קערת אבן מהתקופה החשמונאית, שעליה הכתובת הנדירה בעברית "הרקנוס", התגלתה בחפירה ארכיאולוגית שערכה רשות העתיקות בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים.
הרקנוס היה שם נפוץ בתקופה החשמונאית, ונשאו אותו שניים ממנהיגי בית חשמונאי. ברשות העתיקות מנסים לפענח מי היה הרקנוס, ששמו נחרט בעברית על קערת האבן מירושלים לפני 2,100 שנה. שבר הקערה, שנחשף בשנה שעברה, מעורר את סקרנות החוקרים. ד"ר דורון בן עמי מרשות העתיקות ופרופ' אסתר אשל מאוניברסיטת בר־אילן ציינו כי "הקערה שנחשפה היא אחת הדוגמאות הקדומות ביותר להופעתם של כלי הקירטון (סוג של אבן גיר) בירושלים. כלים אלה היו בשימוש נרחב בעיקר אצל יהודים, משום שנחשבו כלים שאינם מקבלים טומאה".
החוקרים התחבטו בסוגיה אם אותו הרקנוס, ששמו נחרט על הקערה, היה אדם רם מעלה, או שמדובר באזרח מן השורה בתקופה החשמונאית. פרופ' אשל וד"ר בן עמי הבהירו כי "השם הרקנוס היה אז נפוץ למדי. בתקופה זו פעלו דמויות מוכרות שנשאו את שם זה. למשל, יוחנן הורקנוס, שהיה נכדו של מתתיהו החשמונאי ושלט ביהודה, ויוחנן הורקנוס השני, שהיה בנם של אלכסנדר ינאי ושלומציון, אולם אי אפשר לקבוע שהקערה היתה שייכת דווקא להם".
הקערה התגלתה במהלך חפירה ארכיאולוגית מתחת ליסודות מקווה טהרה, שהיה חלק ממכלול של מתקנים ששימשו לטהרה במקום בתקופה החשמונאית. אתר חניון גבעתי, שבו נחשפה הקערה, הוא מהגדולים בשטחי החפירה שנפתחו עד כה בירושלים. החפירות באתר, הממומנות על ידי עמותת "אל עיר דוד", הניבו עד כה שלל ממצאים מתקופות שונות.
כזכור, לפני כשנה נחשפו בחניון גבעתי שבעיר דוד שרידי החקרא היוונית, המבצר הנודע שהקים אנטיוכוס הרביעי כדי לשלוט על העיר ולפקח על הפעילות במקדש.
צילום: אי.פי
כריסמס חגיגי. בבוקרשט שברומניה נהנו משוקי הכריסמס הצבעוניים וממשחק עם סנטה קלאוס
עברית בהנאה. דניאלה שפירא ואיתמר עדני הם זוכי חידון העברית על שם הנשיא לשעבר יצחק נבון שהתקיים לראשונה בירושלים. החידון הופק ביוזמת המועצה להנצחת אישים במשרד רה"מ, תנועת בית"ר העולמית ובשיתוף רשת החינוך עתיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו