כשנולדה בעיר בלץ במולדובה ב־1962, קראו לה טטיאנה נובק, אך זמן קצר אחרי שעלתה לישראל עם בעלה ושני ילדיה ב־1991, היא שינתה את שמה לטלי פלוסקוב. "כשהגעתי לישראל, בת דודה שלי אמרה לי 'אם את רוצה להיות ישראלית, תשני את שמך'. שמעתי בקולה ומהר מאוד התחברתי לשם החדש".
פלוסקוב מספרת כי "בילדותי יהודים הסתירו את מוצאם. סבתי היתה אופה מצות לחג הפסח ואבי היה שומר את המצות בתא המטען של המכונית ליד הגלגל הרזרבי, כדי שהמשטרה לא תגלה אותן, ואז מחלק אותן ליהודים. היהדות היתה מאוד מושרשת אצלנו. בילדותי, סבתי ביקשה ממני להדליק את תנור הגז בשבת כדי שהיא לא תחלל שבת".
הח"כית מערד, המכהנת זה כשנתיים כחברת נשיאות הכנסת מתוקף היותה סגנית היו"ר מטעם סיעת כולנו, מציינת כי עלתה לארץ עם בעל, שני ילדים, שתי מזוודות ועשרה דולרים בכיס. לדבריה, "לפני עלייתנו בעלי היה מכונאי מסוקים ובשל כך עיכבנו את יציאתנו במשך עשור. למדתי עברית במולדובה כי כשהחלטנו לעלות לישראל, הבנתי שכדאי שאבין את השפה וזה עזר לי להתאקלם כאן".
פלוסקוב ביקשה להתגורר בערד משום שבני משפחת בעלה גרו בה. זמן קצר אחרי עלייתה החלה לעבוד כחדרנית במלון "גלי זוהר" בים המלח ולדבריה, "הייתי הכי מאושרת בעולם. כשהגעתי למלון מצאתי שתי קבוצות של חדרניות, האחת דיברה רק רוסית והשנייה רק עברית. במשך כמה ימים הייתי המתורגמנית ביניהן ומייד קידמו אותי להיות אחראית על המשק. בהמשך גם הייתי מזכירה בחברה בערד ובמסגרת תפקידי היה עלי להפקיד כספים בבנק. כשנכנסתי לבנק לאומי בערד, אמרתי לעצמי: כאן אני רוצה לעבוד. ניגשתי למנהל הסניף, הצגתי את עצמי, אמרתי לו שאין לי המלצות ולא פרוטקציה - ואחרי שעברתי מבחן, התחלתי לעבוד שם".
אז איך הגעת לפוליטיקה?
"ב־2003 היו בחירות לראשות עיריית ערד. במערכת הבחירות הוצע לי לתמוך בד"ר מוטי בריל, שהיה מועמד עצמאי לראשות העיר. הוא נבחר לתפקיד ואני מוניתי ליו"ר ועדת הכספים. ב־2008 פרץ בינינו משבר משום שהוא סירב להיענות לבקשתי להקצות בתקציב 40 אלף שקלים לפתיחת אולפן לעברית לעולים בחטיבת ביניים. הודעתי לו שלא אתמוך בתקציב אם ההקצאה הזו לא תאושר. בשל אי אישור התקציב איבד ראש העיר את הרוב שלו במועצה והוא נאלץ לפרוש מתפקידו".
בבחירות לראשות העיר ב־2010 התייצבה פלוסקוב בראש רשימת ישראל ביתנו תחת הסיסמה "טלי - אישה חזקה לערד". היא זכתה לניצחון גדול מול שבעה מתחרים, כשקיבלה גם 7 מתוך 16 המנדטים במועצת העיר. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן היה מעורב מאוד בבחירות וסייע לה בהתמודדות. גם ב־2014 פלוסקוב זכתה בבחירות והיתה אחת מתוך 6 נשים בלבד בארץ העומדות בראש רשות מקומית (מתוך 257 רשויות).
מדוע החלטת באמצע הקדנציה לעזוב את ראשות העיר וללכת לכנסת?
"זו לא היתה החלטה פשוטה כי ראש עיר הוא מלך העיר. השפיעה מאוד על ההחלטה שלי העובדה שמפעלים בערד נסגרו ולא הצלחתי לגייס כמה מיליוני שקלים להצלתם. המכה הקשה ביותר היתה עם מפעל 'מגבות ערד', שלהצלתו נזקקנו ל־30 מיליון שקלים. יועצו של ליברמן אמר לי שהם לא יוכלו לעזור כי הקדימו את הבחירות לכנסת. באותו ערב כשחזרתי הביתה היה לי קשה לראות את הדיווח בטלוויזיה על כך שבישיבת ועדת הכספים אישרו חצי מיליארד שקלים להתנחלויות. שאלתי את עצמי איפה החברים שלי מישראל ביתנו שהבטיחו לעזור לי להציל את 'מגבות ערד', שהיה הסמל של כל הנגב, ולא רק בגלל שבעלי עבד שם והיה אחד מ־200 המפוטרים".
העזרה לניצולי השואה
ואיך הגעת למפלגה של כחלון?
"היתה בינינו היכרות מאוד קצרה. כחלון ביקר אותי בערד כשהיה שר הרווחה ושלושה ימים לפני סגירת הרשימות הוא הציע לי להצטרף. לא רציתי לעשות זאת מאחורי גבו של ליברמן וכשהתקשרתי לספר לו, הוא שתק ואחר כך איחל לי בהצלחה, אבל במשך זמן מה כלל לא דיבר איתי. באחרונה חידשנו את הקשר. הבנתי את הכעס שלו, אבל היה עליו גם להבין אותי".
איך את מסכמת את השנתיים הראשונות שלך בכנסת?
"אני מרוצה בעיקר מכך שארבע הצעות חוק שלי אושרו בקריאה שנייה ושלישית ונכנסו לספר החוקים. אחד החוקים שאני מאוד גאה בו הוא התיקון לחוק ניצולי שואה. ב־2014 נקבע כי הרנטה בסך 320 יורו לחודש, ש־6,600 הניצולים מקבלים מגרמניה, תיחשב כהכנסה. כלומר המדינה ניכתה סכום זה מהקצבאות המשולמות להם. הניצולים אמרו לי: 'רק את יכולה לעזור לנו'. זה לא היה פשוט כי עלות החוק היא כ־100 מיליון שקלים, אבל הצלחתי".
לאיזה תפקיד את נושאת את עינייך?
"ברוסית יש אימרה שלפיה חייל שאינו רוצה להיות גנרל איננו חייל. בשנה הראשונה שהגעתי לכנסת למדתי את שיטות העבודה. היום אני מכירה אותן ואני בהחלט יכולה לנהל בצורה טובה מאוד ועדה חברתית. בהמשך אני מאוד רוצה להיות שרה במשרד המשפר את חייהם של אזרחים, כמו רווחה, חינוך או קליטה".
ח"כ פלוסקוב: "אני מודאגת מאוד ממצבה של ערד"
ח"כ טלי פלוסקוב היתה האישה הראשונה מקרב העולים ממדינות חבר העמים שנבחרה לראשת עיר בישראל. גם היום, כשנתיים לאחר בחירתה לכנסת, היא ממשיכה להתגורר בערד ולדאוג לצרכיה של העיר הדרומית. "אני מאוד מודאגת ממה שקורה בערד, עיר שבה מתגוררים כ־28 אלף תושבים, ומאוד משתדלת לעזור לה. אילו לא הייתי פועלת בנחישות בכנסת להחזרת הטבות המס שהיו לתושבי ערד, כמו ל־180 יישובים אחרים בפריפריה, ההטבה הזו היתה נלקחת מהם".
לדבריה, "ההישג הזה מבטיח לכל משפחה תוספת של כ־2,000 עד 3,000 שקלים לחודש וזה המון כסף. הדבר היחיד שבו אינני מצליחה לשכנע את כל הגורמים הוא נושא התעסוקה. היום יש בעיה קשה של מקורות תעסוקה. רבים מ־200 העובדים שפוטרו ממפעל 'מגבות ערד' לא מצאו עבודה חלופית. ערד זו לא עיר שאתה יכול לחצות את הכביש ולמצוא עבודה במפעל אחר".
פלוסקוב מציינת כי גם לדור הצעיר שגדל בערד יש קשיים במציאת תעסוקה בעיר לאחר השירות הצבאי. "קח לדוגמה את העוזר הפרלמנטרי שלי אורון דב, שגדל בערד ולקחתי אותו לעבוד איתי רק משום שהוא מערד", היא אומרת. אורון מקשיב לשיחה ומעיר כי "בשכבה שלי בתיכון סיימו את הלימודים כ־400 תלמידים ולא רבים נשארו בעיר".
פלוסקוב מדגישה כי "החינוך בערד הוא ברמה מאוד גבוהה. לדעתי, ערד היא עיר נפלאה, יש בה שטחים רבים לבנייה, אבל אנשים לא מגיעים לערד ממרכז הארץ כי זה רחוק. מי שמחפש איכות חיים צריך לבוא לערד. זה לא כל כך רחוק. אני מגיעה במכונית בתוך שעה וארבעים דקות לירושלים".
ח"כים מחדשים חברות ב"בני עקיבא"
תנועת הנוער הציונית הדתית "בני עקיבא" החלה באחרונה בפרויקט חברתי גדול, שבמסגרתו היא פונה לבוגרי התנועה ברחבי הארץ בקריאה לחדש חברות בתנועה.
בן־דהן עם תעודת החברות
מטרת המיזם היא מימון דמי החברות לחניכים ממשפחות מעוטות יכולת, בעוד כל מי שחותם על הוראת קבע מסייע בכך למימון דמי החברות של חניך בתנועה למשך שנה. במסגרת זו, לפי שעה, חידשו גם שבעה ח"כים את חברותם בבני עקיבא. בין המצטרפים שר החינוך ומנהיג הבית היהודי נפתלי בנט, חברי מפלגתו סגן שר הביטחון אלי בן־דהן, מוטי יוגב ושולי מועלם־רפאלי, וגם רויטל סוויד (המחנה הציוני), רחל עזריה (כולנו) ואלעזר שטרן (יש עתיד). גם אנשי עסקים ובכירים במשק הודיעו על הצטרפותם לתנועה.
ספורט בכנסת: אדלשטיין ניצח את אברבוך
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין רשם בשבוע שעבר הישג ספורטיבי מרשים כשגבר בתחרות בטניס שולחן על אלוף ישראל לשעבר בקפיצה במוט, אלכס אברבוך.
אדלשטיין מככב בפינג פונג // צילום: אורן בן חקון
ההתמודדות ביניהם נערכה במשכן הכנסת במסגרת המבצע "כנסת בריאה ואורח חיים פעיל ובריא", שנעשה בשיתוף עם מכון וינגייט. ברחבת הסיעות במשכן התקיימו פעילויות ספורטיביות, בדיקות רפואיות וייעוץ לאורח חיים בריא ביוזמת יו"ר השדולה לקידום הספורט ואורח החיים הספורטיבי, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד). לאחר מכן התקיים באולם ע"ש שפרינצק פאנל שבו השתתפו בין השאר פרופ' רפי קרסו, פרופ' משה איילון, ד"ר סיגל בן זקן, ד"ר סימה זך, אסתר רוט־שחמורוב ואורן סמדג'ה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו