות שהיה איום ונורא.

מלבד שני אלה, הוא כיכב ב"רואה החשבון", מותחן פעולה טראשי ומבדר שיצא בסתיו. הביקורות לא קטלו, וגם הנתונים הקופתיים היו משביעי רצון, אבל לא בטוח שזה המקום שבו דמיין אפלק שימצא את עצמו שנים ספורות בלבד לאחר ש"ארגו", שבו שימש תסריטאי, מפיק, במאי וכוכב, זכה באוסקר לסרט הטוב ביותר והזניק אותו לצמרת ה־A list.

•   •   •

כעת, מה רגעים לפני שיפציע שוב בתור איש העטלף בסרט האנסמבל "ליגת הצדק" (שאמור לספק תשובה לסרטי "הנוקמים" של אולפני מארוול), ושנה וחצי לאחר שנפרד מאשתו ואם שלושת ילדיו, השחקנית ג'ניפר גארנר, אפלק מוציא את סרט הגנגסטרים התקופתי "חי את הלילה" - הפרויקט הכי שאפתני והכי יקר שלו עד היום - וכמו שזה נראה, גם אותו הוא ירצה לשים מאחוריו בהקדם האפשרי.

לא רק שהביקורות בארה"ב לא היו מפרגנות במיוחד, הפעם גם הקהל לא בא. בנוסף, אחרי שכל שלושת הסרטים הקודמים שביים השיגו מועמדויות לאוסקר בקטגוריות המשחק, השנה זה לא קרה.

"לא אזכה באוסקר הסרט הטוב ביותר בכל פעם שאביים משהו", הוא מחייך, "וידעתי את זה מראש. הזכייה היתה מין משהו חד־פעמי, חוויה של פעם בחיים. הדבר הכי טוב בזכייה זה שהיא מאפשרת לי לקחת יותר סיכונים ולעשות את הדברים שאני באמת רוצה. אבל אני מאוד גאה בסרט הזה, וכיף לי לקדם אותו. כבר מצאתי את עצמי בעבר עושה יחסי ציבור לסרטים שתיעבתי, ואין ספק שנחמד יותר לעשות את הראיונות האלה כשאתה אוהב את הסרט".

בשנים האחרונות התפזרת לכל הכיוונים. עשית את "נעלמת" המצוין עם דיוויד פינצ'ר, נכנסת לכל הקטע של באטמן, שדורש ממך להופיע בכמה וכמה סרטים בטווח זמן קצר, וכיכבת ב"רואה החשבון". איך עושים את הג'אגלינג הזה?

"אני אוהב לעבוד קשה, ואני לא עושה דברים כדי 'לחפף' אותם. העבודה חשובה לי, ואני רוצה שהדברים ייצאו הכי טוב שאפשר. עם זאת, לא אשקר לך, זה לא פשוט. היה מאוד מאתגר לסיים את 'חי את הלילה' ולצלם במקביל את 'ליגת הצדק'. כיף לי לעשות את הסרטים האלה ולעבוד עם שחקנים כל כך טובים. זה הופך כל יום לתענוג, גם אם זה מאוד מעייף. 

"נראה לי שאני פשוט אוהב לעשות דברים שונים. אני אוהב את הגיוון. 'נעלמת' היה שונה מ'באטמן נגד סופרמן', שהיה שונה מ'רואה החשבון', ששונה מ'חי את הלילה'. מכל סרט למדתי דברים אחרים. והתעסוקה המתמדת דואגת לכך שלא אשתעמם. אם אתה מתחיל להשתעמם מהסרט לפני שסיימת אותו, הלך עליך". 

ואם היית יכול לבחור לעשות רק דבר אחד? 

"זה משתנה. לפעמים זה נהדר רק להיות שחקן. ככה, גם אם יש קטסטרופה על הסט, אתה נשאר בטריילר שלך ונותן לאחרים לשבור את הראש. לפעמים זה נהדר להיות במאי, כי כשהכל הולך טוב, זה ממש כיף. אתה נהנה כששחקן עושה משהו נפלא, או כששחקנית מפתיעה אותך וגורמת לך להרגיש שאתה מגלה משהו חדש על הסיפור שאתה רוצה לספר. הרגעים האלה של הגילוי נהדרים.

"אבל אם הייתי צריך לבחור, הייתי בוחר לעבוד עם דיוויד פינצ'ר עד סוף חיי. הבנאדם מאסטר. הוא לימד אותי כל כך הרבה על בימוי. יש לו טעם של אמן ומוח של מהנדס. הוא כל כך שנון, וכל כך כיף לשהות במחיצתו. זה היה השיא מבחינתי".

עם ג'ניפר גארנר. למרות שינוי התדמית הקיצוני, השמועות ממשיכות לרדוף את אפלק // צילום: GettyImages

"חי את הלילה" הוא מלודרמת פשע אלימה ורחבת יריעה שמתרחשת בסוף שנות העשרים של המאה שעברה, ומבוססת על רומן של הסופר האמריקני המוערך דניס ליהיין ("מיסטיק ריבר", "שאטר איילנד"). אפלק מגלם גנגסטר זוטר מבוסטון, שיורד לפלורידה שטופת השמש כדי להתקדם בפירמידת הפשע. בדרך הוא משתלט על עסקי הרום המשגשגים, נלחם במתחרים האכזריים (קו קלוקס קלאן, המאפיה האיטלקית), ומנהל כמה פרשיות אהבים עם נשים חושניות שאין להן אלוהים. 

אף שהתוצאה הסופית מכילה כמה סצנות מרשימות ועשויות היטב, ואף שקאדר שחקני המשנה (סיינה מילר, אל פנינג, ברנדן גליסון, כריס קופר וכריס מסינה) עושה עבודה לא רעה בכלל, אפלק נותן הופעה כבדה וחסרת חדווה, שחונקת את הסרט ומונעת ממנו להמריא. כנראה שאפלק הבמאי לא ממש מצא את הדרך לבשר לאפלק השחקן שהוא לא האיש הנכון לתפקיד. ועדיין, חיבתו העזה לז'אנר ההוליוודי הקלאסי בולטת לאורך כל הדרך, וכך גם היכולת להוציא את המיטב משחקניו. 

"זה בעצם מכתב אהבה לעידן המוזהב של הוליווד", הוא מסביר. "בזמנו, אלה היו האפוסים הגדולים. אלה היו הבלוקבסטרים. כיום, בשביל לעשות שובר קופות אתה צריך גיבור־על עם גלימה. לא שיש לי משהו נגד גלימות, אבל רציתי לעשות משהו שמתחבר למסורת של הוליווד הקלאסית - לסרטי הגנגסטרים של אולפני האחים וורנר בשנות השלושים מצד אחד ולסרטי הגנגסטרים של שנות השבעים, כמו 'הסנדק 2', מצד שני. 

"אחד הסרטים שראיתי הכי הרבה פעמים כשהתכוננתי לסרט הזה הוא 'היו זמנים באמריקה'. הזהירו אותי שאנשים לא רוצים לראות סרטים תקופתיים בימינו. אמרו לי שזה לא פופולרי. אבל הפעם ניסינו לעשות משהו אחר. וזה היה אתגר רציני".

למרות שעלילת הסרט מתרחשת בשנות השלושים של המאה שעברה, יש תחושה שרבות מהתֶמות בסיפור רלוונטיות גם לימינו. 

"זה מצחיק, כי יש דברים בסרט שחשבתי שיהיו לא רלוונטיים, וכעת באמת מסתבר שהם מאוד רלוונטיים. למעשה, אם הייתי יודע עד כמה הדברים ייראו עכשוויים, אולי הייתי מדלל אותם קצת, כדי שזה לא יהיה ברור ובוטה מדי: הפוקוס על מהגרים, המשבר הכלכלי, הבחינה מחדש של מערכת היחסים שלנו עם הקפיטליזם. גם קולו של הממסד הלבן הפרוטסטנטי - שמיוצג בסרט בידי הקו קלוקס קלאן - נשמע חזק מאוד כיום. לאמריקה יש היסטוריה מפוארת ועשירה, אבל יש לה גם כתמים אמיתיים. גזענות. דעות קדומות. אנחנו עדיין חיים עם החטא הקדמון שלנו. כשהתחלנו לעבוד על הסרט, זה היה הרבה פחות מורגש". 

•   •   •

גם אם 2016 קצת קטעה את הדהרה של אפלק, העשור האחרון היה פשוט מצוין מבחינתו. ב־2007, כשהקריירה שלו התרסקה בעקבות שורה ארוכה של פלופים, ופרצופו הופיע בצהובונים מכל הסיבות הלא נכונות, הוא החליט להפסיק לעשות סרטים רק בשביל הכסף והמציא את עצמו מחדש כבמאי של סרטי איכות מסחריים.

מאז, אלת המזל חייכה אליו. שלושת סרטיו הראשונים מאחורי המצלמה - "נראתה לאחרונה" (2007), "גנב עירוני" (2010) ו"ארגו" (2012) - התקבלו כולם בסבר פנים יפות וקטפו לא מעט פרסים. "נעלמת" מצא אותו בכושר שיא גם כשחקן. אם תוסיפו לכך את "באטמן", שידאג להשאיר אותו בכותרות בעתיד הנראה לעין, עושה רושם שעתידו של אפלק פרוש לפניו.

בסרט "חי את הלילה". "העבודה היתה תענוג מעייף" // צילום: אי.פי

"אפשר לומר שרק לפני עשר שנים התחלתי לבנות לעצמי את הקריירה שתמיד רציתי", הוא אומר. "למדתי לקחת אחריות על הבחירות שלי, ואני מחפש פרויקטים שנראים לי מעניינים. ועדיין, בכל פעם שאני מתחיל פרויקט חדש, אני מסתכן בכך שאעשה סרט איום. קשה מאוד לעשות סרט טוב, והבמאי חתום על הסרט. אין את מי להאשים, חוץ מאשר אותך. זה הדיל".

מה התכונות החשובות ביותר שדרושות לבמאי?

"האמת היא שבימוי זה בעיקר ליהוק. אם יש לך צוות שחקנים אדיר, ואתה מקיף את עצמך באנשי מקצוע טובים שאתה סומך עליהם, העבודה נהיית הרבה יותר פשוטה. צריך לדאוג שתהיה אווירה רגועה, שתאפשר לכולם לתת את הטוב ביותר שלהם. הגישה הזאת שירתה אותי היטב עד עכשיו. אבל ברור שבמאי טוב צריך גם כישרון, טעם טוב ומזל. ועור עבה. אתה חייב שיהיה לך עור עבה. אם אתה הולך להתפרק מטיפת ביקורת, כנראה שאתה בעסק הלא נכון". 

"חי את הלילה" קצת מזכיר את "באגסי" של וורן בייטי. זה מקרי?

"ההשוואה הזאת מאוד מחמיאה לי, כי וורן תמיד היה מודל לחיקוי עבורי. הוא דמות אגדית. תראה את הסרטים שהוא עשה - 'אדומים', 'בוני וקלייד'... הוא השפעה גדולה על החיים שלי ועל הקריירה שלי.

"ויש לו את הסיפורים הכי טובים בעולם. לאכול איתו צהריים זו חוויה מדהימה. הוא מספר לך על הביטלס, על מוחמד עלי, על רונלד רייגן, על בריז'יט בארדו - עם כולם התרועע. הוא חי על בשרו את כל ההיסטוריה של התרבות העכשווית שלנו. הוא מאוד מוכשר, ונדיב, ומצחיק, ומקסים, ופתיין. פשוט אגדה".

מה העצה הכי טובה שהוא נתן לך?

"לא לצלם את עצמי פחות מדי. לא לשחק אותה צנוע. בתור במאי־שחקן אתה חייב להיות אנוכי ולצלם הרבה טייקים של עצמך. שלא תמצא את עצמך בחדר העריכה בלי מספיק קלוז־אפים של השחקן הראשי".

יש עוד במאים שמהווים עבורך מודל לחיקוי?

"מלבד וורן, ג'ון יוסטון הוא הבמאי האהוב עלי בכל הזמנים. הסרטים שלו מדהימים, וגם החיים שלו היו משהו מעולם אחר. בזמן שכולם צילמו את הסרטים שלהם על סטים באולפנים בקליפורניה, הוא נסע לאפריקה כדי לעשות את 'המלכה האפריקנית'. הוא היה במאי מעולה - תראה את 'האוצר של סיירה מאדרה', למשל. והוא היה שחקן מעולה - תראה את העבודה שהוא עושה ב'צ'יינהטאון'".

•   •   •

למרות שינוי התדמית הקיצוני והמאוד אפקטיבי, השמועות ממשיכות לרדוף את אפלק. מספרים שהוא עדיין מכור להימורים, שהוא עדיין מכור לטיפה המרה, ושתהליך הגירושים שלו מג'ניפר גארנר, שהחל לפני יותר משנה וחצי, טרם הסתיים - כי אפלק בעצם החליט "לתת לזה צ'אנס נוסף". 

בכל פעם שהוא נתפס בעדשת הפפראצי כשידו על כתפה של מישהי, כפי שקרה לא אחת במהלך מסע היח"צ הנוכחי, כשהסתובב עם כוכבת המשנה היפהפייה סיינה מילר - עולים הדיבורים על רומן סוער. בכל פעם שחל עיכוב לא צפוי באחת ההפקות שלו - כמו שקרה לאחרונה עם סרטו הבא, "באטמן" - נשמעות טענות שמדובר ב"משבר חמור" וב"בעיות שאינן ניתנות לתיקון".

קייסי אפלק זוכה בגלובוס הזהב. פדיחה בנאום // צילום: אי.פי

אפלק מוצא מפלט בעבודה. הרבה עבודה. למרות הלו"ז הצפוף שלו כתסריטאי־במאי־כוכב, הוא היה שותף השנה להפקת הסרט המצוין "מנצ'סטר ליד הים" - שפותח בידי חברת ההפקות המשותפת שלו ושל חבר הילדות שלו, מאט דיימון, ושכבר הספיק לסדר לאחיו הצעיר קייסי זכייה בגלובוס הזהב ומועמדות לאוסקר.

"אני לא אוהב להגיד שאני גאה בקייסי, כי זה גורם לי להישמע כמו אבא שלו", מחייך אפלק. "הוא אמנם שכח להודות לי כשקיבל את גלובוס הזהב, אבל אני עדיין מאוד שמח שקיבל את ההכרה שמגיעה לו. הוא שחקן יוצא מן הכלל.

"האפשרויות שאתה מקבל כשחקן לא תמיד מאפשרות לך להראות את כל מה שאתה מסוגל לעשות, והוא קיבל הפעם הזדמנות פז להוכיח עד כמה הוא כישרוני. אני מריע לו בכל טקסי הפרסים. וגם אם הוא לא יזכה בסוף באוסקר, הוא הטביע חותם שלא יימחה. ההופעה שלו פשוט יוצאת דופן במצוינות שלה. 

"רבים מהחברים שלנו שחקנים. החבר הכי טוב של קייסי הוא חואקין פיניקס, ואחד החברים הטובים שלי הוא מאט דיימון, וכולם עושים אודישנים לאותם תפקידים, פחות או יותר. תמיד היתה בינינו אחווה, ואנחנו משתדלים לשתף פעולה. אם אני לא מקבל תפקיד מסוים, אז אני שמח על כך שהתפקיד לפחות הלך לאחד מהחברים שלי".

יש לך תוכניות לחזור לשתף פעולה עם דיימון?

"מאט אדיר. ב'מנצ'סטר ליד הים' הוא קיבל קרדיט של מפיק, ולדעתי הוא עשה עבודה מצוינת עם הסרט הזה. כרגע התוכנית היא להמשיך ולעשות עוד דברים מהסוג הזה, דרך חברת ההפקה שלנו".

ומה לגביך? לפי האינטרנט, כבר בחרת את הסרט שאתה הולך לביים אחרי שתסיים עם "באטמן".

"כן, אני מתכוון לעשות רימייק ל'עד התביעה' של בילי וויילדר. זה מבוסס על מחזה של אגתה כריסטי, והסרט של וויילדר באמת קצת מרגיש תיאטרלי, אז זיהינו אפשרות לעדכן את זה לתקופתנו. הוא יאפשר לי לשחק עם הציפיות של הצופים, ואני מאוד נלהב מהאפשרויות".

רימייק לסרט של בילי וויילדר נשמע כמו דרך בטוחה לעצבן את המבקרים.

(צוחק) "יש רשימה ארוכה של דברים שאמרו לי לא לעשות, ועשיתי בכל זאת. אבל זה נכון. לעשות רימייק למאסטר כמו וויילדר זה להרים להנחתה למבקרים. ובכל זאת, זה סרט שלגמרי אפשר לעדכן אותו. הוא מרגיש כמו הצגה. האתגר שלי יהיה לגרום לו להרגיש כמו חוויה קולנועית. עם זאת, גם אם אצליח וגם אם לא, אני בטוח שלא יהיו חסרים אנשים שיהיה להם מה להגיד".

yishai.kiczales@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו