ראש עיריית מעלה אדומים, בני כשריאל, עמד בליל שבת שעבר לא הרחק מדונלד טראמפ, בעת שזה הושבע לנשיא, ונשא בליבו תפילה חרישית להצלחתו. בימים שקדמו להשבעה עבדו כשריאל וחבריו קשה, ונפגשו עם שורה של חברי קונגרס וסנאט ועם מקורבי הנשיא הנכנס.
כשריאל הבין מהם, שלפחות בכל הקשור למעלה אדומים וגושי ההתיישבות הגדולים - הכל תלוי עכשיו בישראל, ופחות בארה"ב. "שום נשיא אמריקני, ואפילו אם שמו טראמפ", חוזר כשריאל על המסר ששמע שוב ושוב בוושינגטון, "לא יעקוף את ממשלת ישראל מימין. מצד שני הוא גם לא יפריע לה". כשהגיעו אליו החדשות מישראל על דחייה נוספת בדיון על סיפוח מעלה אדומים הוא התאכזב.
התסכול של כשריאל מובן. בעיר שלו, מעלה אדומים, יושמה באדיקות מרובה הגזירה שהשית אובאמה על ממשלת נתניהו: "אפילו לא לבנה אחת". עד שהחל עידן אובאמה בנו במעלה אדומים 800 דירות בממוצע לשנה. העיר היתה בתנופה. כשאובאמה הגיע - הכל השתנה.
בשמונה השנים האחרונות נבנו במעלה אדומים מדי שנה בין 40 ל־50 דירות. העיר שפעם היתה הגדולה בערי יו"ש היהודיות, עמדה מלכת. הערים החרדיות ביתר ומודיעין עילית עקפו אותה. מעלה אדומים, עיר עם תדמית צעירה, החלה להזדקן.
צעירים עזבו, משפחות חדשות כמעט שלא הצטרפו. 13 כיתות גן ובית ספר יסודי אחד נסגרו. שכבות גיל שבהן היו שלוש כיתות הצטמצמו לכיתה אחת. הגידול הטבעי של מעלה אדומים (לידות מינוס פטירות) הוא 700 נפש לשנה, אבל הצעירים שרצו לחזור הביתה, עזבו. לא היה לאן לחזור, ומה שהיה, היה יקר מדי. מחיר דירת ארבעה חדרים יד שנייה זינק מ־600 אלף שקלים לפני כעשר שנים ויותר - ל־1.7 מיליון שקלים כיום.
"סיפוח טוב ליהודים"
41 אלף איש חיים במעלה אדומים, שבעה ק"מ ממזרח לירושלים, על דרך ירושלים־יריחו. היא הוקמה ב־1977 וסמוכה יחסית לשכונותיה הצפוניות של ירושלים - פסגת זאב, הגבעה הצרפתית ורמת אשכול. בתיה משתרעים על המדרגה העליונה של מדבר יהודה בגובה 450 מטרים מעל פני הים.
במערב משקיפים שיפוליה המזרחיים של מעלה אדומים לעבר הר הזיתים, אוגוסטה ויקטוריה והר הצופים. במזרח - לעבר מדבר יהודה. היא עיר נאה: שדרות רחבות ומטופחות, כיכרות ושטחים פתוחים ציבוריים רבים מרחיבי לב. גינון מוקפד בשלל פרחי וצבעי העונה. עיר נקייה, עם מוסדות חינוך ושירותים ברמה גבוהה. מאפייני הבינוי שלה ירושלמיים - בעיקר בתים מחופים באבן. מבחינות רבות היא פרבר של ירושלים.
העיר היתה בתנופה, אך כשאובאמה הגיע - הכל השתנה. בנייה במעלה אדומים // צילום: אי.פי.איי
כשריאל אומר שאם בשבע השנים שחלפו היו נותנים לו לבנות בקצב הקודם, במעלה אדומים שמתוכננת להגיע ל־80 אלף תושבים היו חיים כיום כבר 60 אלף תושבים, "אבל אובאמה", מציין כשריאל במרירות, "העניק לישראל פרס על ההתחשבות וההקפאה במעלה אדומים ובמקומות יישוב נוספים ביו"ש - בדמות החלטת מועצת הביטחון 2334".
מנקודת מבטו, "ההחלטה הזאת היא ההוכחה שצריך להתחשב פחות במה תאמר ארה"ב, ולעשות מה שטוב לנו". הוא משוכנע כי "סיפוח יהיה טוב ליהודים וטוב למעלה אדומים".
לדבריו, "סיפוח, שרוב שרי הממשלה, רוב חברי הכנסת ו־80% מהציבור הישראלי תומכים בו - ישחרר את מעלה אדומים מהתלות בחוקי התכנון והבנייה המסורבלים שחלים ביו"ש, מאישורי אלוף פיקוד המרכז, ראש המינהל האזרחי ושר הביטחון. נהפוך לעיר ואם בישראל, גם במובן המשפטי, ויהיו לכך השלכות מעשיות".
גם בירושלים המסופחת, שעליה הוחל החוק הישראלי, הבנייה הוקפאה בשנים האחרונות. מי ערב לך שבמעלה אדומים המסופחת לא יקרה אותו דבר?
"תקופת אובאמה הסתיימה. נבחר נשיא אחר. החלה תקופה אחרת. יש לי יסוד מוצק להאמין שהחלת החוק תמריץ ותיטיב עם הבנייה כאן".
ההיסטוריה חוזרת?
להערכה של כשריאל יש סימוכין. שינוי ראשון בעל משמעות מפליגה - לא רק בארה"ב, אלא גם בישראל - חל כבר השבוע. ראש הממשלה נתניהו, ששיכנע את שריו לדחות את ההצבעה על החוק לסיפוח מעלה אדומים, הודיע להם במקביל שהוא מסיר את המגבלות המדיניות על קידום תוכניות בנייה במזרח ירושלים בוועדות התכנון המקומית והמחוזית.
אם הדברים ימומשו, מדובר בשינוי עצום. בשנים האחרונות התערבה לשכת רה"מ בעשרות תוכניות בנייה בירושלים מעבר לקו הירוק, והביאה לדחיית דיונים, להקפאת אישורים ולעיתים להקפאת הליכי תכנון. מאז ביקורו של סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, באביב 2010, והשתלחותו בישראל, לשכת רה"מ קיימה פיקוח הדוק על ועדות התכנון העירוניות.
רק לפני שבועות אחדים, בשלהי תקופת אובאמה, מנעה הלשכה דיון באותן תוכניות בנייה שאושרו השבוע, יממה בלבד לאחר השבעת טראמפ: 566 יח"ד ברמות, בפסגת זאב וברמת שלמה ועוד 105 יח"ד בשכונות הערביות.
ראש עיריית מעלה אדומים, בני כשריאל // צילום: דודי ועקנין
בצנרת, ברמת הפרוגרמה, יש עוד 11 אלף יח"ד מעבר לקו הירוק בירושלים. כ־5,000 מתוכן בשלבים מתקדמים יותר של תכנון או אישור. יו"ר ועדת התכנון בירושלים, מאיר תורג'מן, אומר שלא יעכב אותן עוד. אם יעמוד במילתו, בירושלים תחדש הבנייה את ימיה כקדם. גם העירייה וברקת בראשה צריכים לשחרר מחסומים.
"רבותיי, ההיסטוריה חוזרת", פיזם השבוע אדם זחוח במסדרונות העירייה. אלא שחלק מאלפי היחידות שבצנרת דורשים גם אישור מהוועדה המחוזית, שבה יש רוב לממשלה ולנציגיה. שם ייבחנו ברצינות כוונות נתניהו ושרים אחרים, וכן של שר השיכון גלנט, שמשרדו אמור לפרסם את מכרזי הבנייה.
לפחות לפי רוח הדברים בישיבת הממשלה ביום ראשון, נתניהו משחרר חבל. יתרה מכך: רה"מ אמר לשרים שהבנייה בגושים תתחדש, וביום שלישי כבר פורסמו אישורי בנייה מיידיים ל־909 יח"ד חדשות בגושים, ואישורים לקידום הליכי תכנון שם לעוד כ־1,600 יח"ד. רה"מ אף הוסיף כי בחזונו, כל ההתנחלויות ביו"ש צריכות להישאר בריבונות ישראל.
למרות שמועצת יש"ע הביעה אכזבה מ"המספר הנמוך של אישורי הבנייה", לאור שנות ההקפאה הארוכות - מדובר כאן בנתניהו אחר. מזה זמן הוא לא השמיע "זמירות" כה ערבות בפני הגרעין הקשה של הימין. ראש הממשלה התייחס גם לסוגיית מעלה אדומים ואמר כי "בהסדר הקבע היא תהיה חלק מישראל, אך אסור להפתיע ממשל חדש ואוהד, ימים ספורים בלבד אחרי השבעת טראמפ. סבלנות".
גם עניין העברת שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים נמצא על סדר היום. ההודעה הרשמית של ארה"ב על תחילת הדיונים בעניין מרמזת שטראמפ לא חזר בו מהבטחתו. עם זאת, היא מלמדת כנראה שזה לא יקרה מחר. גם לפלשתינים הועברה הודעה "מרגיעה", לפיה העברת השגרירות לא מתוכננת בקרוב. אפשר אמנם, כפי שהציע ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, להחליף את השלט על הקונסוליה האמריקנית ברחוב אגרון, ולכתוב במקומו: "שגרירות".
אפשר גם לפרש את מקום מגוריו של השגריר המיועד של ארה"ב בישראל - שכונת טלביה בירושלים - כתחילת תהליך ההעברה והעבודה לירושלים. עם זאת, כדאי לזכור שאחד הצווים הנשיאותיים האחרונים שעליו חתם הנשיא היוצא אובאמה האריך בחצי שנה נוספת את הדחייה בהעברת שגרירות ארה"ב לירושלים.
צווים כאלה נחתמים כבר 21 שנה על ידי נשיאי ארה"ב לדורותיהם. כך עקפו הנשיאים האמריקנים את חקיקת הקונגרס, שחייבה אותם לכאורה להעביר את השגרירות לבירה הישראלית.
תוקפה של הדחייה האחרונה, שאובאמה הוריש לטראמפ, יפוג רק ביוני. גם הפלסטינים, שאיימו להבעיר את השטח ורתמו את מלך ירדן עבדאללה למאבק נגד העברת השגרירות, יודעים זאת.
חוזרים ל־E-1
הפעם האחרונה שבה מעלה אדומים עמדה בעין הסערה המדינית היתה לפני קצת יותר מארבע שנים. העצרת הכללית של האו"ם החליטה באותם ימים להכיר במדינת פלשתין כמדינה משקיפה, שאינה חברה מלאה באו"ם. התגובה הישראלית היתה יצרית וזועמת לא פחות מהתגובה של השבועות האחרונים על החלטת האו"ם 2334 בעניין ההתנחלויות.
פורום מצומצם של תשעה משרי הממשלה החליט אז לחדש את הליכי התכנון, האישור והבנייה בשטח E-1, בין ירושלים לבין מעלה אדומים. מדובר בחלק משטח השיפוט של מעלה אדומים, שבנייה בו אמורה לחבר את העיר עם הר הצופים ולייצר את הרצף המבונה הכה מדובר בין שתי הערים.
כל ראשי הממשלה האחרונים, מרבין ועד נתניהו, תמכו בתוכנית ונשאו אותה על כפיים, אבל בשל לחצי ארה"ב, מעולם לא ביצעו אותה. ההחלטה לבנות את E-1 היתה אמורה להיות "התגובה הציונית ההולמת" לעוינות ולהטיה של האו"ם. היא הושפעה גם מהקירבה למועד הבחירות, אבל אובאמה, קלינטון, הפלשתינים והאיחוד האירופי לקחו אותה ברצינות, והפעילו מכבש לחצים על ישראל.
קלינטון התקשרה לנזוף בנתניהו. שגרירי ישראל בבריטניה, בצרפת, בשבדיה, בספרד ובדנמרק זומנו לשיחות נזיפה. במהלך חריג הצהירו 14 מתוך 15 חברות מועצת הביטחון של האו"ם, כי הארגון מתנגד לתוכניתה של ישראל לבנות בשטח E-1, ומזכ"ל האו"ם באן קי־מון הזהיר את ישראל ש"עלתה על מסלול מסוכן".
לרגע היה נדמה שנתניהו ושריו עומדים מאחורי החלטתם. בראשית דצמבר 2012 החלה ועדת התכנון העליונה של יו"ש מטעם המינהל האזרחי במימוש החלטת הממשלה. היא הפקידה את תוכניות הבינוי של שתיים משכונות המגורים בשטח E-1 להתנגדויות הציבור, אלא שברגע האחרון, בעקבות דיווח שהעביר שגריר ישראל בוושינגטון ללשכת רה"מ בירושלים, נתניהו נסוג מהמהלך. E-1 הוחזרה למקפיא.
כעת, בהצעת החוק לסיפוח מעלה אדומים שהגישו יואב קיש מהליכוד ובצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי - נכלל שוב שטח E-1, שהוא חלק מתחום העיר. הוא משתרע על כ־12 אלף דונם, רובו אדמות מדינה. באמצעות התוכנית ישראל עדיין מקווה לחבר את מעלה אדומים עם רכס הר הצופים שבתחום ירושלים.
מנקודת המבט של הפלשתינים זו הכרזת מלחמה, "גרזן" שיגדע לטענתם את הסיכוי להקמת מדינה פלשתינית עם רצף קרקעי בין צפון הגדה לדרומה. ישראל אומרת, שהרצף הפלשתיני צפון־דרום, יישמר. בעבר אף הוצגו לארה"ב ולפלשתינים מפות שמאששות לכאורה טענה זו.
ישראל גם הציעה לפלשתינים לקבע את הרצף הזה באמצעות "כביש מרקם החיים" שחולף בין מעלה אדומים ממזרח וירושלים ממערב. הכביש - הסבירה ישראל - יבטיח לפלשתינים תנועה חופשית מאזור רמאללה לאזור בית לחם, אבל הפלשתינים המשיכו להתנגד.
עתה הגיעה לכאורה גם זמנה של התוכנית הזאת. בשטח התחוללו בינתיים שינויים לא מעטים. הפלשתינים, בסיוע האיחוד האירופי, האיצו את הבנייה הלא חוקית במרחב מעלה אדומים. הבנייה הזאת צימצמה את מפתח המסדרון בין ירושלים לבין העיר מעלה אדומים מרוחב של כשני ק"מ ויותר - לרוחב של קילומטר אחד בלבד ואף פחות.
במרכז המסדרון הזה נמתח כביש ירושלים־מעלה אדומים־יריחו, אוטוסטרדה מודרנית, שקהילות בדואים נודדות קובעות לצידה את משכנן. באזור יש 23 מאחזים לא חוקיים שבהם חיים כ־7,000 בדואים פלשתינים.
בלימה והכרעה
שנים ארוכות שישראל מנהלת קרב בלימה קשה מול הפלשתינים על מרחב אדומים. הפלשתינים חותרים לרצף בין צפון הגדה ודרומה. הוא חיוני בעיניהם בעבור מדינה עתידית. ישראל חותרת לרצף ביטחוני־אורבני על הציר מערבי מזרח, בין ירושלים לבין מעלה אדומים, בואכה ים המלח וקו הירדן.
המינהל האזרחי הכין תוכניות ליישוב מחדש באזור יריחו, של פלשתינים שהתיישבו באופן לא חוקי במרחב אדומים. האיחוד האירופי ניסה להקשות את מימושן. הרשות הפלשתינית הסיתה את הבדואים להתנגד. המאבק לא הוכרע. בתוכניות המטה הכללי של צה"ל מוגדרים המרחבים הללו כ"חלק חיוני מהעומק האסטרטגי, הביטחוני וההתיישבותי שישראל זקוקה לו", כחלק מ"גבולות בני הגנה".
הדיון על חוק סיפוח מעלה אדומים, הוא גם הדיון על מימוש תוכנית הבנייה ב־E-1, חלק מהמרחב הזה. מנקודת המבט של הפלשתינים, זהו נייר הלקמוס שעליו תיבחן רצינות הצהרתו (בעבר) של נתניהו בזכות מדינה פלשתינית. מנקודת המבט של מתנגדי המדינה הפלשתינית בישראל - זהו נייר הלקמוס שעליו תיבחן רצינות רמזיו של מקורבי רה"מ, שעל פיהם תמיכתו במדינה הפלשתינית - נועדה בעיקר להגדיל את חופש התמרון המדיני של ישראל ותו לא.
בפגישת נתניהו וטראמפ בחודש הבא יעלו לדיון, לצד סוגיית איראן והעברת השגרירות לירושלים, גם הציפייה הישראלית לחופש בנייה בהתנחלויות, אפשרות סיפוח מעלה אדומים ובניית E-1, וגם - סוגיית המדינה הפלשתינית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
