במהלך קמפיין הבחירות תקף דונלד טראמפ את הנשיא לשעבר ברק אובאמה בכך שפגע ביחסים בין ארה"ב לישראל. טראמפ ביקר באופן כללי את הדרך שבה התנהל הממשל הקודם מול בעלות בריתה של ארה"ב בהשוואה ליחסים שרקם עם אויביה של ארה"ב דוגמת איראן. עכשיו נראה כי הדרך לשינוי במדיניות האמריקנית במזרח התיכון עשויה להתחיל בישראל.
בתשובה לשאלות שהיפנה "ישראל היום" לטראמפ לגבי עתיד יחסי ישראל־ארה"ב, לגבי הציפייה שלו לעבוד מול ישראל ולגבי מצבה של החברה האמריקנית היום, שלח לנו הבית הלבן את ההצהרה הבלעדית הזו:
"אנחנו מתכוונים לשקם את היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב ולהביא לכך שיחסים אלו, שמבוססים על שותפות אינטרסים וערכים משותפים, יחזרו להיות קרובים כמו בעבר. הנשיא מצפה לפתח יחסים אישיים קרובים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כחלק מהמאמץ המשותף להשגת שלום, שגשוג וביטחון".
עוד נאמר בהצהרה כי "הנשיא טראמפ יהיה הנשיא של כל האמריקנים. הוא מרגיש כבוד גדול וענווה לנוכח האמון שקיבל מאזרחי ארה"ב". לפני כמה ימים אמר ל"ישראל היום" גורם בכיר בסביבת טראמפ כי "ממשל טראמפ רואה עצמו מחויב להעברת שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים, אך הדבר ייעשה באופן אחראי ומסודר". הוא ביקש להדגיש כי "עבור הנשיא האמריקני העברת השגרירות היא מהנושאים העומדים בראש סדר העדיפויות, גם אם היא לא תתבצע מחר".
טראמפ עצמו הדגיש באוזניי ביום חמישי שעבר, לפני שהושבע לנשיאות, כי הוא אדם העומד במילתו ויעמוד בהתחייבות שלו להעביר את השגרירות.
בשיחת טלפון שקיים טראמפ עם רה"מ נתניהו, הזמין הנשיא החדש את ראש הממשלה הישראלי לביקור שיתקיים כבר בפברואר. חתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, שיהיה אחראי לסוגיית המזרח התיכון ונהנה מאמון מלא של הנשיא, יהיה למעשה אחראי לסוגיית העברת השגרירות.
מגעים מאחורי הקלעים?
התקשורת האמריקנית הבליטה השבוע את הסכנות הטמונות בהעברת השגרירות. רשת CNN דיווחה כי דיפלומטים ערבים ואירופאים אמרו כי קיבלו סימנים לכך שטראמפ ויועציו החליטו להאט את קצב העברת השגרירות בעקבות אזהרות שקיבלו מגורמים רשמיים ערביים ואירופיים, שהזהירו את הממשל החדש ממהומות. כמו כן, דווח על חשש מכך שהצעד יסכן את הסגל הדיפלומטי האמריקני. על פי הדיווח, ממשל טראמפ קיבל מסרים כי עליו להתייעץ עם בעלות הברית של ארה"ב לפני הצעד ההיסטורי.
דובר הבית הלבן שון ספייסר הקפיץ את העולם שלשום כאשר דיווח כי הממשל החדש החל במגעים בעניין העברת השגרירות. "אנחנו בהתחלת התהליך", אמר ספייסר לכתבים. בסיכומי השיחה בין טראמפ לנתניהו אמנם לא הוזכרה הסוגיה כאחת הסוגיות שבהן דנו השניים, אך ייתכן שהבית הלבן מעדיף בינתיים לנהל את המגעים בעניין מאחורי הקלעים. מכל מקום, אתמול דובר הבית הלבן סייג את הדברים ופירסם הודעה ולפיה "לא התקבלה עדיין החלטה על העברת השגרירות".
כך או כך, המועד הרשמי שבו הנשיא טראמפ יצטרך לקבל החלטה יהיה בסוף מאי. במועד זה פגה הדחייה בחוק העברת השגרירות, שחוקק ב־1995 (כשהיה קונגרס רפובליקני ונשיא דמוקרטי, ביל קלינטון). טראמפ יצטרך אז להחליט אם הוא מחדש את הדחייה של החוק בעוד שישה חודשים או מקבל החלטה ליישם את החוק. למעשה, מועד זה יהיה המבחן האמיתי, או לפחות הראשון בסוגיה.
במזרח התיכון מקבלים את הממשל החדש כמו רעידת אדמה ומצפים לשינוי במדיניות החוץ האמריקנית באזור. מסודאן ועד סעודיה וממצרים ועד תימן מתייחסים לממשל החדש כפרו־ישראלי, בעיקר בהשוואה לממשל אובאמה, אך גם כפרו־סוני וכפרו־יציבות. במדינות ערב מצפים כי טראמפ יוותר על חלום הדמוקרטיה בעולם הערבי לטובת ניסיון ליצור סדר אמריקני חדש במזרח התיכון, כפי שהיה למחרת המלחמה הקרה.
בעולם הערבי גם מצפים לשיתוף פעולה בין טראמפ לפוטין כדי להביס את דאעש, מטרה שעומדת בראש סדרי העדיפות של טראמפ במדיניות החוץ. אובאמה הזכיר שוב ושוב את המילה דמוקרטיה בנאום קהיר ב־2009 וניסה לקדם ערך זה, וזכויות אדם, על חשבון יציבות המשטרים. יש להניח כי אצל טראמפ לא נשמע דברים כאלה בצורה כה מוצהרת.
באיראן נערכים לקראת מדיניות אמריקנית קשוחה הרבה יותר כלפיהם והזהירו את הממשל החדש לבל יעז לשנות את סעיפי הסכם הגרעין. טראמפ לא הסתיר את מורת רוחו מהסכם הגרעין עם איראן, אך בריאד ובקהיר לא מסתירים את שביעות רצונם מממשל טראמפ החדש. במצרים קיבלו ערבויות מטראמפ לגבי הכרה במקומה של מצרים במזרח התיכון ובחשיבותה. כמו כן, העובדה שנושא זכויות האדם לא יהיה בראש סדרי העדיפויות שלו (להבדיל מאובאמה) משחק לידיהם של הסעודים שיגלו את אמריקה מחדש, ושישמחו מאוד שסוף סוף הממשל מתייצב לימינם מול טהרן.
לכן אפשר לומר כי למרות הנפיצות של העברת השגרירות ברמה המיידית, דווקא צעדים כאלו, המדגישים את השינוי החד מממשל אובאמה, עשויים לשדר את המסר הנכון: הכללים השתנו, וארה"ב לא מתכוונת לתת לקיצונים להכתיב את סדר היום. דווקא צעד זה, אף שיוביל להתנגדות פומבית בקרב מדינות ערב, עלול להביא לאנחת רווחה בקרב המשטרים המתונים והפרו־מערביים, משום שייתפס כ"דמי רצינות" אמריקניים באזור. הרצינות שטראמפ מפגין בעניין הזה, לצד שמירת הקלפים קרוב לחזה בנוגע לאופן המדויק שבו יתבצע, ישקמו את ההרתעה האמריקנית, ישדרו את המסר כי טראמפ לא משנה את המסלול שלו כשהוא מחליט על משהו, ויעזרו לממשל לשמר את אלמנט ההפתעה. אי אפשר להוציא מטראמפ את איש העסקים, מתברר.
אגב, נשיא סין שי ג'ינפינג ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ עלולים למצוא עצמם בעימות סביב סוגיית הסכסוך הישראלי־פלשתיני, לאחר שג'ינפינג קרא אתמול להקמתה של מדינה פלשתינית שבירתה מזרח ירושלים. הנשיא הסיני, ששהה במצרים במסגרת ביקור במזרח התיכון, ציין כי אסור ש"הבעיה הפלשתינית תידחק לשוליים". בנאום מול נציגי הליגה הערבית אמר ג'ינפינג כי "סין תומכת בתהליך השלום במזרח התיכון ובהקמתה של מדינה פלשתינית שבירתה במזרח ירושלים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו