נתניהו הנחה לגבש נוהל מחייב להשתתפות חברי ממשלה בהלוויות חיילים

סגן שיר חג'ג' ז"ל, סג"מ ארז אורבך ז"ל, סג"מ שירה צור ז"ל, סגן יעל יקותיאל ז"ל

ביקורת חריפה נשמעה הערב ברשת וכן בקרב משפחות הנרצחים בפיגוע הדריסה אתמול, לנוכח העובדה כי אף נציג ממשלה לא נכח בהלוויות ההרוגים שהתקיימו במהלך היום. בתגובה מוקדמת יותר נטען על ידי מזכירות הממשלה כי אין כל נוהל המחייב השתתפות של חבר ממשלה בהלוויות חיילים, אך כעת נמסר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה הערב את מזכיר הממשלה צחי ברוורמן, לגבש נוהל מחייב להשתתפות חברי הממשלה - שרים וסגניהם - בהלוויות חיילי צה״ל שנהרגו בפעילות מבצעית ופעולות טרור.

הרצל, אביה של שיר חג'אג' ז"ל, אמר הערב: "כנראה שאנחנו לא מספיק מפורסמים ולא אטרקטיבים, אם הם לא ראו לנכון לבוא. אף אחד גם לא התקשר. היו נציגי צה"ל וכמה חברי כנסת". "כולה ילדה נדרסה, לא משהו מיוחד. את מי זה מעניין? העיקר שמשפחת המחבל מבסוטים", הוסיף באירוניה.

אלי בן שם, יו"ר ארגון יד לבנים, מסר את תגובתו לאור היעדרות שרים מהלוויות: "מאז קם הארגון לא יצאו הורים שכולים לרחובות להפגין. הפעם לא נהסס לצאת לרחובות. גם שנפגענו קשות לאורך שנים שתקנו והבלגנו, בשם הממלכתיות והכבוד לנופלים, אך לא עוד. כבר שנים מוליכים אותנו שולל. הבטיחו לנו נוהל מסודר שיבטיח את נוכחותם של שרי ממשלת ישראל וחברי כנסת בלוויות הנופלים, אך דבר לא קרה. הפעם החלטנו לא להבליג. אף אחד לא מוכן לקחת אחריות. אנחנו משפחת השכול חיים מנפילה לנפילה ומפיגוע לפיגוע".

"בעוד שבוע כולם ישכחו. אך אנחנו הבטחנו שלא נסכים לזאת יותר. הדואר הנכנס של השרים ושל ראשי הסיעות מלא בפניות שלי לגיבוש הנוהל והסדרתו, לצערי עובר הזמן והמציאות שוב טופחת על פנינו. אני קורא לממשלת ישראל וליור הכנסת להסדיר את הנוהל למען זיכרון הנופלים, חללי מערכות ישראל".

"כל אחד התאהב ביעל"

ארבעת נרצחי הפיגוע הקטלני בטיילת ארמון הנציב בירושלים הובאו מוקדם יותר היום למנוחות.

סגן יעל יקותיאל ז"ל (20) מגבעתיים נטמנה בבית העלמין הצבאי בקרית שאול, סג"מ שירה צור (20) נטמנה בבית העלמין בחיפה, סג"מ שיר חג'אג (22) נקברה בהר המנוחות בהר הרצל וסג"מ ארז אורבך מאלון שבות נקבר בבית העלמין הצבאי בכפר עציון.

מאות אנשים ליוו את סגן יעל יקותיאל ז"ל בדרכה האחרונה. אביה ספד לה: "כל אחד התאהב בך. היית אהובה כל כך, וידעת שאת אהובה. החיוך המקסים, אהבת החיים, הזולת. היית מדברת מהר, לפעמים היה קשה לעקוב. היית מצחיקה, היית יסודית, חרוצה ושאפתנית. חרשנית טובת לב. כל כך רגישה, אחרי שכועסת סולחת. חכמה, זריזה, מהירת תפיסה יותר מכולנו. הספקנו ביחד רק מעט. לא היה לנו מספיק ממך. היית מורה חיילת, אוהבת ילדים. אחר כך רצית להתפתח, לצמוח ולעשות משהו משמעותי, ועם השפעה בחינוך. כל החודשים האחרונים היו מתגמלים. לא הבאנו במשפחה מאיפה זה בא, כולנו ציניים לגבי עניין הקצונה, לקחת אותנו לסיורי הכנה בירושלים, במוזיאון ישראל, בהר הרצל, להתכונן לסיורים שאת צריכה לעשות לצוערים, איזה כריזמה ושטף דיבור, לא ידענו שיש לנו ילדה כזו. אנחנו לא מבינים כלום ולא מאמינים, רק אוהבים, מה נעשה בלעדייך?" אמר האב.

קברה הטרי של סגן שיר חג'אג' הי"ד // צילום: קובי ריכטר/TPS

האחות נגה ספדה לה: "ישנם מעטים שזוהרים באור הזה שעושה טוב לעולם, את והחיוך הזה שלך. רק רצית להפיץ את כל הטוב הזה שהתפרץ סביבך. בשנה האחרונה נעשית יותר ויותר מעוררת השראה. תמיד אמרת שאני כזו עבורך, והנה הפכת את, אחותי הקטנה, להשראה גדולה עבורי. היית בטוחה ורצינית, תמיד בוגרת לגילך, חפשת את מטרתך בעולם הזה ובסוף גם מצאת מה לעשות. הלב שלך תמיד היה טהור. את ילדה שלנו, הכי משפחתית, הכי איכפתית, הכי קשובה לדברים הקטנים. תמיד דאגת שנהיה מאוחדים, זה לצד זה, היית הדבק. תמיד חשבת איך לשמח ולרגש לפני כולם. בכל יום הולדת הבאת מתנה מרגשת בשם כולנו. כשהייתי עצובה ממשהו תמיד הראשונה לקלוט ולהיות לצידי. היית כל כך בוגרת, חכמה בטירוף, את ילדה של פעם, של העולם הישן, עם טוב אחר ומיוחד ושירים קלאסיים של פעם שרק אנשים בני למעלה מ-60 מכירים. כמה אהבת את אותם שירים תמימים על עולם ישן וטוב".

הלוייתה של סגן יעל יקותיאל בבית העלמין קרית שאול // צילום: יהודה שלזינגר

"אי אפשר לעכל דבר כזה", אמרו קרובי משפחתה עם קבלת ההודעה המרה, "יעלי הקטנה שלנו היתה מלכת יופי מלאה בטוב. היא היתה הילדה הכי יפה, הכי חייכנית. היתה בה שמחת חיים, היא היתה אהובה ואהודה על כולם - לא היה אחד שעמד מולה ונשאר אדיש מול החיוך שלה".

יעל יקותיאל ז"ל // צילום: באדיבות המשפחה

סגן יקותיאל ז"ל שירתה בחיל החינוך וביקשה להמשיך לתרום כקצינה. "היא אהבה את הצבא, הרגישה שהיא תורמת המון בנושא החינוך ובגלל זה יצאה לקורס קצינים, בשביל להמשיך לתת למדינה. זו אבידה עצומה".

יעל היתה בת הזקונים במשפחה והשאירה אחריה הורים, אח ואחות. היא הועלתה לאחר מותה מדרגת סגן משנה לדרגת סגן.

"לקחו לנו את הפרח"

מאות ליוו למנוחת עולמים את סגן שיר חאג'ג' ז"ל (22). מכרים, בני משפחה, חברים ואישי ציבור הגיעו ללוות את שיר בדרכה האחרונה, בהם מפקד בה"ד 1 אל"מ יניב אלאלוף, הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף וחברי הכנסת מוטי יוגב (הבית היהודי) ועמר בר לב (המחנה הציוני).

קריאות השבר של בני משפחתה, קרעו את לבם של המלווים: "לקחו לנו את הפרח", "זה לא יכול להיות".

הלוויתה של שיר חאג'ג' // צילום: מאיר הלל TPS

מעל קברה ספדו לה רבים. סגן אלוף אסף ווייס, מפקד הענף במודיעין ממנו יצאה שיר לקורס קצינים, ספד לה בשם צה"ל: "באמצע היום אני מקבל טלפון מנערה נחמדה שמסבירה לי שהיא פיספסה את השלב המכריעה למיונים ליחידה. הסברתי כי תמו המיונים. בנועם ובדבקות יום אחר יום שכנעה אותי שיר לארגן עבורה ראיון. בתום אותו ראיון דרגנו את שיר ראשונה בקרב המועמדים ליחידה".

"באירוע האחרון שפגשתי את שיר הסברנו לה שבשל אילוצים היא לא תצא לקורס קצינים הקרוב. בדרכה העדינה והנחושה היא ביקשה ובדקה עד שיצאה אל הקורס. יצאה ולא חזרה. כנראה אנו עדיין רחוקים מהגאולה ובעולם ההפוך שאנו נמצאים, אתים הופכות לחרבות ומשאיות הופכות לכלי רצח ואנו עדיין טועמים את טעמה המר של המלחמה על ארצנו. משפחה וחברים אחי ואחיותיי לובשי המדים בעולם הפוך זה הורים קוברים את ביתם. שיר מותירה אחריה חלל ענק שיישאר לעד זועק בשתיקתו. הרשו לנו לחבק אתכם. מהיום והלאה אנו פה בשבילכם ונקשרנו בקשר שלא ניתן לפרום".

סרן טל פרחי, מפקד הפלוגה של שיר, אמר: "ביום השני לסדרת החינוך תכננת להעביר סיור צוותי בהר הרצל. במקום זאת את נשארת פה לעד. ההצטיינות הובילה את דרכך. קורס הקצינים היה עבורך מימוש של יכולתך ותרומה למדינה. אהבתך לארץ והכרותך את שבילה עיצבו את דמותך".

אמה של שיר חג'אג' ז"ל // צילום: אי.פי.אי

ראש עיריית מעלה אדומים בני כשראיל אמר: "שיר גדלה במשפחה שתורמת לקהילה שלנו. זה היה טבעי ששיר שהייתה מנהיגה ופורצת דרך היה דוגמה ומופת לבני הנוער שלנו. הקמנו מדינה לתפארת, אנו נדיבים גם לעמים ודתות אחרות אבל אנו צריכים לדעת להיות גם אכזריים לאויבנו. להיות תקיפים, לא להרתע. כי כל נדיבות שלנו מתפרשת כחולשה. הגיע הזמן שנסיר את הכפפות ולא נרתע ולא נסלח במי שפוגע בנו".

הילה בת דודתה של שיר, ספדה: "ליבנו פועם בכבדות, מסרב להאמין איך נקפטת בטרם עת. שיר מלאת חוכמה ובגרות שקונת מעינך הרכות. מבט אחד בעינייך הספיק להבין מי את וכל המילים שבעולם לא יספיקו כדי לתאר את האצילות והיופי. נראה כי בלי מאמץ כבשת הרים. עמדת בענווה על פסגת כל הר. כל כך רצינו לראות אלו הרים היית כובשת בעתיד. איך זה יתכן שבכל מקום יש תמונה שלך מעל נר זיכרון? אהבת את המשפחה והמשפחה אוהבת אותך. אנו הדודים מחבקים אותך את הורייך ואת אחיותייך היקרים. חייך היו שירה למעלותיך".

בר, אחותה של שיר, אמרה: "שירי. שיר קצר מידי עם תוכן שלא נדלה. שיר עם סוף מר מדי. איזה הפסד. כמה אני מצטערת. איפה את? בואי נדבר שנינו כמה שקשה. אני מצטערת שלא קיבלת את החיים שלך. איזו ילדות טובה עשינו. ומעכשיו כל כלך יהיה גלום בעצב מנגינתך".

אחותה פז ספדה גם היא: "שיר אחותי הגדולה. פרח. אני לא מעכלת שלא אראה אותך יותר. לימדת אותי מתמטיקה. לצערי לא הקשבתי. שירי שלנו מלכה שלנו. את מדהימה. את יפה. תמיד תהיה הפרח שלנו. תמיד אספר לילדיי על דודה שלהם המדהימה, שתמיד השיגה מה שהיא רוצה בכוחות עצמה".

קברה של שיר חאג'ג' ז"ל // צילום: הלל מאיר/TPS

שיר חג'אג' // צילום: באדיבות המשפחה

שיר היתה תלמידה מצטיינת בבית הספר דקל וילנאי אורט, התגייסה לעתודה, למדה הנדסה ושירתה בחיל המודיעין. גם במהלך שירותה הצבאי הגיעה בכל יום שישי ובכל חופשה לבית הספר שבו למדה כדי לסייע לתלמידי כיתות י' ו-י"א בלימודים. "אנחנו מזועזעים", סיפר הראל הורביץ, מנהל בית הספר. "שיר היתה תלמידה מקסימה שהצטיינה בכל המקצועות".

לאחר מותה הועלתה שיר לדרגת סגן.

"נוער כמו שירה הם עתידה של מדינת ישראל"

בגשם שוטף וכשמאות מלווים אותה, הובאה למנוחות סג"מ שירה צור ז"ל (20) בבית העלמין הצבאי בחיפה. אמש, זמן קצר לאחר שנודע כי צור ז"ל היא אחת ההרוגות בפיגוע, פקדו עשרות בני משפחה, חברים ומכרים את בית הוריה דדי ועינת בשכונת דניה בחיפה.

צוערת שירה צור השלימה לפני גיוסה שנת שירות, ואת שירותה הצבאי החלה בקורס טיס. לאחר מכן עברה ליחידה בחיל המודיעין שבה שירתה בעת מותה, משם גם יצאה לקורס קצינים. היא הועלתה לדרגת סגן משנה לאחר מותה.

מאות ליוו את שירה צור ז"ל // צילום: מישל דוט קום

ירון, חבר המשפחה, מסר אמש הצהרה בשם המשפחה: "שירה שלנו מלאת שמחת חיים, אהבה לתת ולתרום. היא היתה ילדה מלאת מרץ וחייכנית. מדריכה בצופים ומצטיינת בכל אשר עשתה. נוער כמו שירה הם עתידה של מדינת ישראל. נזכור אותך תמיד מחייכת וחושבת על האתגר הבא. את השיר של שירה אי אפשר להפסיק".

שירה צור // צילום: באדיבות המשפחה

מנדי רבינוביץ, מנהל החטיבה העליונה בריאלי בית בירם, בית הספר שבו למדה שירה, סיפר כי היא החלל ה־300 מקרב בוגרי בית הספר: "המחנכת שלה סיפרה על ילדה מושלמת, שביחד עם חברותיה היו הדגל של הכיתה. היא היתה ילדה מבריקה, טובה, אהובה. מלח הארץ. אנחנו מחנכים את הילדים לשירות משמעותי ולהיות במקומות הנכונים של החיים. חשבנו שביום הזיכרון הקרוב לא נצטרך להזכיר חלל נוסף, אבל שוב התבדינו בארץ המטורפת שלנו. בבוקר נפתח את בית הספר עם כל החברים של שירה, נשב עם הגורמים הטיפוליים ונסייע גם לאחות הקטנה שלה, שלומדת אצלנו בכיתה ח', ולאחיה הגדול, שהוא גם בוגר בית הספר שלנו".

"ראיתי אותו על מדים, והוא זרח"

מוקדם יותר היום הובא למנוחות סגן משנה ארז אורבך ז"ל בבית העלמין הצבאי בכפר עציון. אורבך, תושב אלון שבות שבגוש עציון, התגייס לחיל האוויר לפני יותר משנה בתום מאבק עיקש ונחוש. בשל בעיה רפואית שממנה סבל קיבל פטור משירות צבאי - אך התעקש להתגייס ולשרת בשירות משמעותי. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן משנה.

ארז, בן למשפחה ותיקה בגוש עציון, למד בישיבה התיכונית נווה שמואל באפרת. בן לאורי ולקרן אורבך, הבכור מבין שישה ילדים. לאחר סיום לימודיו, הלך ללמוד במשך כשנה בישיבת ההסדר במעלות. אביו שימש במשך שנים סגן מפקד יחידת החילוץ של גוש עציון וסבו, משה, היה ממייסדי היחידה.

ארז אורבך ז"ל // צילום: באדיבות המשפחה

במהלך השנה בה שירת בחיל האוויר, נערך בבסיס שלו יום הוקרה לחיילים המתנדבים. ארז התבקש לדבר בשם המתנדבים. דבריו משקפים היטב את אישיותו המיוחדת: "ברשות מפקד הבסיס, מפקדי הטייסות, קצינים, נגדים וחיילים. (בנות, כמובן שאני גם מדבר אליכן...). שמי ארז אורבך ואני מבקש לומר שני דברים על התפקיד הזה: האחד, אני מאוד מרוצה לשרת בתפקיד זה, והשני, שלא העליתי בדעתי מעולם שזה מה שאעשה בשירות הצבאי שלי. כשהגיע הצו הראשון לגיוס, לא שיערתי איזה מסע ארוך אעבור על מנת להתגייס. החשש שלי שלא אוכל להתגייס עקב מחלתי הנדירה . צה"ל החליט לפטור אותי משירות. על אף מחלתי, מעולם לא ראיתי את עצמי שונה מאחרים או בעל זכויות יתר. ודאי שלא חשבתי שמגיע לי לעשות פחות מאחרים. ידעתי אז, ואני יודע גם היום שאני כמו כולם, כמעט, והחלטתי שאני לא מוותר. אם הצבא לא רוצה שאתגייס לשורותיו – אני אתנדב", אמר אורבך.

"ברוך השם, אחרי מילוי טפסים וטלפונים לרוב, ומעבר בין וועדות עם המתנה ארוכה ביניהן קיבלתי אישור להתנדב. לפני כחמישה חודשים התגייסתי וכיום אני מרגיש שאני משרת בתפקיד איכותי ומשמעותי. אני עושה דברים שמעולם לא העליתי בדעתי שאעשה ואני שותף לדברים שמעולם לא דמיינתי שהם אכן קיימים. אם להשתמש במונח מקצועי מעולמי שלי – אמנם אני בורג קטן במכונה גדולה אבל זהו בורג שבלעדיו המכונה עלולה לא לעבוד... על אף העייפות שבסוף כל יום עבודה – אני מרגיש שזהו חלקי ואותו אני צריך לתת. אני מרגיש מועיל, תורם ומשפיע. בסוף כל יום כזה – על אף העייפות – אני יודע שהמסע הארוך לגיוסי כמתנדב – המסע השתלם. ואני בטוח שכל מי שמתנדב כמוני – מרגיש בדיוק אותו הדבר...".

"היה לו ברור שהוא יתנדב, ולמשהו משמעותי", סיפר הרב איתן אנסבכר, מורו של ארז בישיבה נווה שמואל. "זה לקח הרבה זמן ובסוף הוא קיבל תשובה חיובית וכל כך שמח. אני זוכר כשראיתי אותו לראשונה עם המדים של חיל האוויר, הוא זרח. הוא כל כך שמח שניתנה לו ההזדמנות לתרום. לא התפלאתי כשנשלח לקורס קצינים. הוא היה בחור מקסים, צנוע, רגיש, אכפתי. כל דבר עשה עד הסוף, תמיד בשמחה, לוקח על עצמו את כל המטלות ולא נתן לעצמו שום הנחות. מאוד בלטו אצלו ערכים של יושר, אמון, אחריות. היה לו אכפת מהחברים שלו והוא העריץ את המשפחה שלו".

משפחתו של ארז למודת שכול: סבתא רבתא שלו, חנה ברי, איבדה את בנה משה במלחמת יום הכיפורים ואת מאיר נכדה, בנו של משה, במלחמת לבנון. כעת איבדה את נינה בפיגוע דריסה.

יו"ר "גדולים במדים" סא"ל במיל' אריאל אלמוג, עמותה המגייסת לצה"ל חיילים בעלי צרכים מיוחדים, אמר היום: "ארז נלחם על הזכות להתנדב בצה"ל ונתן את כל כולו למטרה הנעלה. צה"ל הינו צבא העם, וככזה הוא מחבר את כל החלקים בחברה הישראלית. לצערנו הרב גם המתנדבים ספגו היום מכה קשה מאוד, ביחד נאסוף את השברים, נמשיך קדימה עם יותר כח, ונקדיש יחידה חדשה לזכרו של ארז ז״ל". מנהל התוכנית רס"ן במיל' טירן עטיה, לשעבר מפקד יחידת המתנדבים של צה"ל, הוסיף: "ארז לא היה חייב בשירות צבאי, הוא בחר וביקש להתנדב בצה"ל ולתרום מיכולותיו הרבים. גיוסו לצה"ל לא היה מובן מאליו, הוא התעקש להתגייס, היה בחזית כמו כל חיילי צה"ל והיווה גם הוא מטרה לרוצח השפל. אני מבקש למסור את תנחומיי למשפחה היקרה ולכל משפחות ההרוגים, והחלמה לפצועים. בתפילה ובקשה שזהו החלל האחרון, ועושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, ואמרו אמן".

תוכנית גדולים במדים מופעלת על ידי עמותת "״יד לילד המיוחד" בשיתוף צה״ל, משרד הרווחה וארגון JNF ארה״ב. 306 צעירים וצעירות עם צרכים מיוחדים משרתים ב-21 בסיסי צה״ל במסגרת זו, ומשתלבים לאחר מכן בתעסוקה רגילה.

בהכנת הידיעה השתתפו אפרת פרושר, יורי ילון, יהודה שלזינגר, דניאל סיריוטי ויאיר אלטמן