הקרב על כיכר המדינה

זה כנראה המאבק התל־אביבי הארוך ביותר. "כיכר המדינה", שזכתה לשמה בשנות ה־50 של המאה הקודמת, נלחמת על זהותה זה שישה עשורים. לא פחות מחמש תוכניות נכתבו ויועדו לכיכר הגדולה בתל אביב ולאחת הכיכרות הגדולות במזרח התיכון, אבל כמעט תמיד הצליחו התושבים למנוע את השינוי בלב ליבו של הצפון הישן של העיר.

עתה, כך נדמה, המאבק הוכרע. שלושה בנייני ענק, המאפיינים כל כך את תקופת ראש העיר רון חולדאי, עומדים להיבנות במרכז הכיכר, השטח הציבורי ייפגע, ויימסר בחלקו למי שיכול להרשות לעצמו לרכוש דירות שהמחיר ההתחלתי שלהן יעמוד על 5 מיליון שקלים.

אך בעוד התושבים השלימו עם כישלון המאבק, כמו תמיד, אגב, במאבקים נדל"ניים מול העירייה החזקה בארץ, בשבועיים האחרונים הוכנסה "עז", כפי שמגדירים זאת אנשי האזור, והעירייה החליטה לקחת מהשטח הציבורי הפתוח שטח נוסף, שבו ייבנה מבנה ציבורי, שאיש, כולל בעיריית תל אביב, לא היה יכול להגיד לנו השבוע על מה בדיוק מדובר, חוץ מהעובדה החותכת שהוא הצית מחדש ויכוח עתיק יומין.

"יש אכזבה גדולה מכך שחולדאי בוחר לסיים בצורה כזו את הקדנציה שלו", מסביר עו"ד דן אלדור, תושב השכונה ב־40 השנים האחרונות. "הרי האלקטורט שלו הוא בדיוק מהתושבים שגרים כאן, ורגע לפני שהוא עוזב הוא מזכיר בהתנהלות שלו, להבדיל, את ברק אובאמה - התחיל כהבטחה גדולה, עשה כמה דברים יפים, אבל בסופו של דבר מה שיזכרו זה את המנופים, את גורדי השחקים ואת הטעם הרע שנשאר בפה, והמחשבה שתל אביב לא תחזור להיות יותר כפי שהיתה.

"הרי התוכנית החדשה כוללת שינויים כגון ביטול המנהרה התת־קרקעית שהיתה אמורה לעבור תחת הכיכר ולהקל בתנועה, ביטול הגדרת השטח הפתוח בכיכר ואיחוד השטחים הפתוחים עם הבנויים הציבוריים", אומר אלדור.

אלא שעל העניין האחרון יש צורך להתעכב, כי הוא זה שהתסיס בשבועיים האחרונים את מרבית תושבי האזור. משמעותו, הלכה למעשה, היא שהעירייה תוכל להחליט בעתיד היכן יישאר שטח פתוח והיכן ייבנה המבנה הציבורי, בלי לשמור על זכויות התושבים שלא יגורו בפרויקט היוקרתי.

 

"בסוף הציבור מודר מהשטח"

אז בשבוע האחרון התושבים החליטו לצאת לרחובות: שלטים נתלו בכל מקום, עמוד פייסבוק נפתח ומתנדבים התקוממו נגד המבנה הציבורי שיפגע קודם כל בעצים הוותיקים בשכונה. רוח גבית קיבל המאבק ממשרד החקלאות, שהמום אף הוא מהשינוי שמציעה העירייה - ודורש התערבות ממשלתית, של פקיד יערות ממשלתי, ולא להסתפק אך ורק בפקיד היערות העירוני כדי לשמר את הטבע ואת העצים.

גם החברה להגנת הטבע הצטרפה לעניין, ושם פנו כבר לעירייה בבקשה לקבל הבהרות. השבוע מסרו בחברה ל"ישראל השבוע" כי "ההתנגדות שלנו לתוכנית נוגעת לנושאי הטבע העירוני, ובייחוד לעשרות העצים שמיועדים לכריתה, אך גם לעיצוב השטח הפתוח בין המגדלים כך שלא יהיה סגור וישמש רק את דייריהם, ובהקצאת 'עודף' החניות ביחס לאזור - דבר שייצור עומסי תנועה ולא יקדם את הפחתת כלי הרכב הפרטיים בעיר".

עוד נמסר מהחברה להגנת הטבע כי "ניסיון העבר בפרויקטים כמו 'אקירוב' או 'אנדרומדה' מלמד שבסופו של דבר הציבור מודר מהשטח הזה, שנחסם עבורו לטובת דיירי הפרויקט. כיכר המדינה היא אחת הכיכרות החשובות במדינה, ומהווה סמל לאומי. שטח קטן יחסית נשמר למבנים אשר ישמשו לצורכי הציבור ולשטחים פתוחים".

ובכלל עולה השאלה, למה בעיר שריאותיה הירוקות גם כך הולכות ומצטמצמות, דחוף לבנות מגדלים על המרחבים הפתוחים. בעיריית תל אביב, כאמור, לא ידעו להגיד לנו השבוע למה ישמש המבנה הציבורי שהתגלה בשלטים שנתלו ברחובות הסמוכים, ועל טענות התושבים על כך שהדבר מוסתר מהם בחרו בעירייה להגיב כי "בכיכר המדינה חלה תוכנית מאושרת 2500א הכוללת הקמת שלושה מגדלי מגורים ובהם כ־450 דירות, חניון תת־קרקעי ופארק ציבורי לשימוש תושבי האזור.

"התוכנית כללה התנגדויות ועררים שהוגשו על ידי הדיירים המתגוררים בסמוך, ונדחו. בזמן הכנת תוכנית עיצוב אדריכלי ופיתוח שטח הכיכר, לבקשת תושבים, התקיימו כמה ישיבות עם נציגותם, ובהן הוצגו תוכניות הפיתוח והעיצוב של הכיכר, והתקבלו הערות שחלקן אף הוטמעו בתוכנית.

"יתרה מזאת, בתוכנית 2500ב, שעיקרה ביטול מנהרה תת־קרקעית החוצה את הכיכר ברחוב ז'בוטינסקי, הופחתו בצורה משמעותית מספר מקומות החניה למגורים, ביחס לתוכנית המאושרת שכללה תקן חניה גבוה. נציין כי התוכנית החדשה נדונה בוועדה המקומית והומלצה להפקדה לפני כניסתו לתוקף של תקן החניה הארצי.

"בניגוד לנטען, היקף השטח הציבורי הפתוח לא יוקטן כאשר השטחים הפתוחים בתוכנית, בין שפרטיים או ציבוריים, יפותחו ברצף כפארק פתוח לציבור. סקר עצים יוגש כנדרש כחלק בלתי נפרד מהליכי התכנון והרישוי", נמסר מעיריית תל אביב.

 

קרקס הבנייה חוזר לעיר

השבוע בכיכר, בין עשרות הילדים וחבורות גיל הזהב המלוות בעובדים זרים, ביקשו בעלי החנויות להזכיר לנו שאולי שכחנו פרט חשוב. בחשש קל ("גם ככה יש לנו בעיות עם ראש העיר") הם אמרו בחיוך מריר: "הרי בתוך החלוקה של הקרקע הפרטית, יש כמה משפחות שרוצות להרוויח כמה שיותר.

"מה הסיכוי שיהודים שלא הגיעו להסכמה על נדל"ן וכסף ב־40 השנים האחרונות, יצליחו להגיע להסכמה עכשיו? ההוא יגיד שהוא רוצה ככה, השני יגיד שהוא רוצה ככה, ואף אחד לא ירצה לצאת פראייר כי מדובר פה בהרבה מאוד כסף".

לפני שאנחנו עוזבים את הכיכר, נזכרנו בעצם שפעם מזמן, סבא וסבתא סיפרו לנו שלכיכר קראו כיכר המדינה - כי בשנות ה־60 היו מגיעים בקיץ הקרקסים, ובחורף היא היתה מלאה בבוץ, מה שהיווה אלגוריה למצב המדינה דאז. השבוע, כך נדמה, קרבות הבוץ בין התושבים לעירייה יגרמו לכך שהקרקס יחל לפעול שוב מחדש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו